הרב אורי שרקי סטה מדעת תורה!!!!!

יש דמיון גדול בין דמותו של הרצל לדמותו של מנהיג יהודי אחר – משה רבנו. גם משה רבנו גדל באווירה שונה לחלוטין משאר אחיו המדוכאים, אך למרות זאת הוא דאג להם. וגם משה רבנו בעקבות מאורע בודד, כאשר רואה איש מצרי מכה איש עברי, מבין שאין תקווה לעם היהודי במצרים ושיש צורך לצאת משם. ומאוחר יותר במעמד הסנה משה מבין שהפתרון הוא להביא את עם ישראל לארץ ישראל. גם אצל משה רבנו וגם אצל הרצל ישנה התעוררות מוסרית בעקבות אירוע בודד.

דמות נוספת שיש לה מן המשותף עם הרצל היא יוסף הצדיק. יוסף הוא המתבולל הראשון בהיסטוריה היהודית. הוא משתלב היטב בתרבות המצרית ועולה לגדולה. ניתן לראות זאת משהמות שיוסף נותן לבניו (בראשית מא, נא – נב):

"ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלוקים את כל עמלי ואת כל בית אבי. ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלוקים בארץ עוניי"

יוסף נראה כמתבולל המושלם, הוא שוכח את בית אביו (נשני – מלשון נשיה ושכיחה). ואף הוא מצליח ופורה בין הגויים (כמובן בעזרת ה', יוסף לא מתבולל מבחינה דתית). נראה שיוסף כלל לא חשב שאחיו יבואו אליו. הוא עסוק בתיקון העולם במצרים. יוסף מכלכל את כל העולם בשנות הרעב על ידי הקמת משטר קומוניסטי במצרים. זוהי תופעה החוזרת על עצמה פעמים רבות בהיסטוריה, שיהודים ממציאים אידיאולוגיות כלכליות על מנת לגאול את העולם.

כמובן שבסוף יוסף חוזר לחיק משפחתו, ומשביע את אחיו (בראשית נ, כה):

      "וישבע יוסף את בני ישראל לאמור פקוד יפקוד אלקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה"

רש"י במקום מסביר שיוסף ראה שמתחיל השעבוד במצרים. יוסף הבין שההתמזגות של בני ישראל במצרים נועדה לכישלון, ועתידה שואה לבוא על עם ישראל, ולכן הוא משביע את אחיו: "פקוד יפקוד אלוקים אתכם  והעליתם את עצמותיי מזה להר הרצל". יוסף ומשה הם האבטיפוס של תינוק שנשבה בין הגויים, ושניהם מחליטים שצריך לעזוב את הגויים.

יש הבדל חשוב בין משה רבנו להרצל. למשה רבנו היה תפקיד נוסף על הוצאת עם ישראל מהגויים. על משה רבנו הוטלה השליחות לתת את התורה לעם ישראל. תפקיד זה לא הוטל על הרצל. בתהליך הגאולה הנוכחי התפקידים חולקו בין שני אנשים. את החלק המדיני של הוצאת עם ישראל מהגויים והחזרה לארץ ישראל קיבל הרצל, ואילו את הנחלת תורת הגאולה לעם ישראל קיבל הרב קוק.

בית גידולו של הגואל

נשאלת השאלה מדוע יש צורך שהגואל יבוא דווקא מתוך הגבול שבין שתי התרבויות. מדוע הצורך שהגואל יגדל דווקא אצל המשעבד ויתחנך בתרבות הגויים?

יש להבין שיש באופן זה כוונה עמוקה. תהליך גאולת ישראל הוא למעשה תהליך של גאולת האנושות כולה, ולכן יש צורך שהאנושות תשתתף בתהליך זה. ולכן מבית פרעה, התרבות המובילה והמעצמה העולמית באותה תקופה, צומח משה רבנו. ולכן גם מאירופה שהיתה בעלת מעמד דומה בסוף המאה התשע עשרה צומחת הציונות והרצל בראשה. זוהי זכות לאומות העולם שמהם נולדת גאולת ישראל. אחד הסופרים הידועים אמר פעם: הציונות היא מתת אירופה לעם ישראל.

הכשרון הפוליטי הדרוש להקמת מדינה, צבא וממשלה מקורו לא בבית ישראל כי אם בתרבות אדום, כפי שלמדנו שדווקא עשו הוא איש השדה, איש המעשה. כאשר רוצים להיגאל יש צורך ללמוד מאומות העולם את אומנות הפוליטיקה. לכן יש צורך שהגואל יגדל בתוך התרבות הפוליטית המפותחת של תקופתו, ובאופן זה הוא יוכל להטביע  את החותם הפוליטי בתוך האומה הישראלית. (גם בכניסה לארץ בפעם הראשונה, המנהיג היה יהושע בן נון משבט אפרים מבני יוסף, וכן בני מנשה כובשים את הגלעד).

הרצל כותב ביומניו שבזמן שכתב את ספרו מדינת היהודים הוא הרגיש מעל ראשו משק כנפיים ומנורה בת שבעה קנים דלוקה. כלומר יש כאן מהלך המלווה בהשגחה אלוקית, הרצל יסד בעזרת הקב"ה את תקומת עם ישראל (גם פירוש השם תיאודור הוא מתת האלוקים). גם על המשפט המפורסם שלו "בבאזל יסדתי ת מדינת היהודים", הוא כותב שהיום לא מאמינים לו, ואולי גם לא בעוד חמש שנים, אך בעוד חמישים שנה כולם יראו שהוא צדק.

שאלה: הרי הרצל הלך נגד הדת, אז כיצד ניתן לשבח אותו?

תשובה: יש להבין שהרצל לא הלך נגד עמו. הדרך הכללית באותה התקופה היתה של התבוללות בגויים, והדת נתפסה כדבר מיושן המעכב את השתלבות היהודים וכמי שגורמת לאנטישמיות. גם אצל משה רבנו לא ידוע איך הוא גדל וכיצד חשב להציל את עמו בתחילת דרכו. גם אצל משה רבנו היה תהליך של השתנות והתפתחות מחשבתית, שנאמר (שמות ב, יא):

      "ויהי בימים ההם ויגדל משה וייצא אל אחיו וירא בסבלותם"

כלומר ראשית משה רבנו גדל בבית פרעה, ורק אחר כך הוא השתנה מבחינה מחשבתית ויצא אל אחיו.

ניתן לציין עוד מספר עובדות מופלאות הקשורות להרצל. לאחר שהחל להקים את ההסתדרות הציונית, הרצל כותב את המשפטים הבאים

ה' ישמור ויציל רחמנות על עם ישראל
http://ravsharki.org/content/view/1573/629/

תוקן על ידי המשקיף ב- 13/06/2009 21:03:30

תוקן על ידי המשקיף ב- 21/06/2009 23:13:11

תשובה: גם בנו של משה רבנו עבד עבודה זרה, ובניו לא הלכו בדרכו (ולהרצל נותר נין אחד). גם הרצל כמו משה רבנו רצה שבנו ימשיך אחריו, ואצל שניהם נבחרו ממשיכים אחרים. יש כאן הקרבה אישית גדולה מאוד לטובת האומה. וככלל אין ללמוד מהעובדה שלא נשאר שריד מהמשפחה על האדם ופועלו. הרי הרמח"ל וכל משפחתו מתו במגיפה כשהיה בן ארבעים ולא נשאר מהם נצר. על דברים מסוג זה נאמר: "כי לא מחשבותיי מחשבותיכם"

ומתרצים  חז"ל   שמה שיעקב לא האמין להם שהוא חי,  זה לא שהוא חשב  שיוסף מת פיזית,  ושהשבטים משקרים לו ח"ו ,  הכוונה היא,  שהוא לא האמין שיוסף הצדיק עומד בקדושתו , בצדקותו, שזה נקרא ביהדות חי !  ועוד במדרגות העצומות שהשבטים היו בהן, אבל שיעקב  אבינו ראה את העגלות ששלח לו יוסף לרמוז לו על הדבר האחרון שלמדו יחד,  שהיה פרשת עגלה ערופה , כתוב :  וירא יעקב את העגלות,   ותחי רוח יעקב , כלומר הוא הבין והאמין שיוסף נותר קדוש, טהור, ונבדל מהגויים.

ואחרי כל זאת שחז"ל הקדושים והתורה הקדושה מעידים שיוסף הצדיק !! היה קדוש וטהור וצדיק יסוד עולם !!   בא איזה שרקי- פרחח אחד,  ומבזה את קדוש ישראל בכך שהוא משווה את יוסף הצדיק  לסטרא אחרא= חרצל שם רשעים ירקב,  ועוד  "מזכה"  את יוסף הקדוש, הצדיק והטהור בתואר המתבולל הראשון, מה נאמר ומה נדבר ?  הקליפה משתוללת לפני  שהקב"ה מכלה אותה מהעולם.

דברי השרקי הנ"ל הם חילול השם גמור,  ובמקום שיש חילול השם אין חולקים כבוד לרב  וקל וחומר שאין חולקים כבוד לפרחח שרקי,  המבזה קדשי ישראל בכל עת ולכל אורך החזית.

 ועוד יש לדעת שתופעת ה"שרקיזם" נובעת מבורות עמוקה (של כולנו – יש לציין)  לגבי מי היו חז"ל  ועוד,  מי היו השבטים הקדושים,  ולא כל שכן מי היו האבות – אברהם , יצחק ויעקב.

 הגאון מוילנא  אמר פעם  עם רוח הקודש שהייתה לו,  שהוא יכול לצייר  בדמיונו איך היה נראה אדם פשוט שחי לפני נניח  400 שנה,  אבל איך היה נראה אדם "פשוט"  לפני  1000  שנה הוא לא מסוגל, וקל וחומר אנשים  קדושים שחיו בתקופה זה וקל וחומר עוד ועוד לאחור,    

 אני כותב כל זאת רק כדי לצאת ידי חובת מחאה על הטיפשות הנוראה שפשטה בחלק מאלו,  שנדמה לחלק מהציבור שהם רבנים ח"ו  ,  דור אבוד ועלוב שכמותנו לא היה כל ימות עולם,   ואני לא מאמין אפילו לרגע שמישהו יקבל קצת שכל טוב , קצת ענווה,  מול רוממות אבותינו הנוראים בקדושתם ושלעולם לא יהיה לנו שמץ השגה עד כמה הייתה קדושתם נוראה.

אבל  אני את שלי עשיתי ב"ה.

תיקון טעותכתיב._________________

תוקן על ידי מרדכיmor ב- 15/06/2009 10:38:03

ובכן בידוע שהכופרים ה"משכילים" הגדולים ביותר היו "חוקרי המקרא"  שלמדו ו"חקרו" את התורה כיצירה ספרותית ,  ולכן רבך שרקי משתמש בחקירה של קווי הדמויות בין חרצל ליוסף הצדיק, כאילו מדובר ביצירה סיפרותית ,  וזוהי בדיוק דרכה של הסטרא אחרא, להטיל ספק קטן, לצנן קצת את ההתלהבות דקדושה, ולנסות ולגמד ולהוריד את אבותינו הקדושים למדרגות  שפלות של חרצל הרשע.

ולבסוף אתה כותב לי :
דרך אגב,
אתה מציין שיעקב אבינו לא חשב שיוסף יעמוד בצידקותו - מראה שאפילו אצל יעקב היתה מחשבה שאולי יוסף מתבולל.
שוב פעם, הסוף ידוע לכולם (למרבה הפלא - גם לרב שרקי) שיוסף הוא צדיק יסוד עולם.

ובכן, אני מביא לך ראיות ברורות שלמרות שיעקב אבינו לא האמין שיוסף נותר בצידקותו, הוא נוכח לבסוף שאומנם יוסף נשאר צדיק וקדוש ואתה מביא לי את דברי כראיה לכך ששרקי שלך גם כן צודק ?

איך אתה לא שם לב להבדל שבין שרקי רבך למה שאני כותב לך ?
זה רק בגלל שרבך שרקי כבר טישטש את מוחך וקילקל אותו בזיזול ובהשוואות הנואלות שהוא עושה בין אבות האומה לבין רשעי העם.

_________________