מועדים לשמחה


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 ... 7 8 9 11 12 13

סך הכל 13 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-2/4/2010 17:52

אפשר לצחוק על חשבונו....[ הלואי וזו היתה הבעיה היחידה שלו זו רק הבעיה הקטנה...]

נשלח ב-2/4/2010 17:54

אה.. שכחתי שאתה מכיר אותו...
תגיד לו שיפסיק "להחמיא" לי על לא עוול בכפי.

_________________

שערי דמעות לא ננעלו, אם כן שערים למה?

לחסום בעד דמעות השוטים שבוכים, ואינם יודעים על מה בוכים.

נשלח ב-3/4/2010 20:27

אם יצא נמסור לו ....

נשלח ב-4/4/2010 01:00

מועדים לשמחה לכולם

נשלח ב-4/4/2010 09:20

מקווה שתהנו גם אם אתם מכירים... ( זה בזכות מעשהיה ונאות....) :
היה בתקופת ההשכלה אומן בלתי רגיל שהיה יוצר יצירות ומפסל פסלים מדהימים . יום אחד הוא החליט לעשות משהו מיוחד ביותר ופיסל פסל בדמות סוס .
לאחר חודשים מספר סיים למרבה שמחתו והוציא מביתו את פסלו ברוב גאוה לרחובה של עיר, כאשר הוא מצפה לתגובות אוהדות ולתשואות העוברים ושבים.
אולם כל האנשים שחשבו שזהו סוס אמיתי בכלל לא הפנו מבטם, ועברו על פניו ללא משים לב. בלב שבור ומלא אכזבה חזר לביתו ושח בפני חבר נפשו על המקרה.
חברו הטוב יעץ לו לחצות את הסוס לשניים . האומן עשה כעצת חברו ושוב יצא עם הפסל, הפעם כאשר יצירת הסוס חצויה לשניים, ונעמד ברחובה של עיר.
להפתעתו כי רבה , כל האנשים נדהמו לראות פתאום סוס אמיתי חצוי לשניים. כמובן שתוך שניות מספר עמדו כולם משתהים סביב היצירה, והאומן שמח וטוב לב בשלו.
כך עשה הקב"ה בקריעת ים סוף. הים שהוא יצירה טבעית לכאורה הוא דבר מושלם, אולם שוכחים אנו לפעמים לשים לב לנס הזה מרוב מושלמותו וייחודיותו
ולכן מדי פעם אנו צריכים משהו בלתי שגרתי , אף שהוא פחות מושלם מכפי שהיה , רק ע"מ שנתפעל ...( שמעתי מרב' אשר וייס )
שביעי של פסח שמח ( עכשיו תור מעשהיה ונאות..) וכל מי שיש לו משהו נא להעלות

נשלח ב-4/4/2010 10:27

יפה מאוד

נשלח ב-4/4/2010 10:30

תודה , אתה מוזמן גם להחכים אותנו..

נשלח ב-4/4/2010 11:15

וואו ישיבאיש נפלא !!!! שכוייח !!

נשלח ב-4/4/2010 11:34

אני איש פשוט אין לי ווארטים מי יודע מה. אבל אם זה בסדר אני יביא ממקומות אחרים

נשלח ב-4/4/2010 11:46

1. אני בטוח שיש לך ואין דבר כזה "יהודי פשוט ".
2. תביא ממקומות אחרים , זה גם מה שאני עשיתי...

נשלח ב-4/4/2010 12:07

סבבה!

נשלח ב-4/4/2010 12:11

חג שמח

על הפס' "ויסב אלוקים את העם דרך המדבר" אומר המדרש: "מכאן אמרו אפי' עני שבישראל חייב להסב. וקשה: 1) איך למדו מכאן שעני מיסב? 2) הרי אנו מסיבים דרך חירות ועני לא מרגיש כך? ועונים שהרי יש מחלוקת מאיזה דין צריך להסב. לפי מ"ד אחד זכר למה שהיה פעם, ולפי מ"ד שני להרגיש בן חורין. ואפשר לומר שכאן "ויסב" זה לשון הסבה ועני צריך להסב מהטעם של זכר לעבר וממילא אומר המדרש ש"מכאן למדו" מהמילים האלו למדו שצריך להסב גם היום. ולפי"ז נוכל להסביר את מחלוקת הרמב"ם והרא"ש אם אכל מצה ושכח להסב, מה דינו (לרמב"ם: לא חוזר, לרא"ש: חוזר). והרבי מבריסק מסביר את ביאור המחלוקת הזו האם הסבה זה חלק ממצוות מצה ובלי זה לא קוימה המצווה בשלמות או לא. ועפ"ז נסביר את מחלוקת הרמב"ם והרא"ש במה שאמרנו קודם. הרמב"ם סובר שכל מצווה לחוד ומקיימים את זה מהטעם שצריך להרגיש בן חורין ואילו הרא"ש סובר שמקיימים אותה מהטעם של זכר לעבר. מקור: הרב מיכאל שוהם שליט"א