התבשרנו על ועדה חדשה

פצעי, שניכם צודקים.

אך למיעוט הבנתי אין קשר בין אותם 'וועדות' המנסות להשיג את האינטרס של הפרט על ידי יצירת גוף העוסק בנושא מסויים (כגון אדם הנמנע מלהשתמש באתרי אטרקציה המחללים שבת. כיחיד - קשה להשיג את המידע, כאשר יש עמותה/וועדה זה פשוט יותר ) - לבין נמיכות השכל והרוח הקיים בדורינו, לזה אחראים הפעם דווקא הרבנים.

על הרב עמיטל לדוגמא (באמונתו - סיפור חייו של הרב עמיטל. אלישיב רייכנר, הוצאת ידיעות) -מסופר שהוא פשוט סירב לענות לשאלות בהם היה לדעתו על התלמיד/שואל לקחת אחריות ולחשוב לבד.

וכך על רבני הדור לנהוג: לתת בידי השואל כלים להבין מתי הוא אמור לשאול ומתי לא. אך מה לזה ולוועדות - לא הבנתי.

יהודים
אילו היה מדובר בגוף צרכני היה מקום לדבריך, אך אותן וועדות מנסות לאלף את הצבור תוך כדי שימוש בכל השוטים, הן לאלו ההולכים למלונות והן לאלו המחזיקים ומפרסמים אותם. לכן, חוששני שאתה מנסה לתפוס את החבל בשתי קצותיו. אי אפשר מצד אחד לאסור על כל מה שזז ומאידך לצפות לגבהות השכל והרוח.
יתכן מאוד שלגבהות השכל והרוח יש מחיר והשאלה היא מה עדיף.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 15/06/2009 18:29:28

יהודים יקר,
יתכן שכך נהג רב שהוא גם מורה דרך אבל יש מספיק דוגמאות הפוכות לגישה ההפוכה. אם זכרוני אינו מטעה אותי מסופר שיהודי היה בא לחזו"א ושואל כל דבר אפילו פעם שהיה לו בעיה בצנרת המים בא לשאול את הרב ובעיני זה הפך המושג של להיות יהודי. וגם היום מעודדים בעלי תשובה לשאול כל מיני שאלות עד שזה מגיע לשאלות בדבר צבע המכונית או הריפוד של הכסאות בבית ( כך שמעתי מאנשים אמינים), לדעתי יש סוג מסויים של רבנים שזה נוח להם שצאן מרעיתם יתנהגו ממש כמו צאן בלי חשיבה עצמית.
לגבי הועדות, מעבר לפירסום הדברים, יש שלב שבו מי שלא הולך לפי הועדה כבר לא מתקבל לכל מוסד חינוכי וכבר לא יתקבל לכל כולל ואכמ"ל אבל נוצרת מערכת שליטה באמצעות כל מיני מלשינים ש"לפלוני נייד לא כשר" ואלמוני היה "במלון לא כשר"
השלב שאח"כ הוא שהועדות מקבלות תשלום (דמי בטלה...) כדי לבוא ולבדוק ולאשר את "הצביון הרוחני הנאות" ונותנים תעודה שכוחה יפה עד פסח הבא והתשלום מתגלגל אליך הצרכן שמשחק לידים שלהם. ועוד נכד יקנה דומישפחתי באלעד.
זה לא נגמר רק בהמלצות זו דרך של שליטה (=כבוד) וכסף (=תאוה)

מישהוא קרא את הכתבה על הועדה האמורה?
מסתבר שיש כמה יהודים חשובים שחושבים שזו "גזרה"
ואני לתומי חשבתי שמדובר בהלכה
שממש אסור מדאורייתא או לפחות מדרבנן לשהות בכזה מלון, והנה מדובר שזו "גזרה"
מה דעתכם אולי יש עוד ועדות כאלה שאוסרות מה שאינו ממש איסור?