מועדים לשמחה

פֶּסַח

אנו נמצאים היום בערב פסח נעצור ממרוץ הזמן ונשב ליד שולחן החג ,ישנם רבים שזה הרגע הראשון שהם ישבו הערב אחרי כל ההכנות הרבות לכבוד החג, נשב ולא כמו ליל שבת רגיל או יום טוב אחר נערוך את שולחן הסדר, למרות שהסדר פה נראה לנו אחרת מהרגיל,  נטילה ראשונה ללא ברכה , ארבע כוסות, מרור , אפיקומן זה לא נראה לנו הסדר הנכון זה נראה קצת הפוך מערב חג רגיל. אבל זה הוא מטרתו של הערב הזה לעשות לנו "סדר" בדברים ושאדם מחליט לעשות סדר בחייו הוא מתחיל מהתחלה שהוא רוצה להבין את המצב שהוא נמצא בו כרגע ואייך הוא עכשיו "משנה כיוון" , הוא חוזר להתחלה ומנסה להבין מה היה בדיוק בהתחלה. וכך אנו בליל הסדר מספרים את סיפור יציאת מצרים וכל מטרת הסדר זה לקיים את הפסוק :" וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר  בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם"(שמות יג,ח). לספר בני ביתנו וגם לעצמנו את התחלה של עם ישראל ואת אותם ניסים שזכו אבותינו לראות בארץ מצרים ולנסות ולהרגיש את היום הזה.

הרב דסלר מסביר שלמעשה בחיים היום הוא אותו יום ואנו נעים בציר הזמן ובליל הסדר אנו מגיעים לאותו יום בדיוק בו יצאו בני ישראל מעבדות לחרות , ביום מיוחד זה יורדים "אורות רוחנים" שירדו לעולם באותו יום לפני שנים רבות בליל פסח בו אבותינו הקריבו את קורבן החג. ומי שבאמת מנסה ללמוד ולהרגיש את מה שעברו אבותינו באותם ימים

בכך שהוא מאריך ומספר את סיפור יציאת מצרים גם אם זה כבר ליל הסדר ה 70 שלו , הוא זוכה לחיות את הרגעים ולהבין באמת מה היה שמה וכך הוא זוכה להתחזק באמונה שלו בבורא עולם. עם ישראל יוצא מעבדות קשה כנגד כל הסיכויים וזוכה לקבל תורה תוך 50 יום, בד"כ בשנים האחרונות שמענו על מדינות שקמו בעולם , אבל זה לאחר תהליך של שנים ופה עם ישראל נהפך לעם אחד תוך פרק זמן קצר וזוכה למעמד קבלת התורה, וזאת בזכות קורבן הפסח והמילה . העקירה של העבודה הזרה בכך שמביאים את העבודה הזרה של מצרים , ושוחטים אותה זה לא מהלך פשוט, אבל כדי להתקרב לקב"ה צריך לעקור את העבודה הזרה שבלב ובזה עם ישראל היה שקוע ,ובצעד הזה התחילה הגאולה שלו והוא זכה לראות ניסים. בערב החג אנו עוקרים את העבודה הזרה בכך שאנו יושבים סביב השולחן ומתנתקים מכל מה שסובב אותנו ומנתקים את המחשב ואת הטלפון ועוזבים הכול לרגע ומנסים להבין מה אנו עושים פה ובשביל מה התאמצנו בתקופה האחרונה , למה כל הניקיונות והכביסות והקניות? האם להראות שהבית שלנו נקי, האם לראות שאין טוב מאיתנו בעיצוב שולחן? האם להתפאר במאכלים שהכנו? או שאולי באמת הגיע הזמן לנקות חלונות?

אנו יושבים ומספרים על יציאת מצרים, על זה שההתחלה של ישראל הייתה בביתו של תרח אבי אברהם אבי האומה , ואייך שלאט לאט נוצר עם ישראל על כל הניסיונות הקשים שעברו אבותינו ועד לרגע הזה, ורק עם שזוכר ומכיר את העבר שלו זוכה להתקיים כך אמר הנשיא הראשון של ארה"ב לאחר שהוא ראה חייל יהודי במלחמת העצמאות של ארה"ב מדליק נרות חנוכה, הוא הבין שעם שזוכר טוב את העבר שלו יש לו עתיד ולכן זכינו לתקומה.

וברגע שאדם מבין ומנתח את הפרטים של יציאת מצרים הוא יכול באמת לזכות ולקבל עוד 50 יום ב"ה מערב זה את התורה מחדש וכך הוא באמת יזכה להבנה של התורה ולעלות בעוד דרגה , כי ליל הסדר משפיע על כל השנה , אנו נמדדים כלפי שמים ביום המיוחד הזה , ויש לנו את האפשרות להתעלות רוחנית בצורה גדולה, אבל לזה זוכה מי שמתמקד בסיפור יציאת מצרים ולא רק במאכלים שבשולחן .

ועל כל אדם להאריך סיפור יציאת מצרים כמה שיותר גם אם אין לו מושג בכל המדרשים לספר את כל הסיפור אייך שהוא יודע, בד"כ מה שנשאר לנו בזיכרון מבני המשפחה שלנו זה ליל הסדר ושאר החגים, יש כאלו שמגיע פסח מרגישים צער ויש כאלו שמרגישים שמחה, אפשר ששנה הבאה נרגיש את השמחה בכך שנחגוג השנה את החג כמו שצריך וע"פ ההלכה, בפסח כולנו יושבים ביחד וזו המטרה בזמן הארוחה וסיפור יציאת מצרים לחזק את הקשר המשפחתי , כל אב צריך לשבת ליד בנו ולספר לו בנחת את סיפור יציאת מצרים גם אם הבן כבר בן 20 ומכיר את הסיפור כך הוא מקרב את בנו, במשפחות רבות ידעו לספר כך שבן משפחה ח"ו התחיל לצאת לתרבות רעה אחרי פסח ואם הם יבדקו זאת לעומק הם יראו שליל הסדר במשפחה הזו לא עבר כמו שצריך ובנחת, מצד שני ישנם בתים שבזכות האווירה הנעימה גמרו לבנים "לשוב" לשמור תורה ומצוות , אין מה למהר בליל הסדר , ליל הסדר הוא ערב מיוחד כשם שאדם מחתן את בנו הוא שמח ורוקד עד שלאורחים אין כוח , ואם החתונה עם שמחה ומוצלחת האורחים יכולים להישאר ולרקוד עד 3 לפנות בוקר, ואם אחרת הם יכולים פשוט "לחתוך" ולצאת מוקדם אז אין מה למהר.

עוד בליל הסדר יש שקוראים את שיר השירים לאט ובנחת ויש בזה סגולות רבות , וניתן לזכות ב"ה לראות ישועות גדולות.

ליל הסדר הוא התיקון של כל השנה יש לנו את האפשרות להפוך את השנה שלנו למוצלחת יותר בזכות הערב הזה, כי כל השפע של האדם בא לו בזכות ההתנהלות שלו בביתו ושאדם מתנהל בנחת ובסבלנות במיוחד בתקופה כזו של ניסיונות לא פשוטים הוא פותח לעצמו "שערים " רבים בשמים.

אנו מברכים שהחיינו בלילה הזה לאורך כל השנים גם בגלות כי מה שמיוחד ביציאת מצרים מאשר כל שיעבוד אחר, שיש לנו את הזמן שלנו, פרעה מלבד עבודה קשה מנע מעם ישראל זמן פנויי , שלא יהיה לעם רגע אחד פנויי לחשוב, לא ללמוד תורה, לא להתפלל וכ"ו.

פרעה רצה למנוע זאת מאיתנו, כי שאדם יושב ולומד תורה לשמה, הוא יכול לשבת שעות וליהנות מכל רגע ולאחר כל הלימוד ללכת לישון בהרגשה נפלאה, האם האדם אחר יום עבודה יכול להרגיש ככה?

אדם יכול לאכול ארוחה במסעדה טובה ואז לאכול משהוא בסיום הארוחה שלא יעשה לו טוב ואף יגרום לו רצון להקיא, אבל לא כך בלימוד התורה אדם ככל שלומד רוצה עוד, ואין לימוד דומה לקודמו, והלימוד גורם לאדם להיות במקום אחר כל פעם מחדש ולכן ההגדה מספרת "מעשה בר' אליעזר ור' יהושע ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא ור' טרפון שהיו מסובים בבני ברק, והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת-שמע של שחרית". ההרגשה של הדברים גרמה להם לשבת זמן רב ולא לסיים את הסדר אחרי שעה, אלא רק מי שמנסה להבין את הסיפור באמת מה היה בארץ מצרים לאבותינו,זוכה להיות מליל הסדר ולהרגיש את חשיבותו וכאן הוא זוכה לקבל שפע רוחני לכל השנה, ומי שיש לו שפע רוחני הקב"ה ידאג לו גם לשפע גשמי. יהי רצון שנזכה במהרה לגאולה!

"ושאינו יודע לשאול את פתח לו " – מדוע כתוב את ולא אתה הרי צריך היה להמשיך בלשון זכר ... ?!

ויש כמה תירוצים אני אכתוב אחד  :

·        המילה 'את' מורכבת מהאותיות א' ו-ת' . ללמד שצריך להסביר לבן שאינו יודע לשאול מאלף (א' ) עד תף (ת' ) . לאט לאט ובסבלנות מההתחלה עד הסוף ולא להתיאש.