המשפט הנדוש...

שרפ,
עם כל הכבוד והערכה אליך,

אתה משום מה מתעלם לחלוטין מדעת חלק מגדולי ישראל...

שרפ,הרגת אותי.....חחחח...אין,אני עלה ריצפה...




ועכשיו ברצינות,
ענין הפרנסה מעולם לא היה ולעולם לא יהיה פשוט....
וככל שאתה "אין" החברה או "אאוט" החברה אתה תגיב אחרת, וזה לא ענין של "חכם עיניו בראשו" או של "שיקולים פיננסים" או "אדיוט גמור"... זה ענין השקפתי. זה ענין שגם זה שנכנס לבוץ עמוק ורטוב יודע שהוא נכנס לבוץ הזה במודע...רק שהוא מאמין שכשהבוץ  יגיע עד הצוואר הוא ימצא ישועה...והוא באמת ימצא.

השאלה המתבקשת היא אחרת-
האם/למה להגיע למצב הזה....

שרפ הכיוון שלך נכון אבל מוגזם בהחלט...אתה כבר מזמן לא מדבר על "לחיות טוב", אתה מדבר על הרבה מעבר....ולא שאני לא מבינה שאתה יכול ברגע להוכיח לי שהסכומים שנקטת אפילו הם לא תמיד מספיקים....דווקא לזה קל לי להאמין...אלא שהמציאות מוכיחה  שגם משפחות אברכייות מצליחות לחיות יפה ולחתן יפה ולחיות ברמה מצומצמת, מסויימת,ולא מסכנה.

אתה תמיד מדלג על הרעיון החשוב,אז למענך אחזור עליו שוב-
אתה-לא-מחדש-לנו-כלום-!
כולנו יודעים איך נראות משפחות שאבא אברך עם 7,8 ילדים...תאמין לנו,אנחנו יודעים מה זה... אבל אנחנו גם מבינים כמה דברים מסויימים:
1- מה לעשות, רק הגבר יכול ללמוד תורה.
2- מה לעשות אמא יש רק אחת.
3-החלום שלי-תורה וגדולה משולחן אחד. המציאות- סידור ערכים-מה קודם למה, מה מעל מה- תורה או כסף. [איש איש כפי אמונתו ודרכו]


יופי שרפ,אתה לומד מקצוע אקדמאי עוד מעט תשחה בים של כסף-אני מקווה בשבילך, אבל התורה קצת רחוקה ממך... לפי דעתך זה סביר.זה בסדר.זה טבעי.וזה מתאים לך. ואתה אפילו תמיד זוכר לצטט לנו את ה-"נהנה מיגיע כפיו"....ואני יכולה לצטט לך 1000 פסוקים נוספים שסותרים אותך....
אבל יש אנשים שחושבים אחרת-שמעדיפים לחיות עם 5000 ש"ח מסכנים ולשקוד על התורה. הם לא טסים לחו"ל, הם לא עוברים דירה כל שני וחמישי והם לא נוסעים על "יגואר"... אבל זה הפיסגה שלהם. זה האידיאל שלהם.זה המטרה והאושר שלהם-זה אפילו מה שבונה להם את הנישואים,את החינוך ילדים, את העתיד...כן.כן.ממש כמו תכנית פננסית.

הנה, תראה אותי, ממש ממש חושבת כמוך, הוא ילמד תורה אני אפרנס אותו במקצוע אקדמאי[ראיית חשבון טוב לך מספיק?] והנה כעבור שנה, קריסטל בשלבי קריסה, נמאס לה מהמקצוע, היא לא מבינה ולא מתחברת לכלום,והיא מחליטה שהיא רוצה לעזוב...

עכשיו,הדבר הכי קל- זה לומר, אוקיי, ניסיתי עכשיו שהוא ישבור את הראש ויצא ללמוד מקצוע... אבל לא. עכשיו אני כננסת למערבולת נוספת-כי להוציא אותו מהתורה אני לא רוצה. ללמוד מקצוע כבד כזה-אני לא יכולה. אז הנה אני "את אשר יגורתי בא לי"... מתחילה לפסוע לעבר חיים של צמצום... ואתה יודע מה, זה לא גורם לי לחזור בי מן השאיפה שהוא יישב וילמד...ואני לא חותמת חוזה עם אף אחד-לכמה שנים, אני קופצת למים קרים...ומה שיקרה...יקרה.



אתה עוד לא הספקת להבין את המטרה שלך. כלומר- כל הדברים הכי קשים בחיים-הם הדברים הכי יפים וטובים בחיים...ובמקום להילחם עליהם,אתה מרים ידיים...אני לא אוהבת את הגישה הזו... תאר לך שכל רווק היה מרים ידיים....? נישואים זה דבר עצום, לכן זה כ"כ קשה.. קל וחומר תורה-שמילה אחד אני מגידה אותה שהיא "הכל"...מה חשבת, שזה יבוא בקלות? שאשתך תרוויח 50,000 ש,ח ואתה תשקוד כל היום ובחיוך?! ככה אתה מכיר את היצר?
את החיים? את הקשיים. את ההתמודדות בחיים והאמונה?

כאילו עברת X שנים ולא שמת כלום בתרמיל שעל גבך... לא למדת כלום מהבית ספר הזה...

כאילו שכחת ממה הכל מתחיל, איך הכל נגמר, ולמה אנחנו פה... וזה שאלות שכיף לנו להתחיל לפהק כשמעלים אותם, כשמדברים על עולם הבא, אנחנו נשענים על הכסא, כשמדברים על בטחון ואמונה-אנחנו נזכרים בבדיחה מצחיקה ששמענו....

וזו בדיוק הבעיה שלנו. אנחנו צריכים ללמוד ללכת עם העיניים תקועות בשמים-לזכור ולהזכיר לעצמינו בכל רגע ורגע...מי.מה.ולמה.

וכל רגע שאתה לא עושה את זה...- ----אתה מתחיל לדבר כמוש אתה מדבר.

ותעשה לי רק טובה אחת שרפ,אני מאוד אוהבת ומעריכה אותך,ואתה יודע את זה...! והתכנית הפיננסית שבנית לנו אולי באמת מתאימה אולי אפילו לי אבל לא התור התחלה..ולא כנקודת זינוק... יש כאן אנשים על אם-הדרך שיכולים להתבלבל....וחבל.

בהערכה אמתית.
נהנית לקרוא אותך תמיד.

שרפ מתעלם מכל הגישה של הציבור החרדי....

מבחינתי שרפ בכלל לא מגיב פה.
הדיעות שלו לא מתאימות לציבור שלנו.
עין תחת עין למי שמוציא עצמו מן הכלל

הי בנות, הבנאדם רק מביע דיעה.... זכותו לחשוב שכסף זה מעל הכל...על אותו משקל אני יכולה היום לקחת אישה "חרדית למהדרין"  ולומר שאצלה היופי הוא מעל הכל...

תשתדלו לשפור על פרופורצייות. אל תדאגו, כל זמן שה' נותן בי חיים, שרפ יודע שאני לא אעביר לו דברים בשתיקה...חחחח   וחוצמזה, הוא לא עושה את זה בכוונה הוא באמת חושב שהוא כאן כדי לעזור לנו ולפתוח לנו את העיניים....

אז בבקשה תדברנה יפה.
תודה.



[אגב,שחר, בהחלט כותרת הולמת לאשכול....]