הוכחות חד משמעיות לנכונותו של הפתק הקדוש!

אסביר לך את הסיבה שאינני ממשיך בדיון כאן. 1) את כותבת "הנושא נוגע ישירות למהות הדיון כאן", אך לפי איך שאני מבין זה לא מהות הדיון, הדיון שלי עם נתן היה אלו נושאים יש לחקור בכדי להוכיח, ולהיכן יובילו אותנו המסקנות אם תהיינה. ולא לפתוח כל דיון ודיון למחקר כאן עוד לפני שאנו יודעים מה יתנו לנו הדיונים האלו.

2) את כותבת "מרבית החוקרים מסכימים", "הסתמכו על ממצאים שהתגלו בידי צליינים", אינך מציינת מקורות, אם אני אשוב אלייך עם מקורות שאני מכיר, יתקוממו כאן כל אלו הרגילים לסגור ענין בחצי משפט. ויכוח של הצהרות ללא מקורות הוא פינג פונג שאין לו סוף, הלא אני יכול לכתוב לנצח כן ואת תשיבי לנצח לא. כשהתפרסמו תיאוריותיו של פינקלשטיין, הלכתי וקראתי את מאמריו, ואת ספריו, ולאחר מכן את ספרי מתנגדיו, עקבתי אחרי הפולמוס, והמסקנה שלי היתה שפינקלשטיין אינו מדבר דברים מבוססים כלל וכלל. ראיתי מלומדים רבים שחושבים כמוני. אני לא מייחס משמעות לשאלה מה חושבים רוב החוקרים, אלא מה מכריעים הנתונים. כאן בפורום אין שום סמכות לא לרוב הרבנים ולכן גם לא לרוב הארכיאולוגים.
ההגדרה הזו: "הארכיאולוגים מלפני 50 שנה (שטענו להיסטוריות של המקרא) הסתמכו על ממצאים שהתגלו בידי צליינים ומסיונרים נוצרים לאורך מאות שנים", נשמעת לי מוזרה, ייתכן שישנו איזה סיפור של הסתמכות על ממצא צלייני (אז מה?) אבל הארכיאולוגים הישראליים כאהרוני וזרטל מלאו ידיהם עפר בחפירות כל ימיהם והסתמכו על החפירות שלהם. פינקלשטיין נותן פירוש חדש לחפירות חצור, העיר שהוא לא חפר, משלחות אחרות למקום לא אישרו את פרשנותו. אפשר להאריך בפרטים. אבל הצורה שהתנהל כאן הדיון היתה חסרת תוחלת לפי הבנתי.

"ואיש לא חושד בהם שנהגו באובייקטיביות יתירה בנושא. כיום, באמצעות גישה למקומות שהיו בעבר בלתי-נגישים ושימוש באמצעים חדישים כמו תיארוך פחמן 14, ישנם ממצאים מדוייקים בהרבה ולכן הגישה השתנתה".

תיארוך פחמן 14 עומד לרועץ דוקא לפינקלשטיין, אני מצטט את ד"ר מייטליס: "אף שהממצא הארכיאולוגי המבוסס על קרמיקה מיקנית ובדיקות פחמן 14 מראה בוודאות ששכבה VIII במגידו אינה יכולה להיות קדומה לסוף המאה ה14 לפנה"ס. מקדים פינקלשטיין את תיארוכה בכחמשים שנה, לאמצע המאה ה14 כדי להתאימה לידיעות ההיסטוריות המשתקפות ממכתבי אל עמרנא", (מייטליס).

אם איש אינו חושד את אהרוני באובייקטיביות, כלום ישנו איש או אפילו אורנג אוטנג שיכול לחשוד את פינקלשטיין החדור אמוק כאובייקטיבי?
  
אצטט לך מתוך YNET:

ü  יש הטוענים כי כל התיאוריה הזו היא פרובוקציה אחת לשמה, אם זו פרובוקציה או שאינה כזו, הרי שפיתוח התאוריה היה רכיב חשוב בזכייתו של ישראל פינקלשטין בפרס כנור דוד בשנת 2005 בסך חצי מליון דולר, את הפרס, כמעט מיותר לציין, מעניקה אוניברסיטת ת"א.

ü  הטענות שמשמיעים חוקרי האוניברסיטה העברית כלפי פינקלשטיין ותומכיו באוניברסטית ת"א נתמכות ע"י צבור רחב של מדענים יש הסבורים כי בלהיטותם להתפרסם ויהי מה התעלמו החוקרים מתל אביב ממספר ממצאים ארכיאולוגיים הסותרים את משנתם. נראה שפרסום מאמרים משמימים על חפירות ארכיאולוגיות לא עושה רושם על קהילית המדענים בארצות תבל, ואולי בחרו בדרך מקוצרת כדי להגיע לתהלת עולם". (טיעונים קונקרטיים רבים בהמשך המאמר).

אני מוסיף כאן כמאורות הפורום את תמונתו של פינקלשטיין משנות  ה80

תוקן על ידי טירוזאורוס ב- 04/06/2009 21:46:01

 וכאן הבן שואל האם שוכני הפורום הם אנשים שאינם חרדים או שהם כותבים דברים שונים  מדעותיהם או שהם לא מקשרים בין עולם המחשבה לעולם המעשה.

אשמח אם ותיקי הפורום ילמדו אותי מי היא אוכלוסיית הפורום.  

כבר אמרתי לך שלו גם ולצורך הדיון נסכים שמדובר בדעות שקולות (למרות שאיני סבורה כך) עדיין אין בכך מן החכמה להביא בתור הוכחה טיעון כמו 'הוכח כי התורה נכתבה 50 עד 100 שנה מזמן קרות המאורעות' פשוט משום שאין הסכמה בין המומחים על נושא זה (ואף הרוב טוענים אחרת).
אתה יכול להאשים בהטיה את החוקרים, את ויקיפדיה, את האוניברסיטאות השונות (ואף עשית זאת בהודעותיך), ובכך להחליט סובייקטיבית שהדעה המתאימה לך (שאינה מוטית כלל, כמובן) היא היחידה שהגיונית. אבל לקרוא לזה 'הוכחה' זו דמגוגיה

אמבר, לא אמרתי מעולם שהוכח כך, המשפט שאת מצטטת בתוך גרשיים לא נכתב על ידי בשום מקום. אכן, אמרתי שניתן להוכיח, ולא שהוכח או שיוחנן אהרוני הוכיח. אני לא "נוקט בדעה המתאימה לי" אלא בדעתי, אני חושב שאפשר להוכיח כך, ואת זה אני עושה באתר שלי. המומחים אומרים את דעתם הנכבדה, וישנן הרבה דעות, אני חושב שהוכחתי מה שהוכחתי, אין בטיעון להוכחה משום דמגוגיה.

ואספר לך מעשה ברבי יעקב יחיאל ויינברג, בזמנו היה פולמוס גדול על דרישת השלטונות באירופה להמם את הבהמה בשוק חשמלי לפני שחיטתה, הרב וינברג כתב תשובה ארוכה להתיר את הדבר. והקנאים עשו קול רעש גדול, בתשובה כתב להם הרב ויינברג משפט קצר: "איני יודע מה הם מתרעמים, אמרו שהיתרתי את הדבר אבל אין זה נכון, לא היתרתי – הוכחתי שמותר".