חותם עשוי עצם הנושא את השם שאל (שאול), מתקופת בית ראשון נמצא בחפירות של רשות העתיקות בגן לאומי סובב חומות ירושלים בעיר דוד
חותם עברי מתקופת בית ראשון נמצא בחפירה הנערכת בגן לאומי סובב חומות ירושלים. מדובר בחותם עשוי עצם שנמצא שבור באלכסון, כאשר חלקו הימני חסר. שני קווים מקבילים מחלקים את פני החותם לשני משלבים שבהם נרשם באותיות עבריות: לשאל ריהו. בקצה השם התחתון מופיעה נקודה מפרידה, ולאחריה פרט דמוי צמח או פרי זעיר.
שמו של בעל החותם השתמר בשלמותו, והוא הצורה החסרה של השם 'שאול'. הוא ידוע מן המקרא (בראשית לו לז; שמואל א' ט ב; דברי הימים א' ד כד; ו ט) ומחותמות עבריים.
החפירות נערכו מטעם רשות העתיקות בשיתוף רשות הטבע והגנים, בניהולם של פרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה ואלי שוקרון מרשות העתיקות, ובמימון עמותת אלע"ד. לדברי פרופ' רייך, "החותם, ששימש לרוב פקידי ציבור לחתימת מסמכים במטרה לאשר את מקוריותם, היה, ככל הנראה, חלק מטבעת. חותם זה מצטרף לחותם עברי נוסף שנמצא בעבר ולשלוש בולות (פיסות טין עם טביעות חותם) עבריות שנמצאו בסמוך. לחמשת הפריטים האלה יש חשיבות כרונולוגית לחקר התפתחות השימוש בחותמות: בעוד שהבולות הרבות שנמצאו בבריכה החצובה הסמוכה בזיקה לחרסים משלהי המאה ה-9 וראשית המאה ה-8 לפסה"נ, אינן נושאות אותיות שֵמיות, הרי שבעפר שנחפר מחוץ לבריכה, המכיל חרסים מחלקה האחרון של המאה ה-8, נמצאו חמישה פריטים אפיגרפיים עבריים.
נראה שבמהלך המאה השמינית לפני הספירה חלה ביהודה ההתפתחות בעיצוב החותמות. במקביל לאיורים החקוקים, החלו מרגע מסוים להיחקק גם שמות בעלי החותם: החל הנוהג לזהות בעל חותם על-פי שמו ולא על-פי סמל גרפי כלשהו".
נראה שה'משרד' אשר ניהל את ההתכתבויות ואת קבלת הסחורות, שהיו כולם חתומים בבולות, המשיך להתקיים ולפעול במתכונת רגילה גם לאחר שבית מגורים נבנה בתוך אותה "בריכה חצובה", וכלא תחת רצפתו את העפר והאשפה שהכילו את הבולות הרבות האמורות. 'משרד' זה המשיך ליצור אשפה, שכללה בולות שנפתחו ונשברו, ולעתים גם חותמות שיצאו משימוש, ונזרקו אל גל האשפה, וזו המשיכה להצטבר בסביבה.
מתוך אתר : NEWS1
