כדי למנוע שאלות\קושיות מתבקשות נתחיל כדבר ראשון עם המקור לכל הטעויות ולכל הצרות..הגלות, או כמו שאתה המשקיף אומר, איי גלות איייי :)
הגלות (= שהיה בחו"ל לאחר שהוגלינו מעל אדמתינו) לעם שלנו זה מצב לא טבעי ויותר מכך לא הגיוני ובידוע הוא שכל קיום המצוות הוא בבחינת "הציבי לך ציונים" בגלות.
אלפי שנים נבעטנו ממקום למקום כשמטרה אחת ויחידה לנו, לא לשכוח מי בוראינו ולא לשכוח את לימוד התורה וקיום המצוות. הסתגרנו ב-4 אמותינו ולמדנו תורה, חטפנו מכה במקום מסוים עברנו למקום אחר.
"אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם".
קיבלנו רמזים ואיתותים משמים הגיע זמן גאולתכם אם בעליית המקובלים לפני כ-700 שנה ואם בעליית תלמידי הגר"א לפני כ-250 שנה בצד החיובי, ואם בגירוש ספרד לפני 500 שנה, הפרעות ברוסיה, ועד לשואה בצד השלילי.
אחרי שסוף סוף נפל האסימון והתחלנו לעלות (בהובלת החילונים לצערינו ובאשמתינו..) לארץ קיבלנו שוק, הלם תרבות, פתאום כבר אין את הפריץ שצריך להתחנף אליו, פתאום זה לא סכנת נפשות להסתובב מאוחר בלילה עם סממנים יהודיים כשמכל פינה עלולים להגיח כמה צעירים פוחזים ושתויים.
התרגלנו לסבול 2000 שנה איך נפסיק עכשיו? איך נשנה את כל הנסיון המוסרי שהיה מנת חלקינו 2000 שנה?
מה, כל ההדרכות שקיבלנו מאבותינו , ואבותינו מאבותיהם 2000 שנה אחורה בעבודת ה', פחות רלוונטיות כבר?
כתוצאה מהלם תרבות זה, הזרם האורתודוכסי התפצל ל-2 חלקים ראשיים, בצורה גסה, ה"ציוני דתי", ו"החרדי קלאסי" [אני אישית לא אוהב את המושגים האלה כי הם מאוד כלליים וחלקיים וההגדרה נכונה יותר אם כי לא מושלמת היא ציוני דתי - מאמין באתחלתא דגאולה ובהשלכותיה בלימוד ובחיים, חרדי קלאסי - אולי מאמין באתחלתא דגאולה, אך לא בהשלכותיה].
ומכאן התחילו כל ההבדלים התורניים, הלימודיים, ההדרכתיים, הן במוסר הן בדרך ארץ, בכל תחום ותחום עד לרמת הביגוד..
ועכשיו לאחר הקדמה קצרה זו (...) אפשר לגשת לנושא.
בהנחה שהרב לופס התכוין לציבור שבא לידי ביטוי ע"י תנועות פוליטיות כדוגמת ה'מזרחי'.
הציבור הזה - ה"ציוני דתי", בשונה מהציבור "החרדי קלאסי", התאים את עצמו לתהליך היוצא דופן בהסטוריה של עמינו, ונענה לאתגר העצום שעמד ועדיין עומד מולו של שינוי אורחות חשיבה והדרכה של 2000 שנה אחרונות,
התהליך הזה קשה מורכב ומתוסבך, ישנם לחצים מכל צד ומכל כיוון הן מבפנים והן מבחוץ.
להגיד שלא היו טעויות עד היום -שקר, להגיד שלא נלמד מהטעויות כלום - גם שקר.
המטרה הראשית שהציבור הציוני דתי הציב לעצמו היא לא להסתפק באתחלתא דגאולה, וללכת בכל הכח לכיוון הגאולה השלימה ולכן הוא סימן לעצמו מטרות כמו בניית וישוב הארץ, גרעינים תורניים בערי פיתוח, שירות בצבא, ובכלל התקדמות בכל מישור אפשרי בחיי העם והארץ.
נכון הציבור הזה עשה עושה ויעשה כנראה עוד הרבה פאשלות, אבל אלה החיים לומדים ומתקנים.
אם פעם בתקופה שהטלויזיה היתה תמימה יחסית להיום הוחלט שאולי זה לא מצוות עשה מן התורה לראות טלוויזיה אבל איסור גדול יותר מטיול בגלבוע אין כאן אז זה אפשרי, היום בהרבה מאוד בתים מתקנים זאת ולא רק בבתים של מרכז הרב.
גם מפגשים בין נערים לנערות יורד מן הפרק ברוב תנועות הנוער וגם בבני עקיבא הסניפים עוברים להיות נפרדים בזמן האחרון. אף אחד לא מתבייש לומר טעינו ונתקן.
אמרת המשקיף "שלוקחים מוטיבים יהודים ומעבירים אותם לרשעים ומאבדים אותם בדרך מטומטמת" ואולי זה עניין של פרספקטיבה? אולי אנשים שלא היו מתקרבים לתורה קיבלו קצת מהטעם שלה לאחר שנחשפו, גם אם מעט, לאור התורה? הרי אם לא היתה את האפשרות "האמצעית" הזו בממ"ד אותם אנשים היו הולכים ברובם לחינוך ממלכתי ויוצאים משם עם ידע בתנ"ך שמסתכם על השוואות בין אדם הראשון לזאוס, ועל רומן שהיה או לא היה בין משה רבינו למלכה קליאופטרה..
ולשורה התחתונה, התגובה שהגבתי לוידאו שהובא כאן בכלל לא היתה קשורה לנושא מזרחי, לא מזרחי..
הדבר הכי חשוב כדברי כל הנביאים וכל התורה בכלל לאחר שהצלחנו להתבלבל ולהשתגע מכל הגלות הזו, הוא האחדות ולא שום דבר אחר באם הוא מתנגש עם האחדות.
הכח הרוחני שלנו החזק ביותר הוא האחדות, אם יהיה אחדות אהבה ושלום ביננו הכל יסתדר מאליו על מי מנוחות.
חזרה בתשובה תהיה הדבר הטבעי ביותר!
כל דבר שמתנגש עם האחדות כמו לומר שהמזרחי "שונאים לומדי תורה, ושונאים את התורה" (3:17) אפילו אם זה לברר איזה ניצוץ מסוים , להאיר באור חזק יותר דרך מסוימת, בזמן שלנו, שניה לפני בוא הגואל, הוא פוגע והורס הרבה יותר משבא לתקן.
 |
|
|
