|
|
| נשלח ב-24/5/2009 09:18 |
 |
| |
אגב, "סתירות של החינוך-רא"ה"?...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2009 09:55 |
|
| |
הגולם. הגלמים בעיתון השמיטו את המילה תורגם מחדש לראשונה על טהרת הקדש, והכונה כמובן לאפוקי מאותו דרדעי רח"ל, הקורא בהסכמת חלק מהרבנים למהדורה החדשה הנ"ל נדהם למקרא ההזהרות שהעיקר כמו התרגומים הראשונים ומשנה לא זזה ממקומה, [דווקא הגרח"ק לא כתב כן] והמקום ירחם על עמו ישראל.
עוד יש לציין את התופעה המחפירה של העמדת המו"ל בשער הספר כמחבר, וכבר ידוע אותו ראש מוסדות בירושלים שהוציא לאור סדרת ספרים בהלכה ובאגדה עה"ת ואגדות הש"ס וכולם מתורת אחרים ואכמ"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2009 18:32 |
|
| |
עיינתי היטב במהדורה החדשה הזו, באופן כללי נראה כספר טוב, אלא ש:
א. מרוב אותיות של ציונים להערות נהיה פירוש הרמב"ם ז"ל מנומר מידי, וקשה לקרוא בו ברצף.
ב. ההערות בתחתית העמוד, בכמה מקומות ראיתי שנכתבו, או שלא בהבנת דברי הרמב"ם ז"ל כל צורכם, או שנראה שנוספו סתם... כדי למלאות את הדף, ואין בהם כל צורך ללומד!
כיון שמדובר בספר שבטח ההשקעה והעבודה עליו היתה גדולה מאד, חבל שהעורך/ים לא סינן היטב את ההערות, אז הנחת ללומד היתה רבה!
בידי מספר דוגמאות להערות שתפסו שורות רבות או אולי יותר מחצי עמוד, ובעצם נכתבו ללא הבנה פשוטה של דברי הרמב"ם!
על כל פנים, המתרגם, במבט שטחי נראה, שעשה מלאכתו נאמנה, וע"ז ייש"כ גדול לו!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2009 12:15 |
|
| |
[לעיל ציין מרחביה לאשכול קדום בו הובאה גירסת בטא של מהדורה זו. ורבו המבכּים שם על שפע ההערות וסגנונם המרחיב]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2009 17:15 |
|
| |
מעניין שבכל האשכול הארוך הזה לא הובא הנימוק המאלף לתרגום מחדש שנתן הרב קורח בראיון לעתון 'בקהילה' לפני מספר שבועות: הזכויות על תרגום הרב קפאח שייכות למוסד הרב קוק שלא מאפשר לשום הוצאה לאור אחרת להשתמש בו. את התרגום מחדש מימנה הוצאה שביקשה תרגום עדכני משלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2009 20:01 |
|
| |
ואילו בפיו של ראש המכון זמירות אחרות [בראיון לשיחת השבוע גליון 1170]
אתה מבין ערבית?", שואל בחיוך הרב דניאל ביטון, העומד בראש המכון, בתחילת הריאיון. "כדי לקלוט את משמעות העבודה שנעשתה כאן צריך לדעת ערבית", הוא אומר.
הרמב"ם כתב את חיבוריו בלשון הקודש או בערבית. ה'יד החזקה' נכתב בלשון הקודש, אולם פירוש המשניות נכתב בערבית, ולאחר שנים תורגם ללשון הקודש. מתברר שהתרגומים היו משובשים ולא מדוייקים. הם השתבשו עוד יותר במהלך השנים, ולפיכך התעוררו קשיים בהבנת הספר החשוב.
בדורות האחרונים נתגלו כתבי-היד המקוריים של הרמב"ם. הכתבים נשתמרו אצל צאצאי הרמב"ם במצרים ובחלב שבסוריה, ומשם התגלגלו לכמה וכמה ספריות בעולם. לפני כארבעים וחמש שנה החל הרב יוסף קאפח במשימה הגדולה של תרגום הספר מחדש, על-פי כתבי-היד המקוריים, והמהדורה שלו יצאה לאור בהוצאת מוסד הרב קוק. אולם עדיין נשארו שיבושים שלא נופו, וכמו-כן התגלו עוד כתבי-יד, ששופכים אור חדש על דברי הרמב"ם. זו אפוא משמעות המהדורה החדשה שיצאה לאור זה עתה
תוקן על ידי אלייעזר ב- 08/06/2009 20:39:14
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2009 20:28 |
|
| |
| אבן_סינא כתב: |  | מעניין שבכל האשכול הארוך הזה לא הובא הנימוק המאלף לתרגום מחדש שנתן הרב קורח בראיון לעתון 'בקהילה' לפני מספר שבועות: הזכויות על תרגום הרב קפאח שייכות למוסד הרב קוק שלא מאפשר לשום הוצאה לאור אחרת להשתמש בו. את התרגום מחדש מימנה הוצאה שביקשה תרגום עדכני משלה.
|
|
מתחילה לא רציתי להעלות נקודה זו, רק אחרי שאבו סינא הרגיש בדברים אכתוב בקוצר את מה שהביא לדברים הנזכרים.
ובכן במסיבה שארגן לעצמו הרב ביטון אצל רבינו הגריש"א לרגל הוצאת פירוש המשניות, דיבר גם הגר"ש אויערבך שהתבטא בסגנון שמעתה ואילך לא יצטרכו לרעות בשדות זרים וכונתו כמובן לתרגום של הרב קאפח. הדברים הובאו בעיתון יתד נאמן.
כפי שרמז כאן אחד לעיל, הרב קורח נמנה על משפחה שהיתה שייכת לשבט - קבוצה של יחיא קאפח (אבי אבות), הקשר היחיד של רבי עזרא לקבוצה זו הוא בכך שהוא ממלא מקום אביו המנוח במסירת שיעורים בבית הכנסת של העדה ברמת גן על גבול ב"ב.
אחרי שהתפרסם המאמר ביתד כולל דברי הגר"ש אויערבך, הקיפוהו המתפללים בבית הכנסת וטענו כנגדו שנתן יד לבזות את עטרת תפארתם הרב יוסף קאפח, הרב עזרא התחייב לתקן את המעוות וזאת עשה באמצעות ראיון לעיתון בקהילה על אף שהוא צנוע ומעלי וראיון לעיתון הוא דבר הרחוק ממנו מאד.
זו כל האמת. ואיני מחייב את איש להאמין.
כפי שכתבו הרב קורח אכן אינו מערער אחר תרגומו של הרב קאפח אלא כדרך כל מתרגם המטביע משפתו והבנתו היחודית, ואין שני נביאים וכו'. בנוסף לחלק מכת"י של הרמב"ם שלא עמדו לפני הרב קאפח.
[לציטרון ושאר מתעבי האפיקרוסים, אם ברצונך לפתוח אשכול על גדלותו צדקתו ותומתו של הגה"ק רבי יחיא אלקאפח תנצב"נ, הקדש לכך אשכול מיוחד, הוא שווה את זה. מרחביה - אתה תעלה שם את דעת אלקים ומלחמות [עם] ה']
תוקן על ידי היכיני ב- 08/06/2009 20:33:09
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2010 13:25 |
|
| |
כל הדוגמאות לשינויים בין התרגומים שהובאו ע"י הרב לויפר, לקוחות מהמבוא של מהד' המאור. עורכי מהדורה זו האריכו טרחא בהערות ופירושים, עד שנעשה המאור הגדול לקטן, והמאו"ר הקטן לגדול, והיה אור הלבנה שבעתיים מאור החמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2010 15:30 |
|
| |
לוצאטי. המחבר ציין זאת במאמר גופו.
[בעניין ריבוי ההערות המכסה את עין הארץ. ראוי לציין לדבר הרב לויפר במאמרו, פירוש א"ע על הראב"ע, בכתה"ע המעיין תשרי תש"ע הערה 4 וסביבהּ]
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2010 21:14 |
|
| |
פירוש המשנה להרמב"ם: בין תרגום הרב קאפח לתרגום הרב קורח להלן יובאו שישה קטעים מתוך התרגומים החדשים לפירוש המשנה להרמב"ם: תרגום הרב יוסף קאפח (הוצ' מוסד הרב קוק. להלן קא'). ותרגום הרב עזרא קורח (התרגום יצא בשלמות בהוצ' מכון המאור. הציטוטים כאן ממהד' סדר זרעים שבתוך תלמוד בבלי, מהד' נהרדעא, הוצ' וגשל. להלן קו'). לצערי אינני יודע ערבית, ולפיכך ההשוואה דלהלן היא עניינית, על פי תוכן הדברים, והנידון הוא בחירת מילים מתאימות. שינויים משמעותיים בכתב נטוי. פאה ב א ואלו מפסיקין לפאה .. שלולית. קא': ושלולית היא תעלת מים שמושכים ממנה ידות להשקות מקומות אחרים, וכך אמרו בביאור מילה זו אמת המים המחלקת שלל לחברותיה. קו': שלולית. תעלת מים שמושכים ממנה אמות להשקות בהן מקומות אחרים, וכך אמרו.. [לפי קו' מודגש יותר ההבדל שבין שלולית = אמת מים ראשית שמפסקת תמיד, לאמה = אמה משנית, עליה נאמר במשנה ב' 'אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת ר' יהודה אומר מפסקת'.] שם ג ואם היה שיער כותש אינו מפסיק. קא': .. כלומר אם היו ענפי האילנות כותשים בגדר ונמשכין עליו הרי נתחברו. קו': כוונתו בזה אם היו ענפי האילנות חובטות בגדר ומתפשטים עליו הרי נתחברו. שם ו נחום הלבלר. קא': הוא הכותב. קו': הסופר. שם ג ג כרם המדל. קא': כרם עני, נגזר מן דל, והוא שיבצור ממנו.. קו': כרם מדולדל, נגזר מן דל, והוא שידלל ממנו.. שם ו קא': ור' יהודה מבאר את הדבר שקדם לו ואינו חולק עליו. קו': ור' יהודה מבאר את כל האמור לעיל ואינו חולק עליו. שם ז כדי לקצור ולשנות. קא': הוא שתעשה תבואה כדי לקצור מלא ידו פעמיים ושאי אפשר לקצור אותו בתפיסה אחת. קו': הוא שתעשה מן הנזרע בכדי לקצור ממנו באחיזת מלא כפו שתי פעמים, שאינו יכול לקצרה באחיזת כף אחת. נראה שאת המילים המצויות הפשוטות מתרגם הרב קאפח באופן פחות מסורבל, אולם במילים לא-סטנדרטיות מדייק יותר הרב קורח בבחירת מילים מתאימות, כך שבסיכומו של דבר התוצאה מובנת יותר.
תוקן על ידי לוצאטי ב- 20/04/2010 21:21:50
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2010 22:40 |
|
| |
תודה
השוואה מאירת עינים
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2010 02:14 |
|
| |
יש"כ על ההשוואות
אעיר על אחת מהן, וללמד על הכלל יצא
קא': ור' יהודה מבאר את הדבר שקדם לו ואינו חולק עליו.
קו': ור' יהודה מבאר את כל האמור לעיל ואינו חולק עליו.
ראשית, הוספת בטעות את המלה "לו" שאינה מוסיפה להבנה. במהדורת קא' שלפני כתוב: "ור' יהודה מבאר את הדבר שקדם ואינו חולק עליו",
סגנון זה של קא' מתאים לסגנונו במקו"א:"כבר ביארנו שכל מקום שאמר ר' יהודה אמתי אינו אלא מבאר למה שקדם ואינו חולק עליו" (פאה ב ב).
ותוהני, האם גם שם נקט קו' את המלים "כל האמור לעיל" במקום "מה שקדם"?
ולניתוח "כל האמור לעיל":
ראשית, וכי מתאים לרמב"ם לכתוב "כל" בשעה שמדובר רק על משנה זו?
ועוד - ואולי זו הערה קטנונית אבל אצל הרמב"ם הכל מדוייק - לא מצאנו בלשון הרמב"ם את המלה "האמור" אלא בנוגע לדבר האמור בתורה. וכן לא מצינו בכל ס' הי"ד את המלה "לעיל", לבד מבנוסח הכתובה שהוא ארמית. רק פעם אחת מצינו "האמורות למעלה".
לכאו' ברור שאילו היה הרמב"ם עצמו מתרגם פירושו לעברית, לא היה כותב "כל האמור לעיל" אלא נוקט סגנון קרוב לתרגום קא'.
ובמיוחד לאור העובדה שהרמב"ם מרבה לאורך כל חיבורו להשתמש בשורש קד"ם על כל הטיותיו, גם במקומות שחז"ל השתמשו ב"לפני" [כגון "לפני זריקה" שבגמ' מתורגם ברמב"ם ל"קודם שיזרוק"]. אצל הרמב"ם זה עקבי: "קודם" משמש לקדימה בזמן, ו"לפני" משמש רק במובנו המדוייק יותר, שרואה את פניו, כגון "לפני המקום". רק במקום אחד העתיק לשון המשנה "יין שלפני המזון" ואולי גם שם היתה לו כוונה שהיין רואה פני הסעודה ולא רק קדם לו בזמן.
תוקן על ידי צלצח ב- 21/04/2010 02:38:31
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2010 02:23 |
|
| |
[ואם עסקינן בהשוואות, הרי שאם יובאו השוואות להערות, יהא הדבר לתועלת רב. ידוע כי הערות הרב קאפח לפיה"מ עניות הן, ובמקום שיעסוק בהשוואת פיה"מ לחיבורו הגדול ולשאר מפרשי המשנה, עוסק בהוכחת גודל ערך תרגומו לאור לעג מושחז ל"הנדפס". שמעתי מת"ח אחד שגם ההערות במהדורת הרב קורח מאכזבות הן, אך אינן לפני להשוות.]
|
|
|
|
|
