הוכחות חד משמעיות לנכונותו של הפתק הקדוש!

התנ"ך כהיסטוריה: נתגלה ארמונו של דוד המלך

בספר שמואל ב' מסופר על בניית ארמון המלך דוד בירושלים. מיקומו של הארמון, אשר תואר כאחד המפוארים ביותר במסורת ישראל, לא נמצא עד עצם ימים אלה. עד כה טען ישראל פינקשלטיין כי הסיפור על ממלכת דוד המפוארת הוא המצאה מאוחרת של שבט יהודה הקטן והבלתי חשוב. לפני ימים אחדים סיימה הארכיאולוגית אילת מזר לנהל את החפירות שנערכו למרגלות חומות ירושלים העתיקה. לטענתה, מצאה שם את שרידי הארמון שהוענק כשי לדוד המלך על ידי חירם מלך צור, לאחר שצבאות ישראל הביסו את הפלשתים. אם אכן נמצא ארמונו המפואר של דוד המלך, קורסת כל התיאוריה של פינקלשטיין כארמון קלפים.

בספר שמואל ב', פרק ה', פסוק י"א, מסופר על בניית ארמון המלך דוד בירושלים: "וישלח חירם מלך צור מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ, וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד". מיקומו של הארמון, אשר תואר כאחד המפוארים ביותר במסורת ישראל, לא נמצא עד כה. לפני ימים אחדים סיימה הארכיאולוגית אילת מזר לנהל את החפירות שנערכו למרגלות חומות ירושלים העתיקה. לטענתה, מצאה שם את שרידי הארמון שהוענק כשי לדוד המלך על ידי חירם מלך צור, לאחר שצבאות ישראל הביסו את הפלשתים.

לגילוי שכזה חשיבות היסטורית נעלה, כי עד כה חסרים פרטים רבים בפסיפס הארכיאולוגי של אחת התקופות החשובות בתולדות עם ישראל. מובן שלגילוי מעין זה גם חשיבות דתית עצומה, ולא רק עבור היהודים. מיליארד נוצרים רואים את ישו כמשיחם ומייחסים אותו לבית דוד. כל ממצא ארכיאולוגי המאשש את קיומו של דוד המלך, מחזק את האמונה הנוצרית בעקיפין. ברם, לגילוי שכזה גם חשיבות אחרת, אפילו מרתקת, בכל הקשור למלחמות האקדמיה שמנהלות ביניהן האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב כבר שנים רבות.

החוקרים מירושלים נאחזים בסיפור המקראי, בבואם לחפש ממצאים ארכיאולוגיים הקשורים בתולדות עם ישראל. כל עוד לא אותרו מספיק ממצאים שיאששו או יפריכו את הכתוב בתנ"ך, הם מסרבים לנקוט עמדה חד משמעית, אודות האירועים שקרו בארץ ישראל לפני כמה אלפי שנים. בינתיים הזדרזו החוקרים מתל אביב לפתח תיאוריה שלמה כיד הדמיון הטובה, שאינה מבוססת על הכתוב במקרא, אלא על מחשבות מנוגדות בהחלט. מבחינתם, את ההיסטוריה של עם ישראל לא ניתן למצוא בתנ"ך. חלק מן החוקרים אף מחקו ללא היסוס כמה מאות שנים מן ההיסטוריה של עמנו, ללא שום ביסוס מדעי. עתה, אם יאושש גילויו של ארמון המלך דוד, יוכרע סופית המאבק רב התהפוכות, ויוכרז ניצחונם של הירושלמים. גם אמיתותו של התנ"ך כמקור לתיאור ההיסטוריה תתחזק במידה רבה.

אחד החוקרים הבולטים שתומכים בתיאוריה החדשה הוא פרופ' זאב הרצוג מאוניברסיטת תל אביב. לטענתו, סיפורי האבות הם מעשיות, ולכן יעקב ובניו לא יכלו להגר למצרים, כי מעולם לא היו קיימים. עם ישראל לא יצא ממצרים כי הרי לא היה שם. לפיכך, לא נכבשה הארץ לאחר מות משה, משום שכבר גרנו בה. כמו כן, טען הרצוג, כי אין כל זכר לממלכה המפוארת של דוד ושלמה. הגדיל לעשות ממנו, פרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באותה אוניברסיטה. את עיקר משנתו פרסם בספרו המשותף לניל סילברמן "ראשית ישראל" שיצא לאור בשנת 2001 בארצות הברית.

ההיפותזה של פינקלשטיין מאד מגובשת. מה שלא הצליחו רבבות של היסטוריונים וארכיאולוגים לעשות במשך מאות שנים, הצליח פינקלשטיין לעשות לבדו בתוך שנים ספורות. בספרו, משחזר פינקלשטיין את הפרקים הבלתי ידועים בתולדות עמנו, כאילו היה שם ממש כשקרו המאורעות. אין ספק, שכישוריו כסופר בעל חשיבה מקורית לא פחותים מכישוריו כארכיאולוג. אם הכתוב בספרו נכון, זוהי אולי המהפכה המחשבתית הגדולה ביותר בכל הנוגע לדברי ימי עולם.

בספר "ראשית ישראל" כתובה היסטוריה של אזור צר במזרח התיכון, כפי שאף אחד לא הגה מעולם. לפי הספר מתברר שהאזור, בעל העושר התרבותי והזיכרון ההיסטורי, אף פעם לא סיפר את סיפורו האמיתי עד שבא פינקלשטיין וחשף אותו. כל עוד מדובר בספר של מדע בדיוני, ניחא, אך פינקלשטיין טוען לאמיתות התיאוריה שלו, וזאת ללא שום ממצאים שיכולים לאשש אותה בוודאות הנדרשת במדע מודרני. אין לו שום הוכחה חד משמעית שכך התנהלו האירועים בשחר אותם ימים. כמעט כל התיאוריה שלו מתבססת על חוסר ממצאים ארכיאולוגיים התומכים בסיפורי המקרא. מבחינתו, מה שאי אפשר למצוא בהכרח גם אינו קיים. יתכן באמת שכל מה שכתוב בתנ"ך אינו נכון, אך כדי לטעון זאת חייבים להציג הוכחות. עתה, אם אכן נמצא ארמונו המפואר של דוד המלך, קורסת כל התיאוריה של פינקלשטיין כארמון קלפים.

מה בעצם טוען ישראל פינקלשטיין? פינקלשטיין הגיע למסקנה כי הסיפורים על המקור המוקדם של העברים, כיבוש הארץ בידי יהושע, וההתנחלות של שבטי ישראל, כל אלה לא היו ולא נבראו. הוא גם מטיל ספק רב בקיומה של הממלכה המאוחדת בימי דוד ושלמה. לפי המסופר במקרא, הממלכה הגדולה של דוד ושלמה התפצלה לשתי ממלכות, ישראל ויהודה, בגלל דרישתו של רחבעם, בנו של שלמה, לתשלומי מס מופרזים משבטי ההר הצפוני. אלה פרשו בזעם מן הממלכה המאוחדת והקימו את ממלכת ישראל. פינקלשטיין סבור כאמור שממלכה כזו אולי מעולם לא היתה קיימת. לדבריו, הסיפור על הממלכה המאוחדת של דוד ושלמה הוא ניסיון להעצים את ממלכת יהודה לעומת ממלכת ישראל, וכי זהו אינו אלא מניפסט דתי-פוליטי.

לפי פינקשלטיין, מנצל המלך יאשיהו ששלט ביהודה, את היעלמותה של האימפריה האשורית כדי לקדם רעיונות מונותאיסטיים שהיו בממלכתו. האמונה באל אחד, כך מסתבר מן הספר "ראשית ישראל" התגבשה רק בסוף המאה ה-7 לפנה"ס – לא במעמד הר סיני ולא עם הקמת בית המקדש בימי שלמה המלך. בעת ההיא, כך טוען פינקלשטיין, היתה ממלכת יהודה קטנה ומבוהלת מבחינה צבאית ומבחינה בינלאומית. הוא מתאר אותה כמי שהיתה בשוליים, סתם שבט זניח ותו לא. ובירושלים לא היה כלום, מלבד מקדש דל וזהו. בירת יהודה, בעיניו, היתה כפר קטן, נידח ועלוב וגם לא מבוצר.

פינקלשטיין סבור שמלכתחילה היו שתי ישויות: ממלכה צפונית וממלכה דרומית, והסיפור אודות פילוגה של הממלכה הגדולה בא לשרת את יאשיהו. קרי, אם יוכנס לתודעה ההיסטורית הפילוג הנורא של הממלכה, הרי שאפשר יהא לאחדה מחדש לטובת העם כולו. על כן, טוען פינקלשטיין, המציאו הסופרים בשירותו של יאשיהו את הממלכה המאוחדת, כדי להוכיח שיש בסיס למונותיאיזם גם בימים רחוקים של עם ישראל, וגם כדי להשתלט על שטחי ממלכת ישראל, שנעלמה לאחר גלות עשרת השבטים.

יש הטוענים כי כל התיאוריה הזו היא פרובוקציה אחת לשמה. אם זו פרובוקציה או שאינה כזו, הרי שפיתוח התיאוריה היה מרכיב חשוב בזכייתו של ישראל פינקלשטיין בפרס דן דוד, בשנת 2005, בסך חצי מיליון דולר. את הפרס, כמעט מיותר לציין, מעניקה אוניברסיטת תל אביב.

הטענות שמשמיעים חוקרי האוניברסיטה העברית כלפי פינקלשטיין ותומכיו באוניברסיטת תל אביב,  נתמכות על ידי ציבור רחב של מדענים. ישנם הסבורים כי בלהיטותם להתפרסם וימי מה, התעלמו  החוקרים מתל אביב ממספר ממצאים ארכיאולוגיים הסותרים את משנתם. נראה שפרסום מאמרים משמימים על חפירות ארכיאולוגיות לא עושה רושם על קהיליית המדענים בארצות תבל, ואולי בחרו בדרך מקוצרת כדי להגיע לתהילת עולם. ברם, בדרך הזו שכחו החוקרים הללו כמה דברים שיש להזכיר להם: עם ישראל היה מאז ומעולם עם קטן שאינו חובב כיבושי ארצות, ולכן גם לא ביקש להיות אימפריה. משום כך, אי אפשר להשוות את סדר הגודל של הממצאים המעידים על אימפריות כמו בבל, פרס, יוון העתיקה ורומי, שהתקיימו מאות שנים, לעומת העבר המפואר והקצר של הממלכה המאוחדת.

ממצאים רבים בארץ נתגלו ונגנבו על ידי שודדי עתיקות, והם אינם מצויים עוד בהישג ידם של הארכיאולוגים. ממצאים אחרים הושמדו על ידי גורמי דת שונים, כדי שיתאימו לזיכרון ההיסטורי ולא יפריעו לקדם את דתם. האימפריות ששלטו על עם ישראל סבלו רבות בשל המרידות הבלתי פוסקות, ולכן חרשו, פשוטו כמשמעו, ערים שלמות, כי זו היתה אחת מצורות הענישה בימים ההם. אחרי כן היו מחפשים אם נותר זכר מן המבנים כדי להשמידו עד תום. בכל תולדות ישראל שרפו את את בתי המקדש שלנו, בתי הכנסת שלנו, את הספרים שלנו, את האנשים שלנו. עד היום לא ידועים שלושה מיליון שמות של קורבנות השואה. אין להם קבר ואין להם זכר.

בימינו, בלתי אפשרי לחפור במקומות רבים בעיר העתיקה של ירושלים, ובעיקר בהר הבית, בשל נסיבות פוליטיות. אי אפשר למצוא כמעט אף זכר לבית המקדש הראשון, בית המקדש השני ובית המקדש המפואר שהקים הורדוס, כי שרידיהם מצויים מתחת לרחבת הר הבית ומתחת לאורוות שלמה. לכן גם אי אפשר לקבוע הנחות לגביהם, כל עוד לא מתאפשרות החפירות במקום. חשיבותה של ממלכה נמדדת גם בעקיפין על ידי חשיבותו של עם. את העדויות לחשיבותו של עם ישראל בעת העתיקה יש לחפש באתונה וברומא. ממצאים ארכיאולוגיים שנתגלו שם מעידים על חוקים שנחקקו במיוחד, כדי לאפשר לעם ישראל את הפולחן הייחודי שלו, בניגוד לשאר העמים שנכבשו על ידי האימפריות הללו, והוכרחו בכוח לזנוח את הפולחן הדתי שלהם. היוונים ורומאים כתבו עלינו רבות והתעניינו בנו כל העת. מספר נציבים שהיו ביהודה הפכו מאוחר יותר לקיסרי רומא בשל חשיבות התפקיד בארץ ישראל.

תוקן על ידי דייר ב- 17/08/2011 21:02:23

תוקן על ידי דייר ב- 17/08/2011 21:02:47