'תורגם לראשונה על טהרת הקדש'-מהדורה חדשה של פה"מ

שימו לב לידיעה שהתפרסמה במקומון "השבוע בירושלים" (ומסתמא ב"השבוע" של עוד מקומות):

מערבית ללשון הקודש
בביתו של מרן פוסק-הדור הגרי"ש אלישיב, הושק 'פירוש המשנה לרמב"ם', שמקורו בכתב-יד בערבית שנכתב לפני 850 שנה
מאת: מנחם בק
בערבו של יום חמישי שעבר, התקיימה בבית מרן פוסק-הדור הגרי"ש אלישיב, השקת היצירה המונומנטית 'פירוש המשניות לרמב"ם', שתורגם לראשונה על טהרת הקודש מכתב ידו של הרמב"ם בערבית, לשפת לשון הקודש, ע"י מכון "המאור" שבראשות הרה"ג דניאל ביטון.
אורח הכבוד היה מרן הגר"ש אויערבאך. למקום הגיע צוות העריכה שבראשו עמד התלמיד המובהק וראש המערכת, הרה"ג ר' חיים הירשמן שאף הנחה את האירוע.
כתב היד שמקורו לפני 850 שנה, מכיל חמשת הסדרים שבמשניות. סדר טהרות לא נמצא בשלב זה. החיבור כולל שבעה כרכים ומכיל כ-5000 עמודים. המילים המקוריות שנכתבו על ידי הרמב"ם בלשון הקודש, הודפסו בהבלטה, בכדי הבדיל בין המקור לתרגום מערבית. אלפי קושיות של ראשונים ואחרונים באו על יישובן, כתוצאה מהתרגום החדש, ומעל מאה אלף הערות והארות נוספו בשוליו. צוות העורכים מסביר, כי מסתבר שלרמב"ם ז"ל הייתה גרסת משניות שונה מזו הקיימת לפנינו, ובכך סרים תמיהות רבות על פירושו.
הגרי"ש, שבשלוש השנים האחרונות לא העניק הסכמה כלשהי לספר תורני, יצא הפעם מגדרו ועיטר את החיבור בהסכמה שנרשמה בכתב ידו.
המעמד המרגש, עמד בסימן דברי הגרי"ש, שהתבטא בפתח האירוע: "מעתה, לא יזקקו לתרגומים שאין רוח חכמים נוחה הימנו". חברי המערכת בראשון הגר"ד ביטום, קיבלו את ברכתו של מרן, על פועלם.
החידוש היה בהצבת סלסלת פירות על שולחנו, בהם כמה פירות חדשים לשם ברכת שהחיינו. על פי פסק-ההלכה של הגרי"ש אין לברך ברכת 'שהחיינו' על ספר חדש.
אורך הכותרת

תוקן על ידי עצכח ב- 24/05/2009 22:49:11

ממקורותי יודעי דבר

המתרגמים עמלו קשות להבדיל בינם לבין מהד' הגר"י קאפח, והודו שתרגומו הפלא ופלא.
לעוצם הצורך להבדיל נאלצו לעתים לשלם "מחיר" ולקמט את תרגומם במציאת מינוחים שאינם מדויקים ובלבד שיהיה ניכר ההבדל!!

ועל כך נאמר -משנעשים עדרים עדרים נעדרת האמת

האם רבי יהודה אלחריזי ורבי שלמה אבן תיבון תרגמו מלשון ערב שלא על טהרת הקודש?

*


הרב מיכי כתב:

<בטח חצי מהפירוש חסר מחמת הצנזורה (וכך רוח חכמים, כמובן, נוחה ממנו).>

מסתבר איפוא שהספר מורה נבוכים תורגם על טהרת הקודש זה לא מכבר.

מסתבר שאף אלו הנוהגים לברך שהחיינו על ספר חדש, נזקקו לסלסילת פירות כדי שתהיה לברכה על מה לחול.

_________________

מ. זוהר

זוהר,

ד"ר הלפרין, הגרל"י מברדיצ'ב לא ביאר מהם 'תרגומים שאין רוח חכמים נוחה מהם' בלשונו הטהור של הכתב דנן. אולי גם כאן הוא מתכוין לחוסר הפרדה בין לשון תרגום ללשון מקור?...
אני חושב שהוא משתפר מאד כסניגור, ואפילו ויינרוט יכול לקחת אצלו קורסים בפלפול.
וכמאמר הראב"ד: וכל לשון תרגום הוא, ומי הוא זה שידקדק אחר תרגומו?!

אגב, אין לי ספק שהדגשת המובאות בעברית היא העתקה ממה שעשה פרופ' שוורץ במהדורת מורה נבוכים שלו. עוד מהדורה שלא על טהרת הקודש...

לקושטא דמילתא, אין ספק שקנאת סופרים יכולה להרבות חכמה. השאלה היא אם היא עלולה גם להרבות טיפשות.

שנרב

כמה אנשים שהראיתי להם את הכתבה תמהו על יחסו של הרב אלישיב לרב קאפח - ממתי הוא הפך מתנגד כה חריף שלו? לדבריהם הרב אלישיב ידוע בהערכתו את הרב קאפח, שלא לדבר על כך שהוא ישב איתו שנים ארוכות בבית הדין הגדול. מישהו יודע משהו על זה?

הרב אלישיב מזמן עבר גיור כהלכה לחרדי מן השורה (מדעתו או על ידי חצרניו).

הרב קאפח כתב בזכרונותיו

בבית הדין האזורי ישבתי עם הרב חזקיה שבתאי, הרב אליהו ולקובסקי, הרב שלום אזולאי. בהרכב שני עם הרב צבי פסח פרנק, הרב יעקב עדס, הרב יעקב קלמס, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אליעזר ולדנברג, והרב עובדיה יוסף.

בבית הדין הגדול ישבתי עם הרבנים יוסף שלום אלישיב, הרב אליעזר גולדשמידט, הרב שאול ישראלי, הרב שלמה גורן, הרב מרדכי אליהו, הרב אליעזר שפירא, הרב עובדיה יוסף, הרב שלום מזרחי, הרב בצלאל ז'ולטי, הרב אברהם כהנא שפירא ועוד. (סוף ציטוט)

אם עומדת לנו עדותו של הרמב"ם שקני המנורה היו באלכסון,
ולעומת זה בשער טיטוס ובכל הפסיפסים שנמצאו בבתי כנסת המנורה קני המנורה מצוירים בעיגול.
איזו עדות עדיפה?

מבלי להכנס למאיפה הרמב"ם לקח את עדותו.
המנורה בשער טיטום ובפסיפסים אינה דגם המנורה של בצאלאל, המנורה היא של בית חשמונאי ומיוחס להורדוס אם אפשר לקרא לו חשמונאי,