משיח בן יוסף בראי המדינה

>יסורי המשיח<:משיח בן דוד

ואחר שידעת הענין כלו בכלל, אודיעך בפרט עניני המשיח בתוך הס"א ופעולותיו, כי כולם נמשכים לפי סדר המדריגות אשר סודרו בבריאה. כי הנה יש המקומות הפרטים העומדים לבחינת חיזוק הס"א והתאחזה בקדושה, והם סוד עץ הדעת טוב ורע, כי הוא בסוד טוב ורע דוקא, ויש מקומות נפגמים מפני מעשים פרטים שנעשו. ועל כן על פי כל הדברים האלה יהיה ענין המשיח הזה בגלותו ובגאולתו, וענין "דריכת הפורה" הנזכרת בישעיה (סג, ג), שהוא מורה על סוף הגלות, וענין חידוש התורה שזכרתי למעלה. והכל אבאר לך באר היטב בס"ד. ובאמת הרבה מן הענינים האלה היותר עיקרים נכללו בנבואת ישעיה סי' נב בפרשת "הנה ישכיל עבדי", וכמו כן בתפלתו של יונה, כי הוא בתוך הים הוא ממש ענין משיח בתוך הקליפות, כמו שתשמע עוד בס"ד. ואפרש לך בראשונה פרשת "הנה ישכיל עבדי", ובה תראה סודות גדולים ועצומים מאוד:

הנה התחיל בתכלית כל הענין שהוא הנחמה והתיקון, ואחר כך מפרש התיקון על פי ההכנות אשר הוכנו לו בזמן הצער והגלות, ואמר (ישעיהו נב, יג) "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד". דע כי בתורה נברא העולם, וסוד הענין כי בהיות המאורות מפשטים אורם לצאת מהם התולדות, ההתפשטות ההוא הוא סוד התורה. וראש ענין התפשטות הזה הוא לנשמות, כי הם העיקר בבריאה, כידוע. אך המאורות הם מתרכבים בהרכבות משונות לפי מה שצריך לצאת מהם, כי בהוציאם המלאכים הם נרכבים בהרכבה אחת, ובהוציאם את בני אדם הם בהרכבה אחרת. וכן יש חילוק בכל העולמות אבי"ע לפי מהותם. וזה ענין צירופי התורה שהם רבים, לפי התולדות שצריכות לצאת ממנה, והכל תורה אחת, אלא שהיא מצטרפת בצירופים שונים. והצירוף האחרון הוא הצירוף הזה אשר לנו, והוא העומד לבחינת התיקון, שעל ידי קיום מצוותיה והעסק בה נתקנים כל הדברים. וכל שאר הצירופים גם כן נתקנים בתיקון צירוף זה, כי זה הוא השייך לבחינת עבודת האדם בכח בחירתם. והנה נמצאו בתורה שתי בחינות, אחת - צירוף הבריאה, שהוא הצירוף שבו נבראו הדברים; ואחת - צירוף העבודה, עבודת הבחירה אשר לנו. ועל הצירוף הראשון אמר (זהר משפטים קכד א, וע"ש; ובהקדמת הרמב"ן לתורה כמש"כ כאן וע"ש) "כל התורה כלה שמותיו של הב"ה", ושבו היו יכולים להחיות מתים ולעשות כמה נפלאות. אך הצירוף אשר לעבודה הוא הנותן מצוות לפי פשט עשי(ה)תם. והנה השפע הנשפע - נשפע ע"י התורה בסוד צירופי הבריאה, וההנהגה ע"י התיקון שהם נתקנים מכח צירוף העבודה. והנה המלאכים, או הנשמות כשאינן בגופותיהם, הנה כל עינוגם אינו אלא קבלת השפעה והתדבקות בשרש. וכל זה הוא סוד התורה, כי כבר שמעת שכל התפשטות השרשים לצורך הענפים הוא סוד תורה. ואין עבודת בהירה למלאכים, אלא הם מקבלים משרשם, והוא סוד התורה אשר להם, לא לבחינת תיקון, כי אין עסקם בה תיקון, אלא היא סוד הנהגתם, וכפי המתגלה להם מן השרש, היא תורה שהם יודעים. ובאמת, הכל בא ומגיע אל הצירוף האחרון, שהוא צירוף עבודת הבחירה, כי ממנו צריך להגיע תיקון לכל האחרים. ועל כן ישיגו המלאכים בצירוף הזה גם כן בכח המתגלה אליהם, המגיע ונקשר כאן. ויש דברים מתגלים בצרף הצירוף הזה לצירוף אחר בסוד השמות, או כל שאר עניני צירופים, כי הכל לפי הגילוי:

ועתה אומר לך ענין יסורי המשיח (עי' ישעיהו נג, ד; ועי' סנהדרין צה.) ושאר סובלי החלאים, כי בעבור עוונות ישראל נגרע מהם השגת שפע התורה הראוי להם לפי מעלתם, והם חסרים כל כח וכל טוב, והכל נמשך מחסרון ההשגה הזאת, כי ההשגה והשפע הכל ענין אחד. והנה זה תדע, כי בהיות כח המשיח חסר, הנה גם כח ישראל הוא דל, וכאשר ירבה לו הכח, גם ישראל ימלאו דעה את ה'. אך אם לא היה מקבל משיח יסורין האלה, הנה ח"ו ישראל היו נאבדים. ובהשתתף הוא בצערם, ואדרבא, בהיותו סובל בשבילם, הם נשארים דלים בגלותם, אבל הם מתקיימים, וניתן להם הכנה להגאל. וצריך שתדע, כי השגת פנימיות התורה נקרא שכל, וסודו (תהילים קיא, י), "שכל טוב לכל עושיהם":