ממה נטמאו אלו שתירגמו את פירוש המשניות להרמב"ם

ממילא שניהם מתרגמים ללשון ימינו, כך שאין כ"כ חסרון באי-שימוש בלשונו העברית של הרמב"ם. היחיד שעושה זאת הוא הרב שילת, ובאמת תרגומיו הם הטובים ביותר לענ"ד. [ראיתי שהוא מתרעם על השימוש במילה 'משגל' לעומת 'ביאה' במשנ"ת].

כבר העיר מואדיב בעצור באשכול באותו נושא כי אין הרבה טעם בהשוואת תירגומים ללא השוואה למקור עצמו.

 לא הכל מתוקן. רק הפירוש לע"ז ואבות. 

העתק מ"ביוגרפיה" שבפרוקיט השו"ת:

הרמב"ם סיים את כתיבת ספרו הראשון, הפירוש למשנה, בשנת ד"א תתקכ"ח (1168). זהו הפירוש הראשון המקיף למשנה שהתפשט בעולם היהודי, ונוסף לפירוש ציין בו הרמב"ם בקביעות איך נפסקה לדעתו ההלכה בכל ענין, וכן חיבר מבוא מקיף למשנה, ומבואות מפורטים לסדרי קודשים וטהרות, לפרק 'חלק' שבסוף מסכת סנהדרין ולמסכת אבות ('שמונה פרקים'). כל חייו המשיך הרמב"ם לשכלל ולתקן את פירושו, וכל מעתיק העביר לדורות הבאים את הנוסח שהגיע אליו, גם אם לא היה הנוסח הסופי שיצא מתחת ידי המחבר. פירושו למשנה נכתב בשפה הערבית באותיות עבריות, שפת הדיבור והלימוד של כל יהודי ארצות האיסלם (בשפה זו כתב בעתיד את כל חיבוריו, מחוץ ל'משנה תורה'). הפירוש תורגם במשך השנים בידי מתרגמים שונים, ובדפוסי התלמוד הונצח נוסח משולב של מתרגמים שונים מתקופת שונות, משובש לא מעט. בדורנו תירגם הרב יוסף קאפח מחדש את פירוש המשניות של הרמב"ם על-פי כתב ידו של הרמב"ם עצמו ששרד ברובו בדרך פלא עד ימינו, ובו תיקונים, שינויים והוספות רבות, שרבים מהם לא נכנסו לתרגומים הרגילים. 'סתירות' רבות בין פירושי הרמב"ם למשנה ובין ספר 'משנה תורה' נפתרו, כאשר התברר שהגירסה האחרונה בפירוש המשנה זהה למסקנה ההלכתית שבספר 'משנה תורה'. פירוש המשניות של הרמב"ם בתרגום החדש של הרב קאפח יצא לאור בידי מוסד הרב קוק בשנים תשכ"ג-תשכ"ח (1963-1968) עם המקור הערבי ועם שינויי נוסחאות והערות מקיפות, ועתה הוכנס נוסח התרגום הזה של הפירוש למאגר.
 בתוך פירוש המשנה מתייחד הפירוש למסכת אבות, ובמיוחד ההקדמה לפירוש על אבות המכונה 'שמונה פרקים', העוסקת בכוחות הנפש ובדרכי חינוכם וחיזוקם. הפירוש על אבות יצא לאור בתרגום מתוקן ומדוייק על ידי הרב יצחק שילת בירושלים תשנ"ד (1994), והוא הוכנס למאגר. למסכת עבודה זרה הוכנס למאגר התרגום שיצא לאור במהדורה מתוקנת, המבוססת על תרגומו של הרב קאפח ועל תיקונים של הרב שילת, בידי דרור פיקסלר, ירושלים תשס"ב (2002).

דיון בטענת מואדיב

עוד שבע השוואות מאלפות, ובזאת אסיים. (למואדיב: בשלי עומד).