תודה לכולכם! תודה על האמפטיה ועל כל התגובות, זה האשכול הראשון שפתחתי, והאמת, לא חשבתי שיהיו לו כ"כ הרבה תגובות בפרק זמן קצר כ"כ,
לגבי בית של תורה, אני לא אומרת שאני ויתרתי עליו. רק התמימות היפה שהיתה לי בסמינר, הלכה לה. יש מצב שחוסר התמימות יעזור לי בבא הזמן, אבל כשהזמן עובר, ואני מתרגלת לרמת חיים של בחורה שמרויחה טוב, ונחשפת לכל מיני דמויות שונות ומשונות בלי הגב שנתנה לי המסגרת, זה לא מוסיף לי בכלל. לבחור ישיבה יש מסגרת, גם כשהוא מתחתן הוא ממשיך ללמוד, ואם הוא בן תורה ולאשתו יש שאיפה לבית של תורה, המסגרת נשמרת למרות שהאשה לא לומדת ועובדת במקום עם הרבה דמויות שונות ומשונות,
זו התאוריה שלי, אולי אני טועה...?
|
|