הוכחות חד משמעיות לנכונותו של הפתק הקדוש!

אכן היסטוריה זה דבר בעיתי.
 ולכן הנסיון לדעת מה התרחש לפני אלפיים שנה או יותר זה כמעט בלתי מציאותי. 
 וזה רק מחזק את הבעיתיות של אלו שמנסים להוכיח כי יש תורה מן השמים. איך אפשר לדעת מה היה לפני שלושת אלפים שנה, איך התנהלו הדברים, מי התנגד ומי הכניס את התורה לעם ישראל ובאיזה צורה בכוח או בנועם. 

תודה לכל בעלי הכשרונות שתרמו מעטם
רק שכל אחד מהם ינסה לתאר מדוע אנחנו שונים.

מבקש אמת
הרעיון שלי היה להבדיל בין שיקולים הנראים הגיוניים ובין עדות הסטורית של קבוצה שלמה על מאורעות שיש להם קנה מדה היסטורי (לא פתק שפלוני קיבל, ולא התגלות שהיתה לאלמוני). ולכן ממצאים והגיון אינם סותרים עדות. עייזר הוא עד, ממצאים הם ספקולציה.

_________________

 

 

הפרעתוני.
חן חן. על כתיבתך היפה.  
מסקנתך כמובן נכונה. והיא משתלבת עם הרעיון שרציתי אף אני לומר.
אין שום הבדל בין "הוכחות" המחב"תים למיניהם, לבין התיאוריות הפסבדו-מדעיות שמתפרסמות השכם והערב בנוגע להבנת ההיסטוריה.
 בכל מקרה, אין לו לאדם אלא להפעיל את שכלו, ולדעת להבחין בין קישקוש להוכחה אמיתית.

טירוז'
אני רואה שאתה מנסה ליצור איזו שהיא הבחנה בין ה"עדות ההסטורית העוברת מאב לבן" שמייחדת את היהדות, לבין ההוכחות של הדתות האחרות.
אך אולי תופתע לשמוע שגם בנצרות יש "עדויות הסטוריות" על מעמדים המוניים שבהם נעשו ניסים על ידי ישו ושאר קדושי הנצרות. כך שראיות מסוג זה לבדן אין בהן כדי להחזיק את כל הבניין. ואכמ"ל. 

השאלה אם יש פה עדות היסטורית  של מאורע המוני או עדות היסטורית על פתק שבפתק רשום שהיה מאורע.

מפורסמת גם התיאוריה של יהודה אליצור, שבעוד אלפי שנים ילמדו החוקרים על שני אנשים שחיו בראשית תקומתה של מדינת ישראל, שניהם מצביאים שהפכו לפוליטיקאים, ארכיאולוגים חובבים, אלא שלאחד קראו ידין ולשני קראו דיין. אלו הן בוודאי שתי מסורות מקבילות על אותו אדם, שכן לא יתכן קיומם של שני סיפורים כל כך דומים בנפרד. מכאן אפשר להמשיך ולהתפלפל (דיין היא צורת השם בהווה, שמתאימה למסורת על כניסתו המוקדמת לפוליטיקה, בניגוד לידין [צורת העתיד] שמתקשרת למסורת על העובדה שנכנס לכנסת רק בגיל מאוחר; השם משה כאלוזיה למשה רבנו, לעומת יגאל על שם גאולת ישראל, וכן הלאה).

ממש מבהיל על הרעיון העיניני ליצות שכתבו כאן. והנה מצאתי עוד פתק שנפל משמים לרב הקרוי רב שמואל ולזה יש גם ראיה בחוש מוידיו.ראיה שאין  בר דעת מכחישה.

http://www.youtube.com/watch?v=Pk0_7lIMVTY

_________________

נתן, למרות הקשר הידוע בין נצרות לשבתאות, יש לך טעות חמורה בקשר לנצרות.
אין שום עדות על אירוע המוני, ההליכה על המים וכדו' הוא מיתוס, דהיינו סיפור שנוצר מאות שנים אחר המאורעות, וזו עובדה היסטורית שסיפור זה לא הוזכר בשום מקום לפני התפרסמו באירופה במאה השלישית. שים לב: הוא התפרסם לראשונה באירופה, אם אתה חושב שלדעתי כל סיפור על נסים, כגון המיתוסים היווניים הם עדות היסטורית זו כמובן טעות. עדות היסטורית היא רק כזו הנוגעת לעם שלם ואירעה בפני עמים שלמים וממלכות שלמות. ההליכה על המים יכולה להיות להטוט ואין לה משמעות לחייו של עם שלם לכן היא יכולה להיות גם דמיון ויכול להיות שנכחו בה שלשים אנשים חולי נפש.
אני לא טוען שמשום שמסופר בתורה על נס סימן שהוא היה, אלא שאם נוכיח שהתורה התפרסמה בזמן המאורעות ומאז היתה בשימוש והוחזקה כספר קדוש - אז יש בידינו עדות היסטורית. בנצרות אין שום רמז לכך, דוק בככי ותשכח בנגרי.

_________________

 

 

אמשלום,

ההוכחה היא כמובן בהנחה שאין אב מנחיל שקר לבנו ומכאן יתכן ותהיה השתלשלות עד לזמן המאורעות..

_________________

אמשלום,

ומה המדרש בא ללמד אותנו? שיש סתירה בין הדברים?

_________________