|
|
| נשלח ב-17/5/2009 15:35 |
 |
| |
בקיר בית הכנסת צמח צדק קבוע לוח ובו הקדשה מפורטת לגביר ששון הנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 16:08 |
|
| |
הרהור
כן, הספר שארית יהודה של מהרי"ל, נדפס כבר בשנת תר"ב, ובו מספר גם על בדיקותיו ומסקנותיו של אחיו בעל התניא, אודות שיעורי תורה.
את דבריו מביא הגאון מוה"ר אברהם חיים נאה בספרו שיעורי תורה. ועליו מוסבים דברי בעל החזון איש.
אמנם כעת נדפסה מהדורה חדשה של השארית יהודה, עם תוספת מרובה על העיקר מתוך כתבי יד, ובתוספת ציונים ומראי מקומות בשולי הגליון.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 20:48 |
|
| |
אז כנראה שלא היה לנגד עיני החזו"א את דברי המהרי"ל בשו"ת הנזכר אלא רק בשע"ת של הגרא"ח נאה, אולי יובן עפ"ז מדוע חולק עליו החז"א כ"כ בענין זה. יתכן שאם היה יודע שאכן המה דברי אדה"ז ממש, לא היה כותב בלשונות חריפים ומתמיהים "התיר הכתמים האסורים, והתיר את הפירצות האסורות.." ועוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2009 09:22 |
|
| |
ובמאמר מוסגר אציין שהרב ישראל גרוסמן קרוב גם למשפ' מנדלבוים הירושלמית.
הרב ברוך מנדלבוים מטורוב היה אחי סבו (או אחי אביו) של הר"י גרוסמן - ושני האחים גרוסמן ומנדלבוים לקחו על עצמם שם משפחה שונה, וכמדומני שאת ייחוסו הנ"ל כתב בסוף ספר חידושיו על ב"ק.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2009 09:52 |
|
| |
לגמרי לא מדוייק.
יש ביניהם קרבת משפחה, אבל קצת יותר רחוקה ממה שכתבת. ר' שמחה מנדלבוים היה בן דוד רביעי של ר' ישראל גרוסמן.
ר' ברוך מנדלבוים מטורוב, היה ב"ר מרדכי לייב אב"ד וואלאדאווקא, חתן ר' משה ליזר, בר מרדכי, חתן ר' איכל מסקאהל [ראש סנהדרין קטנה].
ר' אייכל מסקהאהל, הוא אבי ר' יצחק דוד מלודמיר, אבי ר' מרדכי אב"ד קאמפלינג אבי ר' יצחק דוד גרוסמן אבי ר' משה שניאור זלמן גרוסמן, אביו של ר' ישראל.
בין משפחת טווער\זינגר הנזכרת כאן, למשפחת מנדלבוים אין שום קשר.
על משפחת מנדלבוים כתבתי בעבר בבלוג שלי בהרחבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2009 01:01 |
|
| |
עכשיו, שעלתה לרשת האנציקלופדיה של תדהר, אנו למדים ביתר פירוט, כי בתו של רמ"מ בוים מקמניץ שמחה נישאה בהיותה בת י"ג לאהרן גבאי ששון מכלכותה והחתונה נערכה ברוב פאר מערבי ומזרחי על המגרש שליד קבר שמעון הצדיק. (אחד מבניה, יוסף , חבר הפרלמנט הבריטי, נהרג בהפצצת לונדון ע"י הצפלינים הגרמניים במלחמה העולמית הראשונה).
(ח"ב עמוד 561).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2011 14:21 |
|
| |
למשה 777
מספר 17 בשושלת משפחת ברימט, אלתר (בן יעקב מרדכי ברימט והינדה לוברבוים) ברימט נעלם בנסיבות לא ברורות. הוא השאיר אשה, חיה-בלומה שבחתקופת המנדט היתה לה חנות לטחינת קפה במאה שערים. היו לה חמישה בנים, הצעיר מביניהם, חנניה ברימט מספר (28).לחנניה היו 5 בנים ושתי בנות, 3 עדיין בחיים. אחד מחמשת הבנים של אלתר וחיה-בלומה, ישראל ברימט, ירד מן הארץ לארה"ב בשנת 1928. חלק מצאצאיו נמצא בארה"ב, בתו שנולדה בניו-יורק חזרה ארצה וצאצאיה גרים בארץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2011 08:20 |
|
| |
| י_לבנוני כתב: |  | בס' הצאצאים עמ' 63 כותב שעם צאצאי המהרי"ל נמנים משפ' שאולזון, יו"ח של ר' חיים יצחק כהן מחסידי בויאן, וענפים ממשפ' מנדלזון החב"דית הירושלמית וענפים ממש' הרשלר.
|
|
משפחת מנדלזון החב"דית (וענפי משפחת הרשלר המשתלשלים ממנה) הם צאצאי ר' מענדל ממאהליב (יליד תקס"ה, עלה לחברון בשנת תר"ו, שם אשתו גינעשע). על פי מסורת משפחת מנדלזון היו ר' מענדל ור' יעקב מרדכי טווער שנזכר לאורך האשכול שניהם חתני בעל שארית יהודה. אמנם מצד סדר הזמנים אין הדבר מתקבל על הדעת אלא בדוחק (השארית יהודה נולד בתק"י, ולא מסתבר שחתנו היה צעיר ממנו ב-55 שנה), ונראה יותר שהיו נכדיו או חתני אחד מילדיו (עכ"פ מקובל בידי המשפחה שהם היו גיסים).
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 18:14 |
|
| |
בשם הרה"ח נחום רבינוביץ ע"ה שמעתי שהרה"צ ר' הערש קרויזר ע"ה (מנקיי הדעת בירושלים בדור הקודם, נו"נ לר"ח מוולוז'ין) חמיו של יבלח"ט המשפיע החבד"י הרה"ח ר' שמעון יעקובוביץ שיחי' אמר לו כי הוא (ר' הערש) מצאצאי המהרי"ל, אודה למי שיוכל לאשר, להוסיף פרטים או שמא להכחיש את העניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 08:23 |
|
| |
שמא לא ר' הערש אלא בנו ר' זונדל (בעל אור החמה) חתן ר' אהרן יעקב פרוש חתן רמ"צ הרשלר מחברון (חתן ר' יונה זאב ב"ר מענדיל ממאהליב)?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 12:16 |
|
| |
עברו כשנתיים מאז שהתקיים כאן הדיון והבירור על שושלת צאצאי המהרי"ל בעל שארית יהודה.
בעיקר התמקד הדיון במידע המפורט שמסר כאן 'הלבן' על שאלותי בדבר ייחוס אבותי למהרי"ל.
אמנם חוליה אחת נותרה חסרה (ראו בעמוד 2 כאן וגם בעמוד 3):
האם היה למהרי"ל חתן/נכד/חתן נכדה בשם ר' יעקב מרדכי טווער?
(שושלת היחס שלי היא: רי"מ, בנו רש"ז, בנו רי"מ, בתו שושנה, שהיא סבתי).
והנה כתב לי השבוע אחד ממשתתפי הפורום את המכתב הבא:
"
קיבלתי בסוף השבוע הודעה מהרב שלום דובער לוין, מנהל ספריית חב"ד ב-770, שאני סבור שתעניין אותך מאד.
הרב לוין, בסיוע אחיינו הרב יוסף יצחק קעלער, מצא עדות על נישואי בתו של מהרי"ל מיאנוביץ' אחי בעל התניא, באותה שנה בה נישא ככל הנראה זקנכם, הר' יעקב מרדכי טווער.
בספר "מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי" עמ' י"ח יש רשימת מעות חלוקה של האדמו"ר האמצעי משנת תקע"ד, ושם נאמר:
"עבור דודנו הרב לייב, מתנה עבור שנה זו, ועבור הוצאות נישואי בתו, 500 רובל".
בנוסף, בס' מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ב ע' תשכח, בכותרת המאמר כי תהיין לאיש
"תקע"ד, שבת פ' כי תצא על חתונת ב"א [בת אחיו של] אדמו"ר [הזקן, והחתונה התקיימה] ק' יאנעוויץ".
היוצא מכל האמור שמהרי"ל השיא את בתו בשנת תקע"ד.
מאחר ורי"מ טווער נולד כידוע בתקנ"ד, ובנו הבכור ר' שניאור זלמן (סבכם) נולד בתקע"ה, הרי שהוא כנראה נישא בגיל עשרים בשנת תקע"ד, שנה לפני הולדת בנו בכורו.
אם נאמר שמדובר בבת אחרת, הרי שנצטרך לומר שמהרי"ל השיא באותה שנה שתי בנות (בהחלט לא סביר בהתחשב בסכום, וכן בהתחשב בגילו המבוגר בשנה זו), או בת ונכדה. "
יוצא מכל האמור לעיל שנמצאה החוליה החסרה, ור' יעקב מרדכי טווער היה חתנו של המהרי"ל,
ונשא בהיותו בן עשרים את בתו בשנת תקע"ד.
יישר כח להרב שלום דובער לוין, ולר' יעקב שהביא את הדבר לידיעתי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 12:22 |
|
| |
וממילא התבררה שושלת היחס של הגאון החסיד רבי ישראל גרוסמן זצ"ל למהרי"ל,
כפי שהבאתי כאן את צילומי מכתבו אלי שהתעניין בבירור הענין,
ובוודאי יהיה לענין למשפחתו הענפה והכבודה.
1. מהרי"ל בעל שארית יהודה אחי בעל התניא
2. חתנו רבי יעקב מרדכי טווער
3. בנו רבי שניאור זלמן
4. בתו פעריל
5. בנה רבי שניאור זלמן
6. בנו רבי ישראל גרוסמן
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 12:55 |
|
| |
על פי כל המקורות שהובאו לעיל יש לי שאלה למבינים:
1.
המקור מספר "מאסר וגאולת אדמור האמצעי" שהוזכר לעיל נמצא כאן:
2.
המקור על המאמר שנאמר על החתונה בשנת תקע"ד נמצא כאן:
3.
שם בהערה 16 כתוב:
"נדפס בספר המאמרים תקס"ג ח"ב ע' תשי"ט"
4.
המקור הזה נמצא כאן:
5.
שם כתוב בהערה (בכוכבית):
"בבוך 960 רשום על ד"ה זה (שנדפס בליקו"ת פ' כי תצא) מאזמו"ר שאמר בבוחאב בחודש אלול תקס"ג".
ולפי זה לא הבנתי את ההערה 16 הנ"ל (בסעיף 3 לעיל).
האם המאמר נאמר ע"י אדמו"ר האמצעי בפרשת כי תצא תקע"ד (י"א אלול תקע"ד)
או ע"י אדמו"ר הזקן בפרשת כי תצא תקס"ג (ט' אלול תקס"ג)?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 16:40 |
|
| |
דבר זה ברור לכל הרגיל בכתבי אדמו"ר האמצעי, שהרבה מאמרים שאמר אביו אדמו"ר הזקן, חזר הוא עליהם בשנות נשיאותו. וכן מצינו גם אצל הצמח צדק, שחזר על מאמרי זקנו. כך שיש פעמים שני תאריכים (ויותר) לאותו מאמר, התאריך שבו נאמר לראשונה ע"י אדמו"ר הזקן, והתאריך שבו חזרו עליו בנו או נכדו, כמובן עם תוספות משלהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2011 18:50 |
|
| |
יישר כח על ההסבר.
|
|
|
|
|
