סיון תשס"ט
חג השבועות
1. השנה שבועות חל ביום שישי, לכן יש לעשות ערוב תבשילין בערב החג, יכין שני תבשילין (כגון לחמניה\מצה וביצה ויאכלם בשבת בסעודה שלישית) {לכתחילה יניח גם פת וגם תבשיל ע"מ שיהיה מותר גם לאפות וגם לבשל אך מעיקר הדין מספיק תבשיל בלבד ומועיל גם לאפיה ,ומי שרוצה רק לבשל, לכתחילה יכול להכין בערוב תבשיל בלבד,ס' תקכ"ז סע' ב' ובמשנ"ב},יברך ויאמר את הנוסח המופיע בסידורים ואם שכח להכין בדיעבד יכול לסמוך על הערוב של רב העיר, אך לכתחילה יעשה בביתו.
2. ערוב תבשילין הוא לא רק ע"מ שיהיה מותר לבשל מיו"ט לשבת (כי בימינו לא מבשלים בחג מכינים קודם ויש מקרר בניגוד לשנים עברו) אלא גם ע"מ שיהיה מותר להדליק נרות לשבת ומי שאינו אופה או מבשל לשבת אינו מברך על הערוב (שש"כ ח"ב פ' מ"ד סע' י"ב).
3. יש להעיר שנכון שידליקו הנשים את הנרות בערב יו"ט לפני השקיעה כמו בשבת (שמירת שבת כהלכתה(=שש"כ) חלק ב' פרק מ"ד סע' ב' ועיין בהערה ד' הטעם לכך). אולם בערב יום טוב יברכו (עם נר דלוק כבר ביד) ולאחר מכן ידליקו ואז יתנו לבעל לכבות כי הוא טרם קיבל את החג. וההסבר הוא, כי בשבת אם תברך אז כבר קיבלה שבת ולא תוכל להדליק. לעומת זאת ביום טוב מותר להעביר אש ולכן מברכת לפני קיום המצווה (כמו כל מצוה שלפני עשייתה מברכים עליה) .
4. יש להכין נר נשמה על מנת שיהיה אש להדלקת נרות שבת. המדליקים בנרות יש להכין נרות גם לשבת(ביו"ט אין לחמם את הנר ע"מ לדבקו לפמוט). המדליקים בנריות זכוכית, מותר ביו"ט להוציא את הדיסקית שנשארה בתחתית , ולהניח נר חדש.
5. הנעורים כל הלילה:
א. מעלות השחר של יום שישי (04:11) ילכו לשרותים יטלו ידיים ג' פעמים ויברכו "על נטילת ידיים" ו"אשר יצר", (משנ"ב בסימן ד' סימן קטן ל').
ב. ברכת אלקי נשמה לא יברכו, (סימן מ"ו ומשנ"ב סימן קטן כ"ד).
ג. ברכות השחר יש לברך (מעלות השחר והלאה) ,חוץ מברכת "המעביר שינה", (סימן מ"ו סעיף ח' ברמ"א ומשנ"ב סק"כד).
ד. ברכות התורה: יש מחלוקת באחרונים אם הניעור כל הלילה יברך ברכות התורה, ולכן כתב המשנ"ב בסימן מ"ז סק"כח שספק ברכות להקל, ולכן ישמע ממי שישן ויענה אמן ויאמר אח"כ את ברכת כהנים ואלו דברים, או שיכוון בברכת "אהבת עולם" כשיאמר "ותן בלבנו בינה… ".
אמנם יש שתי עצות שיוכל לברך בעצמו (גם לפי המשנ"ב):
· אם ישן בערב יו"ט (דהינו ביום שישי) שנת קבע (לפחות חצי שעה על מיטתו), אף שפסקינן שאינו חייב אח"כ לברך ברכות התורה, מכל מקום שינה זו מחייבתו למחרת(=שבת בבוקר) משיאיר היום לברך אף שהיה ניעור בלילה. ולכן מי שיום שישי בצהרים ילך לישון (דבר שמן הסתם כל הנעורים בלילה יעשו) יוכל לברך ברכות התורה לאחר עלות השחר של יום השבת, (הגהות ר' עקיבא איגר והביא דבריו המשנ"ב בסימן מ"ז סימן קטן כ"ח).
· יכוון בברכת התורה של יום חמישי שמתכוון לפטור רק עד יום המחרת (שהברכה תחול רק ליום חמישי) ואז יוכל למחרת (יום שישי) לברך, (שו"ת קרן לדוד ס' נ"ט , וכן כתב בלוח א"י).
6. מי שישן על מיטתו בליל שבועות(=יום חמישי בלילה) לפחות 1/2 שעה יברך בבוקר יום השישי את כל הברכות כבכל יום, ואם קם לפני חצות אזי כשמגיע חצות הלילה (12:38) יברך אז את ברכות השחר וברכות התורה ולא יברך שוב בבוקר.
7. מי שנרדם על "ספסל הלימודים" לזמן מה, אף יותר מ- 1/2 שעה אין זה נקרא שישן בלילה.
8. ביום שישי(חג השבועות) הדלקת נרות שבת בשעה 19:18 (אופק תל אביב).
9. יש להמנע מקביעת סעודה ביום שישי החל משעה 16:09 . וכמו בכל ערב שבת שאין ליטול ידים לסעודה החל משעה עשירית.
