יש בכך לא מעט מן התימה שסיפורו של גרף פוטוצקי הגר צדק מווילנא עטוף כולו באדרת האגדה. בספר הגאון חלק ג' פרק לב מספר את הסיפור ומתיימר להתחקות אחרי המקורות הראשוניים. מדהים הדבר שרוב הסיפורים הם משברי אגדות של ספרי דורינו, כמו שמועות בשם הגאונים, רא"ק, ראמ"ש, רשז"א, קטעי שמועות בשם החפץ חיים.
קיצור של הסיפור הוא כך: בן של גראף פוטוצקי מהמשפחות הכי אריסטוקרטיות בפולין שלחו את בנם לפאריז ללמוד חכמה עם ידיד, אחר כך פגש שם יהודי לומד תלמוד, והוקסם ממנו, התחיל ללמוד תורה, אחר כך עדיין קינן ספיקות באשר ליהדות והחילט לבדוק ברמא את האפיפיור והתנהגותו, שם נודע לו שהאפיפיור מושחת כולו, והחליט אפוא להתיייהד, נסע לאמסטרדם והתגייר. אחר כך החליט לחזור לליטא התיישב אפוא באיליא עיירה ליד ווילנא, עם הזמן בעקבות תקרית הלשין עליו חייט, והשלטונות גזרו עליו שריפה תוך חתיכת לשונו"
כמובן שהסיפור סופר כבר במקורות קדומים בידי כל מיני סופרים חרדיים ולא חרדיים, ובעיקר זה התפרסם על ידי סופר פולני בשנת ת"ר שמצא מקור יהודי ותירגמו לפולנית (מדובר בסופר בשם דז'וסף איגנעסי קראזסבקי) אך הוא מעדיף להסתמך על מקורות מאוחרים של גדולי ליטא של דורינו מאשר על מקורות ההם. וכל זאת כאשר במשך הפרק הוא חותר לאוטנתיות והיסטוריה אמיתית ולא מומצאת. (כת"י ישן של הסיפור שנמצא בספריית סט' פטרסבורג הוא פוסל מפני שהוא שם לב שאינו אותנטי, ואילו השמועות שהם בעלי אופי סיפורי גרידא, כן מהווה מקור אצלו).
המחבר מסביר שהסיבה שאין מקורות ראשוניים לסיפור היא מכיון שפשוט פחדו לרשום את הסיפור מאז התרחשותו מפני שלטון הכנסיה הפולנית ואחר כך הרוסית וממילא כל חגיגה של הדבר נחשבה לסכנה, כך שבלית ברירה נותר ממנו רק אגדות. אך המוזר הוא שהכיצד לא נותרו שום מסמכים ועדיות אצל הכנסיה? שום מקורות חוץ? אין שום זכר אפילו קלוש אצל משפחת פוטוצקי? כלום התביישו בדבר ומחקו כל זכר לקיומו? (אך להלן נבוא מקור שמהוווה היסוד לסיפור שאכן התרחש אך
[גם המסורות סותרות, שכן מצד אחד נאמר שאף יהודי לא העיז להיות נוכח בעת השריפה וזו היתה מסירת נפש, ומאידך יש המון סיפורים שיודעים מה בדיוק אמר ושרר בעת המוקד. הכיצד? אמנם יש מסורה מאד מאוחרת בת ימינו, שבעל יסוד שורש ועבודה היה נוכח, אך לפי כל הסימנים שמועה זו הינה בלבול עם שמועה מקורית אחר על מה שהתרחש בעירו הרודונה]
אך אחרי מאמץ בכל זאת הוא מוצא מקור מוקדם שיש בו הד לסיפור ההוא. בספר עין זוכר, שקלוב תקמ"ג, למחבר לא נודע (הספר אינו במאגרים, היברו בוקס, ואף לא מצוי בספריית חב"ד וממילא אין סיכוי שזה יופיע שם כמו"כ אינו במאגר אוצרות התורה, במאגר אוצר החכמה לא יכולתי לבדוק)
וזה לשון בעל עין דור"
ובדורינו שמעתי שקצת קדושים אשר נהרגו על קידוש ה' זכותם יגן עליהם היו הולכים למות כלחופה נאה, וקצתץ היו אומרים כי לבם שמח כהולך בחליל וחפצים היו לשמוע אז קול עוגב וכנור וכלי זמר על אשר יזכו לשאת נפשם דורון לא-ל יתברך ולדבק באור העליון ולקיים מצוות ואהבת את ה' אלוקיך ובהתלהבותם לאהבת ה' אינם מרגישים צער במיתתם"
המחבר רואה בקטע זה, שהכותב: "נזהר אפוא מלייחס המעשה לאיש המסויים כי אם בלשון רבים גם נמנע מלציין כי היה גר צדק אבל גילה כמה פרטים מרתקים המאשרים חלק מהשמועות".
ואני הק לא זכיתי לראות כיצד יש כאן אישור לשמועות, ומנין יש לנו בדל רמז שהכוונה לגר צדק מווילנא. פשוט איני רואה שום קשר לסיפור.
(לחפש עובדות מאחורי תיאור בעל עין דורים יש לבדוק לכאורה בסיפורים ממסירת נפשם של יהודי נעמרוב בהתקוממות ההיידניצקים (?) בשנות תק"כ לערך, שאז היו הרבה סיפורי מופת של מסירת נפש (ר"נ מברסב מספר עליהם ויש עוד)
תוקן על ידי אתנחתא ב- 10/06/2009 17:35:16
נשלח ב-10/6/2009 17:53
זכורני שיש ספר על קהילת איליה (שנקרא איליה, או קהילת איליה), שבו מוקדש פרק גדול לגרף, בטענה שהיה שם, כזכורני שהיו עוד פרטים.
אם תרצה תבדוק.
תוקן על ידי ספרות ב- 10/06/2009 17:51:53
נשלח ב-10/6/2009 18:01
למה נזכרתי פתאום?
שכן לאחרונה הראה לי ח"א מאמר באנגלית על הנושא ושם המחבר חושף סיפור אותנטי ורשום שאכן התרחש באיליה שליד ווילנא בערך באותן שנים של הסיפור הגר צדק הידוע, רק דא עקא שהסיפור לא קרה עם בן למשפחת פוטוצקי, אלא גר אחר. וכמובן שאין לנו כל אישור לרומא ואמשטרדם ופאריז.
ובכן כך הסיפור (במאמרו של מגדא טעדער, אגדת הגר צדק של ווילנא בAJS REVIEW 2005) על פי מסמך הכנסיה בידי אדם קזמירסיק עורך בז'ידו פולסי 1648-1772 (עיין שם ליתר פרטים של המקור הפולני). אני מצטט מדברי מגדא:
" במאי 29 1753 (תקיג) בית המשפט הליטאי הוציא גזר דין מות על ידי שריפה איש מקרואט רפאל סנטמאני משום שהתגייר מנצרות ליהדות. לפי הגזר דין סאנטמיני נולד בידי הורים קאטוליים והתחנך בחינוך קאטולי התחיל להסתפק מגיל 12 ולבסוף "העיז לערער את המוסכמות שהעולם הנוצרי חושבת לשווה כל הון דעלמא, דהיינו הטבילה הקדושה על ידי שהסכים להתנהג על פי טכסים המצות של היהדות" וכנראה התכוונו לברית מילה.
הוא קרא לעצמו אברהם אייזקוביץ ונדד והסתובב עד שהגיע לעיירה הקטנה של איליה ליד ווילנא ושם נתפס. הוא נבדק בידי שלטונות החוק ואנשי הדת אך סירב לחזור לדת הנצרות ולפיכך הושפט למיתה על ידי שריפה, בגלל, כפי שנאמר בגזר דין, שהתשוקה החולנית המזהמת את המאמינים של ממלכות הנצרות לא תעבור בשקט בלי עונש לפי מלוא חומרתו של החוק"
הוצאת הגזר דין היתה אמורה להיות מחוץ לעיירה, לפני השריפה יש לכרות את הלשון שהוציאה מפיה חילול הדת והאפר יש להשליך באוויר על ידי יריית תותח.
יש לנו אפוא סיפור שיש בו קוי דמיון לסיפור היודע. התרחש בערך באותן שנים, התרחש באיליה, נידון לשריפה, מאי 2 קרוב לחג השבועות שנחשב ליארצייט של הגר צדק.
[עשיתי טובה לקוראים החכמים דכאן שבשפת האנגלית אינם שולטים וממילא אין להם גישה להני מילי דמעלייתא שמתפרסמים לפעמים בשפה ההיא]
ובוודאי נזכה לדיון הולם של הנושא.
תוקן על ידי אתנחתא ב- 10/06/2009 18:04:35
נשלח ב-10/6/2009 18:03
פשיטא שכל הפנקסים וכל הקונטרסים וכו' הכל אני מכיר (או צויינו במאמרים שקראתי) , ואין שם תעודה ממשית על הגרף והכל סיפורים ואגדות. מקור יחיד יש בסיפור דלעיל.
נשלח ב-10/6/2009 21:13
אתנחתא מה אתה מעולל לנו ?!
92 הבנות הקדושות מבית יעקב, ר"מ בר"י ש"ץ בעל האקדמות והסמבטיון, וכו' וכו' ,ועכשו גם גר הצדק פוטוצקי ?!
92 הבנות הקדושות מבית יעקב, ר"מ בר"י ש"ץ בעל האקדמות והסמבטיון, וכו' וכו' ,ועכשו גם גר הצדק פוטוצקי ?!
92?! זה באמת מיתוס שאני לא מכיר. ספר לי.
נשלח ב-10/6/2009 23:06
סליחה 93 !
נשלח ב-11/6/2009 00:26
94 - אם נכלול את זו שהאזינה לכל ההתרחשות ושרדה כדי לספר...
נשלח ב-11/6/2009 00:34
ועיקר שכחתי: יש"כ לאתנחתא על התרגום והעשרת הידיעה.
שמא ידע לך גם מיהו הראשון שהלביש עליו את השם פוטוצקי? [מסתבר שזה כמו יחוסה של כל בדיחה על קיסר כלשהו, לפראנץ יוזף המפורסם, ואילו התרחש המעשה באזור מסוים אחר, אזי "גראף טישקעוויץ" היה שמו נקרא..]
ומה שמו של הספר שנדפס בשקלאוו? ראיתי כמה גירסאות בנדון..
נשלח ב-11/6/2009 02:27
לפני שמסיבים לסעודת הפרה השחוטה כדאי לקרוא את מאמרו של ר' אבישי ביר בקובץ נטעי נאמנים ח"ב של ליקווד בסופו, שם נאספו כל המקורות (יתכן שאין בו תוספת על אליאך אבל להבדיל מספר הגאון, הוא מצוי באוצר החכמה).
קברו של הגר צדק (אפרו או אצבעו) היה ידוע בווילנא ורבים היו עולים לפוקדו (כמו שמעיד חיקל לוינסקי הידוע, נזכר במאמר שם). היהודים שעלו לקברו היו אנשים שהסבא שלהם היה בן הזמן והתקופה של המאורע, לא נראה רציני איפוא להטיל ספק בעיקר הסיפור.
נשלח ב-11/6/2009 02:51
אין כאן נסיון להפריך את הסיפור מעיקרו, אלא אדרבא למצוא את הדמות מאחורי הסיפור, גם אם זה לא גרף פוטוצקי, עדיין מדובר בגר צדק שחירף נפשו במסירת נפש לה' וקידש ה' בצורה שתואמת את הסיפור הכללי. דומני שמסמך זה מאותן שנים תואם מאד לסיפור המפורסם. (פשיטא שאי אפשר לוודאות כל האגדות שמסביב לכך אך יותר מגרעין הסיפור יש כאן)
ואדרבא, באם החכמים ימצאו מסמך ותיעוד אותטני של נסיך פוטוצקי, הרי מה טוב. אך בינתיים זה מה שמצאתי בענין.
אם כי קשה להסתמך על שמועות שהסבא של זה עלה שם, וזה היה ידוע וכו' צא וראה מן קברות שמוצאים חדשים לבקרים עם תאריכים מדוייקים שעוד מעט זה כבר מסורה וכו'. אם כל דבר צריך בדיקה לגופו של ענין.
