שינויים מושגיים בעקבות עצמאות ההלכה מדבר-אל חיצוני

שלום לחברי הפורום היקרים,
רציתי לשים כאן הדבקה של עבודה שכתבתי בנושא האשכול.
לצורך זה פתחתי כאן אשכול לפני כחצי שעה. אבל ההדבקה לא עלתה יפה, קשה לקרוא אותה - לפחות במסך שלי, ולכן במקום זה שמתי אותה באתר אחר:
http://seekyah.com/Post-Mikra-ShinuyimMusagiim.htm

כך שאני מבקש למחוק את האשכול הקודם שפתחתי ולקיים את הדיון באשכול זה.

בכדי לתת מושג במה מדובר, הנה קטע מההקדמה:

--

 בשלב מסוים בחיי גיליתי לראשונה שההצדקה של ההלכה אצל מספר רבנים וחוקרים בני זמננו שונה מההצדקה של הנהגים הדתיים בטקסטים מקראיים מסוימים, אשר מבוססת על דבר-אל חיצוני. בשני המקרים לא מדובר בהשקפה היחידה בקרב היהודים בתקופה הרלוונטית, ואינני יודע את תפוצתה. אנסה להראות ולבסס את הטענה על קיומן של שתי השקפות (או משפחות-השקפות) שונות אלה, מחד באמצעות ציטוטים – לעתים לא רשמיים -  מפי רבנים בני זמננו, ומאידך באמצעות חקירה של טקסטים מקראיים. ארחיב יותר בתחום המקרא מפני ששם טענתי דורשת יותר ביסוס, במיוחד מנקודת מבטם של יהודים דתיים. אזכיר גם טקסטים יהודיים מזמן חז"ל ועד ימינו, אבל לא כדי לחקור אותם בפני עצמם אלא כדי להציג את הפרשנות שנותנים להם אותם רבנים וחוקרים בני זמננו אשר מזכירים אותם בהקשר של הצדקת ההלכה.

ראה מאמרו של גייגר, על הציונות הדתית החדשה (=צד"ח), ב'אקדמות' י' (כמדומני). ראה עוד גילי זיוון בכמה מאמרים, ואבי שגיא ועוד, בעקבות אליעזר גולדמן (חלקם מגדירים את עצמם כתלמידיו).
הנהו הוזים מציעים השקפת עולם 'דתית' שמרוקנת את הדת מתכנים עובדתיים כלשהם.
בעיניי זו בדיחה אינטלקטואלית (שלא לומר דתית), חלק ממשחק השפה הפוסטמודרני, שאין לו שום משמעות.
אני גם יכול להצדיק מתמטיקה חדשה שמבוססת על קבלת סתירות כאכסיומות, והעובדה שהיא לא תהיה קוהרנטית גם היא לא תפריע לי. מי אמר שמתמטיקה צריכה להיות קוהרנטית?
אגב, אם נוריד אחד מה'דתיים' הללו לבור ולא נעלה אותו, האונטולוגיה בעולם לא ממש תשתנה (לכל היותר, מספר היישים יקטן באחד), אבל בין כה וכה אונטולוגיה היא עובדות, ולכן היא אינה רלוונטית לאמונה ולציווייה. יתר  על כן, הרי המוסר גם הוא צריך להיות מרוקן מתכנים עובדתיים. כלומר אני אקיים את הציווי לא לרצוח באופן עיוני, אולם באופן עובדתי ארצח אדם אחד אחרי השני. את הציווי לא לגנוב אקיים בקפדנות בכך שארוקן את אוצרות הבנקים והמדינה וכל אזרחיה באופן עקבי.
בה במידה, גם ההלכה יכולה להיות מרוקנת מתכנים עובדתיים, כלומר אני אקיים את כל השו"ע, אבל לא במובן העובדתי כמובן, שהרי זה המובן הלא רלוונטי של העניין.

 אפשלום
 וכבר היו דברים מעולם,סיפור חסידי ישן-

 אמר חסיד לחברו- הרבי אמר-אם תשבור את ראשו של הליטווק תמצא בתוכו צלב!

--ואם לא? פקפק החבר.

- אין בכך כלום- השיב -יהיה ליטווק אחד פחות.

אמשלום,
אם יצא לך לקרוא לפחות חלק מהעבודה, אשמח לשמוע מה את חושבת.