"וכל מי שגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח"

בס"ד אור ליום ו כא אייר התשס"ט
"וכל מי שגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח" ביאור מהר"ל מפראג ז"ל בדרך החיים
"פירוש כי סימן השטות נמצא בו מאחר שהוא ממהר להוציא ההוראה ממנו דבר זה סימן שטות הוא, ובהפך זה כאשר אינו ממהר להוציא הדברים הוא סימן חכמה.ודבר זה ביארנו למעלה אצל מרבה דברים מרבה שטות,כי המהירות לדבר הוא מורה על חסרון חכמה ועצירת הדברים בקרבו הוא מורה חכמה וכדאמר במדרש (ב"ר פרשה פ)"והחריש יעקב עד בואם ואיש תבונות יחריש",כי אצל  החכם השכל עיקר וכח השכלי הוא מבטל כח הדברי שהוא כח גשמי כמו שביארנו למעלה באריכות,שכאשר אצל אחד כח השכל ביותר הוא מבטל פעולת כח הדברי הגשמי,ולכן מי שהוא גס לבו בהוראה וממהר להוציא הוא סימן שטות.
 והוא רשע שאינו ירא באולי יחטא בהוראה ,והוא גס רוח שאם אינו גס רוח אף אם הוא רשע מכל מקום מה לו לצרה הזאת למהר בהוראה,רק להראות גאותו שכל התורה ברורה אצלו" : עכ"ל הרי בהדיא שמי שממהר להוציא דברים הוא שוטה רשע וגס רוח .