"הוסרה ההשגחה"
כאשר גוף נותן כשרות מפרסם בעיתונים ובמודעות רחוב, הודעה לציבור כי הסיר
את השגחתו מעסק פלוני, אין הוא מציין בדרך כלל, את הסיבה להסרת הכשרות,
והרושם שמתקבל בציבור מפרסום כזה הוא, שבית העסק נתפס במעשה הונאה
על דיני הכשרות. כל עוד זו אכן הסיבה להסרה, ויש להניח, כי כך הדבר במרבית
המקרים, הכל שפיר.
אלא, שלא אחת קורה שהסיבה להסרת תעודת הכשרות, היא החלטתו של בית
העסק לעבור (מטעמים מסחריים) לגוף כשרות אחר. כך קרה למשל, לאחרונה,
כאשר מאפיית "אריאל" החליטה לפני מספר חודשים לעבור אחרי פסח, מההכשר
של הרב רובין, להכשר של העדה החרדית. מה שאכן קרה בפועל.
במקרה שכזה, הפרסום הלקוני על הסרת ההשגחה מהווה, ללא ספק, פגיעה
בעסק. בשמו הטוב, ובמוניטין שרכש לעצמו.
יש לזכור, שכל בית עסק המקבל על עצמו השגחה, חותם על ההסכם המוגש לו
ע"י נותן הכשרות בבחינת: כזה ראה וקדש. לרבות על הסכמתו לפרסום כזה
במקרה של הסרת הכשרות. לא צריך להיתמם, גופי הכשרות רואים בסעיף זה,
גם "שוט מרתיע" כלפי הלקוח שלהם מבריחה אל גוף כשרות מתחרה.
וכאן נשאלת השאלה, האם חרף הסכמת בעל העסק לסעיף זה (בעל כורחו) הוא
יכול לתבוע פיצויי נזיקין במקרה של פרסום לקוני של "הוסרה ההשגחה" ?
 |
|
|