תסמנו עו וי על נבואה שהתגשמה

וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַ ה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר:

קוֹל הָרַעַם מס' 399 התשס"ט

תמיד זה רק אחד!!      ולסמן עוד V על נבואה שמתגשמת

תמיד כשאני מסתכל קדימה אני בודק לאחור, כמו אותו עץ שגודל לגובה תמיד שולח שורשים לעומק כדי שתהה לו צמרת יציבה. וכמו שכתוב בפרשת בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת אנו רואים כי האור תמיד שואף לעלות למעלה אבל תמיד הוא מחובר למנורה לשורש שלו. היום כשאני מתבונן קדימה אני רואה בעבר מספר אירועים קיצוניים וקריטיים לעם ישראל שהסתיימו... האירוע הראשון (אומנם לא אנושי בלבד) היה כאשר עם ישראל היה משועבד במצרים והנה אדם אחד בודד רוכב על חמור לעבר מצרים לאחר שקיבל את המשימה מבורא עולם וגואל את עם ישראל, ולשם השוואה על מנת לסבר את המוח, תחשבו שאני מחליט לנסוע לארצות הברית לבדי!! לפרק אותה ולהעלות את כל היהודים משם! אתם חושבים שהייתי מסוגל בכלל לעבור את משטרת הגבולות שם? ואם כן הייתי רוצה להגיע לנשיא ארצות הברית ולאיים עליו  שיוציא את היהודים מארה"ב האם יש סיכוי כזה? ועדין לא דיברתי על עשרת המכות, וכן הלאה. מכאן אנו רואים שהאירוע של משה רבנו והגאולה עוד לפני המכות היה מעל הטבע בעליל. אבל כמו שכתבתי כאן משה רבנו היה מלווה בה' יתברך, אבל אני רוצה לעבור לשני אירועים לדוגמא של מצב לחץ בעם ישראל שבהם פעל הבודד ושינה את פני ההיסטוריה היהודית. אנטיוכוס מלך יוון החליט להילחם בעם ישראל ושלח את שר צבאו נקנור שעלה על ירושלים וצר עליה ברשעות רבה, ולמתתיהו בן יוחנן כהן גדול היית בת שלא היה כיופייה בעולם והייתה מאורסת לאחד מבני חשמונאי ובא אחד היוונים שהיה עם אותו נקנור שר הצבא תפס אותה בשערותיה והציע ספר תורה תחתם ועשה עמה עברה לעיני ארוסה. וכדי לנקום יותר ביהודים עשה הרשע הזה במה גבוהה בתוך בית המקדש והקריב שם חזיר והזה דמו בעזרת המקדש. וכל עם ישראל סובלים ונואקים  ואף אחד לא עושה כלום, עד שיוחנן כהן גדול ראה כל זה קינא לשי"ת ולבש מעטה נקמה וגמר אומר להרוג את הרשע הזה. עשה חרב קצרה וחגרה תחת מעילו יצא לרחוב העיר ובא עד שער המלך וקרא לשוערים ואמר: אני יוחנן בן מתתיה באתי לכאן כדי לדבר עם אדוניכם. באו לנקנור ואמרו לו: יוחנן כהן גדול רוצה לדבר עמך: אמר נקנור: הניחו - ויבא. בקיצור נמרץ כי הסיפור ארוך נכנס אליו יוחנן כהן גדול ענה לו יוחנן ואמר: עכשיו באתי אליך ואנכי ניצב לפניך ואני עומד לפקודתך. אמר לו נקנור : ומהיכן אדע שאתה סר למשמעתי ואין אתה מרמה אותי. בזאת תבחן, תיקח חזיר ותקריבו על המזבח וכשתעשה כך אלבישך מלבוש המלך וארכיבך על מרכבתי ואשים כתר מלכות בראשך. ענה לו יוחנן ואמר : אעשה כל אשר תצוני, אבל מתיירא אנכי פן יהרגוני אחי היהודים בראותם אותי מקריב חזיר על המזבח, דבר שהוא תועבה בעיניהם. לכן הוצא את כל האנשים שמסביבך כדי שלא ישמעו מה שאדבר פן יודע הדבר בין היהודים ויסקלוני.ואמר לנקנור אני אעשה כל מה שתגיד ואז ביקש ממנו נקנור כי יקריב חזיר על המזבח, מששמע נקנור את הדברים האלו הוטבו בעיניו וצוה להוציא את כל האנשים אשר בבית, ולא נשארו שם אלא נקנור ויוחנן. ובלכתם שטח יוחנן תפלה לפני השי"ת ואמר: ה' אלהי ישראל יושב הכרובים, אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אשר עשית את השמים ואת הארץ. הטה אזנך ושמע את דברי אנטיוכוס ושר צבאו אשר שלחו לחרף מערכות אלהים חיים ומלך עולם. ועתה ה' אלהינו הושיעני נא מידו פן ילך וישתבח ויתפאר בבית דגון אלהיו ויאמר: אלהיו נתנם בידי וכחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. ועתה חזקני ואמצני אך הפעם ואנקמה נקמת בני ישראל. וככלות יוחנן תפלתו. ויקרב יוחנן אליו ויתקע החרב בלבו. והוא נפל מלא פניו ארצה שדוד. ואז יצא יוחנן החוצה ותקע בשופר ויערוך מלחמה בצבאו ויהרוג מהם שבע מאות אלף ושנים ושבעים אלף מבלעדי העם אשר נהרגו איש בחרב אחיו. והנה אותו האחד שקם ועשה מעשה ושינה את פני ההסטוריה!! מי מאיתנו היה עושה מעשה כזה? להקריב את עצמו למען עם ישראל? והרי אנחנו כולנו יושבים ספונים בבתינו. ולא רק שלא עושים כלום חלקינו אפילו לא מקימים את מצוות ה' יתברך.                                       מעשה יהודית

אליפורני מלך יון מלך גדול וחזק, שם פניו לעלות ולכבוש ירושלם עיר הקודש, ויהי ממחרת היום ההוא ציווה אליפורני לעלות למלחמה עליהם, והעם הרגליים אנשי חיל שהיו 120000 אלפים איש והפרשים 12000 נתקבצו יחדיו בכוח גדול וביד חזקה נגד בני ישראל. וכאשר ראו בני ישראל את החיילים ישבו על הארץ ויעלו עפר על ראשם ויצעקו בני ישראל אל ה' להושיעם מיד אויביהם, וייקחו את כלי זיינם ויישנו בדרכים הצרים אשר בהם נתיב ההר וישמרו אותו יומם ולילה. ואליפורני בלכתו סביב ההר מצא סילוני המים אשר חוץ לעיר ויצו לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס אותם. ויבואו חיילי הצבא אל המלך לאמר לו: כי בני ישראל אינם בוטחים לא בחנית ולא בחיצים ולא בקשת, אלא בהרים שמסביב. ואתה למען תוכל להם בלי מערכת מלחמה שום תשים שומרים על מקורי המים לבלתי יוכלו להעלות מים מהם, ותמית אותם בצמא מבלי חרב, ואז ימסרו לך את העיר מפני הצמא. וייטב הדבר בעיני המלך וישם שרי מאות על מקורות המים מסביב, ולאחר 20 יום נגמרו המים בירושלים. ויתאספו בני ישראל אל עוזיהו, ואמרו לו פה אחד: ישפוט אלוהים בינינו ובינך כי הרעות לנו ומאנת להיענות מפני המלך הלא טוב לנו לעבוד לה' והיינו עבדים לאליפורני ממותנו בצמא ומהיותנו דיראון לכל בשר בראותנו בנינו ובנותינו מתים לפנינו. מעידים אנחנו היום את השמים ואת הארץ ואת אלוהי אבותינו הפוקד עלינו כפי עונותינו כי תמסור תכף ומיד את העיר ביד המלך ונמות מהרה לפי חרב. וכאשר כלו הצעקות והבכי קם עוזיהו ועיניו זולגות דמעות ויאמר אליהם: חזקו ויאמץ לבבכם אחי ונקוה חסד מה' עוד חמישה ימים אם לא יושיע ה' לנו נעשה כאשר דברתם. ויהי כשמוע את הדברים האלה יהודית האלמנה בת בארי והיא הייתה יראת ה' מאד, ותעש לה יהודית בעליית ביתה חדר מיוחד להתפלל בו ותשב שם עם נערותיה, והיא הייתה מענה בצום נפשה כל ימי חייה, והייתה יפת תואר מאד, ותהי יהודית נושאת חן בעיני כל רואיה. וכאשר שמעה כי דבר עוזיהו למסור את העיר אחר חמשה ימים שלחה לקרוא את הכוהנים ועוזיה וכרמי ויבואו אליה ותאמר אליהם יהודית: מה זה הדבר אשר חשב עוזיהו לעשות למסור את העיר ביד האויב, אם לא תבוא ישועתנו תוך חמישה

 ימים, ומי אתם כי נסיתם את ה'! לא זו הדרך לקבל חסד המקום ב"ה רק להעיר חרון אף ה', האפס לנצח חסדו כי שמתם גבול לחסדיו ולרחמיו לשום לכם יום כפי בחירתכם, חלילה לסור מאחרי ה', ועתה לכו ונשובה אל ה' כי ארך אפים הוא ונשאלה ממנו סליחה וכפרה על זה העוון בבכי ובצום ואל אלוהינו כי ירבה לסלוח, כי עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע וכאשר נבהלה נפשינו מפני

 זדונם כן נגילה ונשמחה בישועתו, ויאמרו אליה עוזיהו והכוהנים: צדק כל אמרי פיך אשר נואלנו ואשר חטאנו לשום גבול לישועת ה'

 ולכן העתירי בעדינו כי ישרה את ויראת ה' את. אנכי אתפלל לפני ה' בעדכם, וגם אתה העתירו אל ה' בעדי להקים את עצתי אשר

 חשבתי לעשות לנקום נקמת בני ישראל מאת היונים. ולכן לעת ערב תעמדו בשערי העיר ואצא אני ושפחתי עמי בלילה ואתם אל תחקרו ממני אנה אני באה, אפס כי תמיד תהיה תחינתכם בפיכם לה' אלוהי ישראל לפקוד את עמו בעבור כבוד שמו. ויאמר אליה עוזיהו: לכי לשלום ואלוהי ישראל ייתן את שאלתך אשר שאלת מעמו, ויהי ה' עמך לנקום אותנו מאויבינו אמן. ויהודית נכנסה בחדרה ותלבש שק ואפר ותעל עפר על ראשה ותשתחווה לה' ותשפוך את נפשה בצום בבכי ותפילה לפני ה', ותקרא את שפחתה ותבוא אל היכל ביתה ותסר בגדי אלמנותה והשק מעליה ותרחץ את גופה ומשחה עצמה בשמן המור ותקלע את קלעות שערותיה ותשם כתר על ראשה ותלבש בגדים יקרים מוזהבים ותכשיטים חריטים ושהרונים ועגילים וטבעות, ותייפה את עצמה בכל תמרוקי הנשים וכ"ד קישוטיה, וה' נתן לה זיו ויופי הרבה למצוא חן בעיני כל רואיה. ותצא יהודית מן העיר היא ואמתה, וכשיצא מן העיר תפסו אותה השומרים והביאו אותה אל המלך. וכאשר ראתה יהודית את המלך יושב על כסא מלכותו השתחוותה לו אפים ארצה, אז אמר לה המלך תגילי ותשמחי בלבבך ואל תיראי כי לא אחפוץ במות כל אשר יחפוץ לעבדני, ועתה תאמרי נא לי למה נסת וברחת מעימהם ותבחרי לבא אלינו? אמרה לו יהודית כי היא מבינה את עוצמת המלך ואת צדקתו והיא מבקשת להצטרף אליווייטב הדבר בעיני המלך ובעיני עבדיו ויראו האנשים ויתמהו בראותם חכמתה כי רבה והמלך בקש ממנה לאכול איתו. והיא השיבה לו כי היא מבקשת לאכול מהאוכל שהביאה איתה, והמלך אמר לה אם יחסר לך משהו תגידי לי.ויהי ביום השלישי ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו, ויאמר אל סריסו לאמר לך נא ראה אם תוכל לפתות ולרצות את יהודית הזאת שאבוא אליה, ואז בא הסריס אל יהודית ויאמר לה אל תבושי ואל תכלמי לבוא אל אדוני ואולי ייטב לך לאכול ולשתות עמו? היא הסכימה  ותלבש בגדי תפארתה ותבוא ותעמוד לפניו, ויהי כראות המלך את יופיה תכף הוכה ונחלה מאהבתו אותה. ויאמר לה המלך: אכלי לחמך בשמחה ושתי בלב טוב יינך כי מצאת חן בעיני. ותאמר לו יהודית: אשתה אדוני כי שמח לבי ויגל כבודי היום שמחה רבה מכל ימי חיי, ותשב ותאכל ותפתח את נאד החלב ותשת וגם את המלך השקתה וישמח המלך עמה מאד וישתה יין הרבה מאד מאשר שתה כל ימי חייו. ויהי אחרי כן הלכו כל עבדי המלך איש איש אל מקומו, ויסגור סריס המלך את דלתי האהל אשר שם יהודית עם המלך וילך לו, ויהודית לבדה באהל ואליפורני המלך במיטתו ישן כמת, ותאמר יהודית אל אמתה לעמוד בחוץ לשמור לפני האהל ותעמוד יהודית לפני המטה ותתפלל בדמעות רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע, וכה אמרה בתפלתה: חזקני ה' אלוהי ישראל ואנקמה את נקמת עבדיך ישראל, לחזק בריחי שערי ירושלם עיר מקדשך, סמכני כאמרתך ואל תבישני משברי בחוזק עוזיך. וככלותה להתפלל קרבה אל העמוד אשר בראש מיטתו ושלפה חרבו של אליפורני עצמו אשר היה תלוי בעמוד, ובשלפה את החרב תפשה אותו בשערי ראשו ותאמר חזקני נא האלוהים והכתה פעמים על צווארו וחתכה את ראשו, ותשלח את אמתה ותיקח את כלי מלחמתו אשר היו תלויים בעמודים והכתה את כל גופו מכף רגל ועד ראש אין בו מתום פצע וחבורה ומכה טרייה, ותיתן את ראש אליפורני ביד שפחתה לשום אותו באמתחתה, ותצאנה שתיהן יחדיו כמנהגן להתפלל ותעבורנה את כל המחנות ואין פוצה פה ומצפצף עליהן כי כן ציווה עליהן המלך, ובסובבן את העמק באו בשערי העיר ותאמר יהודית לשומרי החומות מרחוק בקול ששון ובקול שמחה פתחו שערים כי עמנו אל אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל. ויהי כאשר שמעו אנשי העיר את קולה קיבלו אותה בשימחה רבה והיא אמרה להם: שמעו נא לי אחי ותלו את הראש הזה על ראש חומותינו, והיה כאשר יזרח השמש ולקחתם כל אחד מכם את כלי זיינו ותצאו בתרועת מלחמה, ואל תרדו למטה אפס כי תקעתם ותריעו, וכאשר ישמעו את קול תרועת המלחמה ילכו אל שרי חילם לעוררו למלחמה, וכשיבאו לאוהל אליפורני ימצאו אותו מתגולל בדמו, תיפול עליהם אימתה ופחד, ויעשו כן בני ישראל וכאשר האיר היום תלו על ראש החומות את ראש האויב הצורר, וייקח כל איש ואיש כלי מלחמתו בידו, ויצאו ויתקעו ויריעו תרועה גדולה, וכאשר ראו כן שומרי החומות באו באהל מלכם אליפורני והשמיעו קול גדול בפתח האהל להעירו, וכאשר באו השרים השלישים אמרו לסריסים לא עת התמהמה לכו ועוררו את המלך כי יצאו העכברים מחוריהן ופיתו אותנו למלחמה, אז נכנס שומר הפילגשים לאהל אליפורני וחשב אולי ישן הוא, כי חשב כי עודנו ישן עם יהודית, וכאשר לא הרגיש דבר קרב אל המיטה ויסר את הקלעים וירא גוף אליפורני מושלך ארצה ומתגולל בדמו וראשו איננו, ויצעק צעקה גדולה בבכי ויקרע את בגדיו ויבא באוהל יהודית ולא מצאה, ויצא החוצה אל העם ויאמר אליהם אשה אחת עבריה עשתה הרעה הגדולה הזאת, והנה אדונינו המלך מת ומושלך על הארץ ומתגולל בדמו וראשו איננו. וכאשר שמעו כן שרי החיל קרעו כולם את בגדיהם ונפלה עליהם אימה חשכה גדולה ותהי צעקה גדולה ומרה במחנותם, וכאשר שמעו כל החיל כי נהרג גיבורם ויברחו כולם מפני הפחד והיראה, ובבורחם מפני העברים הרודפים אחריהם עזבו כל רכושם וינוסו. וכאשר ראו כן בני ישראל ירדו מן ההרים וירדפו אחריהם בתרועת חצוצרות ובקול שופר חזק מאד, והיו מכים את כל הנמצאים מכה גדולה מכת חרב, וירדפום עד החרמה, אחים אנחנו הולכים לקראת מצב כזה קיצוני כמו בסיפורים שהבאתי למעלה מההיסטוריה שלנו הם בעצם מקור הכוח שלנו לשרוד את שהולך לקרות. וכמו שכתבתי בקול הרעם 104 (מצורף לדף הזה) לפני כ 6 שנים כי ארצות הברית תקום בראש מחנה העולם יחד עם המוסלמים נגדינו. בנאום של נשיא ארצות הברית אובמה אתמול במצרים אנו רואים את תחילת התגשמות הנבואות כי העולם יתאחד נגדינו. וכי הוא החל את המסע לאחד את המוסלמים, אחרי ארצות הברית. והפעם לדעתי לא יעזור מצב כזה שבו אחד יעשה מעשה קיצוני כמו יהודית, ויוחנן כוהן גדול. אלא הפעם זה צריך להיות רק על ידי שליח כמו משה רבנו שרק בעזרת ה' גאל את עם ישראל רק גילוי משיח צדקנו עכשיו ממש שיתגלה מהר רק אם אנחנו נעשה מעשה ונתאחד סביב תורת ה' יתברך ונזעק לקב"ה שיגלה את משיח צדקנו כי אין לנו דרך אחרת ולצערי המלכודת הולכת ונסגרת עלינו ועדיף לזעוק עכשיו מאשר אחר כך. אחים לצערי אפשר לסמן וי על עוד נבואה קשה שמתגשמת לנגד ענינו!!!

בבִרְכַּת שבת שלום עוּזִי עֶזְרָא מִזְרָחִי כ"ר המצפה לגאולה שלמה עכשיו ממש  א.נ.ס.ו  ב.י.ל.א.ו י.י.ל.א.ו                                        

להצלחת יוסף בן גרציה, ומאיר בן פנינה חיה.

יהודי קראת את המאמר, אנא אל תחזיר לגניזה. זכה יהודי אחר  ושים לו את המאמר בתיבת הדואר שלו כי לעולם לא נדע איזה שינוי יכול לעורר מאמר בלב אדם.

לִרְפוּאַת כָּל חוֹלֵי עַמּוֹ יִשֹרָאֵל. וּבִכְלָלָם: רומיה בת נעמי   קָרִין בַּת אִילָנִית   לימור בת אסתר, שמואל בן תמר, חגית בת יהודית, שולמית בת מרים, מענדל יוסף יצחק בן סוזן, גרציה בת אלגרה, קוֹרַל שִירָה  בַּת אִילָנִית,  ברוך בן לינדה חגי דוד בן אורה, דוד בן עישה, תהילה שרה בת אורה, ליזו בת אולגה, מזלה בת איבון, יעקב בן גוטה, אברהם בן חנה, עומר בן שולה, לימור בת אסתר, בר בת שרה, אדרת בת יפה,  נוי בת ורד, אילנית בת זיווה, ,  מור בן מיכל, שירלי בת עליזה, הרב משה בן תרצה הלוי, שאול בן סימה, ויקי בת פרידה, מאירה בת ברכה, אילן אברהם שליש בן מזל, נהוראי יעקב ישראל בן עליזה, תומר יאיר בן אלגרה, רחמים ושמואל בני רחל,

 וּלְזִוּוּג שֶׁל כָּל בְּנֵי וּבְּנוֹת יִשֹרָאֵל וּבִכְלָלָן: קוֹרַל שִירָה בַּת אִילָנִית,  קָרִין בַּת אִילָנִית תְּחִיָּה ליאל אֶתִיקָה בַּת חָנָה, תהילה שרה בת אורה, מיכאל בן אסתר, הדס בת מיכל, שירלי בת מיכל, שמרית בת רֶיְימוֹנְד.  שמואל בן ויקטוריה. אוֹרִית בַּת אלגרה. שׁוּלָה בַּת גְּרַצְיָה, יוֹסֵף בֵּן יָפָה. אֵתִּי בַּת שוֹנטל. אֶסְתֵּר בַּת סִימָה,  דָּוִד בֵּן חָנָה, דּוֹרִית בַּת רוּת, שִׁמְעוֹן בֵּן אִיזָ'ה, דליה דלית בת. אסטריה  לְזֶרַע קוֹדֶש בָּר קְיימָא: לני לינדה בת מירי, תמר בת עליזה, בת שבע בת אורה, איריס מיכל בת פרלה. מאיה בטי בת אורלי ובעלה חן בן  עֲנָת בַּת חַוָּה. עִדֵּן וְכַרְמִית אלבכרי. מֶאִיר חִימִי בֵּן יָפַה, וְיָעֵל בַּת חָנָה. דָנִי בֶּן חָמוֹ, רְוִיטַל בַּת רוּתִי. לְזֶרַע בַּר קְיָמָא בֵּן זָכַר! אָמֵן! (סגולה בדוקה להריון קול הרעם מס' 221)

לעִילּוּי נִשְׁמוֹת עַם יִשֹרָאֵל וּבִכְלָלָם: שרון רפאלי בת נורית, משה לוי בן רחל, אנג'ל בת פנחס ואנה, מריה בת יוסף נחמיה בן רחל ומשה חיים, מישל בן שימחה, יעקב בן אסתר, עוזי בן מסעודה, אורי בן שמריה. גדליה בן מאיר,יוסף רפאל חי בן פורטונה, אלעד בן חנה, נחום בן אסתר, חי אל בן אסתר, בנימין אלבז בן אסתר,יצחק איסק בן אפרים, אליהו בלוקה בן חנה., שֹמְחָה בַּת רָחֵל,  יוֹם טוֹב בֶּן פְּרִידָה, אהרון בן פרידה, זִיוָהּ בַּת דְּבוֹרָה וִיקְטוֹר בֵּן סוֹל, אֶסְּתֵר בַּת רָחֵל וִיזְמַן, לִינְדָה בַּת פְּרִידָה, מָּרֶק מָרְדְּכַי בֵּן מְנוּחָה, עֶזְרָא בֵּן חָנָה , בָּרוּךְ בֵּן פְּרִידָה הי"ד, ג'נט בת פרידה, בְּכוֹרָה בַּת שֹמְּחָה, פְרִידָה בַּת פָּרְחָה, סוֹלִי קסוּטוֹ בֵּן שֹמְחָה, מָרִי בַּת סוֹל,   וּלְכָל נִשְׁמוֹת בֵּית יִשֹרָאֵל שֶׁאֵין מִי שֶׁיַּזְכִּירֵן   

לְהַצְלָחַת משיח צִדקנוּ. ולְהתגלותו עכשיו ממש!!!!!! לְאַחְדוּת עַם יִשֹרָאֵל

שָבָּת שבועות ופרשת נשא הוֹצָאָה לָאוֹר "חֶבְרַת הַבִּטּוּחַ מְזַכֵּי הָרַבִּים"  קוֹל הָרַעַם נָא  לְהָפִיץ בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר!!!! וְתָבוֹאוּ עַל הַבְּרָכָה  נָא לִשְׁמֹר עַל קְדֻשַּׁת הַגִּלָּיוֹן

נִתַּן לְהוֹרִיד אֶת הֶעָלוֹן  מֵאֲתָר "שַׁעַר הַשָּׁמַיִם"   http://www.myib.co.il/kh.htm   הַמְּעוּנְיָנִים לְהָפִיץ אֶת הַדַּף יִתְקַשְּׁרוּ ל 054-3331077 עוּזִי