זסלב טרכטנברג תבע את חברת סלקום ישראל בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בכפר-סבא בטענה שהטעתה אותו. מכתב התביעה עלה שב-5.7.07 רכש התובע שלושה מכשירי טלפון ועלות כל מכשיר הסתכמה בסך של 932 שקל. בחשבונית שצירף הובהר באופן בולט שבהתאם לחוק הגנת הצרכן, עסקת המכר אינה ניתנת לביטול. התובע ביקש לטל את העסקה בשל הטעיה ובהתאם להוראות סעיף 2 לחוק שאוסר הטעיית צרכן על-ידי עוסק.
לדבריו, בשעה שהתעניין ברכישת המכשירים, וידא עם איש המכירות שלא יחויב לתקופת זמן מוגדרת וישלם סך מינימלי של 9.32 שקל לחודש. "סיכמתי עם ילדיי ואמי שלא יעשו שימוש רב במכשירים והשיחות תבוצענה במקרים חריגים בלבד". התובע הוסיף שביקש שהחשבונות יישלחו לתיבת דואר אלקטרוני והודה שסלקום עשתה כן.
בדיון בפני השופט דוד גדול, טען התובע שמאחר ששכח את סיסמת הכניסה לתיבת הדואר לא הבחין בחיוב חדשי בסך 25 שקל בגין כל מכשיר. "לאחר שישה חודשים כשהבחנתי בחיובים נכבדים בכרטיס האשראי, פניתי לסלקום והוסבר לי שמקור החיוב נובע מההסכם בינינו".
השופט דחה את התביעה, ללא חיוב בהוצאות, ולדבריו, התובע לא התכחש שסלקום לא חרגה מהחוזה. "טענת התובע כי הוטעה לחשוב שפרט לתשלום המינימלי לא יחויב בתשלום כלשהו אין לה בסוס בחומר הראיות. התובע טוען להטעיה על-ידי איש סלקום הנ"ל ומסביר כי ביום ביצוע העסקה לא קרא את החוזה בין הצדדים שכן החוזה היה במחשב בלבד ועקב תקלה לא נמסר לו העתק ביד".
השופט אמר כי "בכל הכבוד הראוי לתובע הוא לא הוכיח כי מאן דהו דחק בו לחתום באותו יום, ואם עשה כן יוכל להלין על עצמו ואל יבוא בטענות לזולתו או לנתבעת. העובדה הנטענת על-ידי התובע כי שכח את סיסמת הגישה לתא דואר אלקטרוני אף היא מעניינו של התובע ומה לו כי ילין על הנתבעת. המסקנה העולה מן האמור כי היום התובע רוצה לבטל את העסקה החוזה בשל אי כדאיות, עילה שאינה מוכרת בדין המאפשרת בטול חוזה".
בית המשפט דחה את התביעה ופסק שסלקום נהגה בהתאם לחוזה
