מובאות מספרות הזמן ב"משנה ברורה", ועוד

ישר כוח תכלת.
בספר מאיר עיני ישראל ישנו הרבה חומר חדש וחשוב[בעיקר בח"ו דווקא]-מכתבים בפרסום ראשון  מהח"ח,מוסריו,ומסורות נאמנים עליו,רק הוא לוקה מאוד מבחינה מדעית,וחבל שמחבר ספר זה,הוציא את זה כאיזה ספר מוסר עם הגהות ממנו לכל אורך הספר.

לגבי ה'אחד' של המשנ"ב,מעניין באמת לבדוק את זה,ורק אומר שלא מופקע שלפעמים הח"ח פשוט לא זכר את שם אותו 'אחד'.

כמדומני שלא הוזכר כאן הספר מזור ותרופה לחכם הרופא ר' אברהם שטרן והביאו הביה"ל בהלכות צניעות סימן ר"מ,ואם אמנם הוא יצא כבר בברלין תקע"ז ע"י חברת חינוך נערים הידועה,אך מסתמא הוא הזוכה בתואר הספר הייחודי ביותר שהובא במשנ"ב. [אגב,מעניינת קריאתו של ר' אברהם לבני דורו לאחר את גיל הנישואין וכלשונו"ראו נא אם חז"ל אמרו בזמנם אשר כח אבנים כוחם בן י"ח לחופה,מה נעשה אנחנו חלושים ועטופים הלא יאות לנו לילך ערירי עד גיל שלושים שנה",ויש לציין שהח"ח התחתן בגיל 'מאוחר' ביחס לתקופתו-בן שבע עשרה,וכפי שמספר ישר בספרו-שם תולה סיבת האיחור בהיותו נראה צעיר מגילו בעקבות קומתו הנמוכה]

שמעתי היום סברא מחכם אחד, שכל המקומות שהביא במשנ"ב בעלום שם החכם, כוונתו לגאון אדר"ת, וכמה פעמים מצא את הדברים בכתוביו. ויל"ע.

הרי כבר הביאו שלגבי פעמיים - אין זה נכון וכוונתו לחכם אחר שמשום מה נקט לשון מזלזלת כלפיו.

אין הכרח שכוונתו שם לשו"ע הרב, זוהי סברא שצריכה עיון רב, כי הוא מביאו בכבוד רב ובשמו כאלף פעמים ברחבי ספרו. ואף את"ל שכוותו אליו, האם פעמיים בעלום שם לעומת אלף פעמים בביטוי שפתיים מובילות אותך למסקנה הנמהרת "משום מה נקט לשון מזלזלת כלפיו"? זלזול זה על שום מה?

לענ"ד הביטוי "אחר שכתב" אינו מורה על כבוד. איני יכול לתאר לעצמי שהיה מכנה כך את הגאון מווילנא אפילו בטעות.

לפי אותו חכם, בעל הסברא, אין הכוונה שר' ישראל מאיר ראה את ספריו או את כתוביו של האדר"ת, אלא מדובר בדברים ששמע מפיו ומשמועה, כי לדעתו החידושים אופיינים לו.

לגבי הגדול אחד לגבי חלב בשבועות, מזמן הערתי שביאור זה מופיע בספר תולדות יצחק מאת הרה"ק ר' יצחק מנשכיז ממה שאמר הרב הקדוש מבארדיטשוב? (הנ:ל היה נכדו דרך האשה וקיבל הרבה מפיו, הספר הנ"ל נדפס לראשונה בשנת ברכות)

דומה לזה יש גם בשם ר' פנחס מקוריץ. אך לאחרונה העיר לי הניק "שמואל" שמצא כך בספר אחר, וכעת איני זוכר מי ומה.