| נשלח ב-14/6/2009 20:46 |
|
| |
דייט/ שידוך
יש לי חברות דתיות לאומיות, וגם חברות חרדיות..
ובגלל שהזמן עושה את שלו אני מרגישה הבדל בין השניים.
כשאני עם החברות הדתיות אני מרגישה כ"כ שאנטית איתם.. חשוב להן הקריירה, לימודים, חוגגות את ימי ההולדת מגיעות ל- 22 ועוברות אותו בכייף ובסבבה.. וועל הדרך גם הדייט שלהן שעובר להן כמו בסדר היום. היא מסוגלת באמצע היום להתארגן בקטנה עם תיק על הגב לבוא לפגישה לסיים ולהמשיך בסידורייה.
לעומת זאת,
אצל החרדיות זה הלחץ להתחתן יש להן שידוך נערכות שבוע קודם לזה מתארגנות טיפ טופ מפנות את זמנן, וחוץ מיזה הן רק סביב השידוך, ומי הוא, ומה הוא, וזה העיקר שלהן בחיים (לא כללל החיים) אבל בכל חיי הרווקות! מגיעות לגיל 20 נכנסות ללחץ!! זקנות הן אומרות (למרות שעלו כאן דיונים בנושא.. כל מקרה הוא לגופו)
בנוסף יש להן גם את ההתעסקות סביב הלימודיי הוראה אבל השידוך זה העיקר!
חרדיות/ חרדים- האם זה נכון לגביכם? יכול להיות שאני מסתכלת על זה בעין לא נכונה?
(בתור אחת- כמו שכולכם יודעים שלא מגיעה מבית-דתי)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2009 21:49 |
|
| |
האם רק בזה את רואה את ההבדל בין פנימיות לחיצוניות?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2009 21:52 |
|
| |
האמת, לא חשבתי להגיב, זה נשמע לי טפשי וילדותי. את רואה מה שקורה אצלך ומכלילה לכלל הציבור.
גםלי יש חברות דתיות לאומיות וחברות חרדיות, ואני רואה עד כמה קשה להן לתת ולקבל תשובה מהבחור בלי צד שלישי. להן קשה שהקשר מתמשך, וכבר עוברים בהרבה את שלב השכל... התופעה של רווקים מבוגרים קיימת אצלם בלי אפשרות להשוואה בהיחס לציבור שלנו, וזה קורה בגלל שיטת ההכרויות שלהם,
ולגבי הלחץ? אני התחלתי להילחץ כשרב החברות שלי התחתנו, וזה ג"כ מגיע בגלים כשהרווח בניהם די גדול...
מי מתארגן לשידוך במשך שבוע? אני שולחת אותו לפסיכולוג! לשידוך לא צריך להתכונן יותר משעה, כולל הגעה ליעד...
יש אומרים הדשא של השכן ירוק יותר.
אני אומרת, הדשא של השכן לא ירוק יותר, קרב וראה!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2009 21:53 |
|
| |
תוקן על ידי maamina ב- 14/06/2009 21:55:01
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2009 22:21 |
|
| |
ברגע שמציעים למישהי בחור ישיבה והיא מסרבת זה מסביר את הכל.
ברגע שחשוב לבחורה הקריירה שלה ולא חשוב לה השידוך שלה זה מסביר את הכל.
ברגע שיש לבחורה ידידים והיא לא מסוגלת לוותר עליהם תמורת קשר רציני עם השידוך שלה ,זה בהחלט מסביר כבר את הכל.
זה רק קצת דוגמאות ,לא דיברתי על ציבור כזה או אחר,כל אחד יכול להשליך את זה לאן שהוא רוצה.
תעשי את השיקולים לאיזה קבוצה עדיף להתחבר,לאן שלא תבחרי ,הכי חשוב שתלכי בדעת תורה עם רבנית שתנחה אותך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2009 22:23 |
|
| |
ירגמו אותי אם אכתוב את דעתי
ולכן רק אתמצת, שלכל אחד מתאים צורת השידוך כמו שהוא מכיר מהסביבה שלו
ומה שמתאים לדתל לא יתאים לחרדי, ולהיפך
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2009 22:27 |
|
| |
דווקא ראיתי חרדים שמתחתנים עם דתיות לאומיות ,רק צריכים למצוא את עמק השווה,שלא הרבה זוכים להגיע אליו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2009 23:34 |
|
| |
תודה לכל המגיבות והמגיבים!
מה שרציתי להבהיר כאן.. שבזמן שראיתי את עצמי מקרקרת סביב השידוך בתור היותי כחרדית זה מנע ממני להתקדם הלאה בחיים! כי כל הזמן סביב החברות החרדיות מדברים על שידוך ועוד שידוך ואני נשבעת לכם! שכבר רוב חברותיי מתחתנות ואני נשארת לבד! והן כבר עם תינוק בעגלה ושואלות אותי : "מה איתך"???
למען ה'! בגלל שהתחתנתן גם אני צריכה להתחתן עכשיו?? תנו לי לחיות בשקט תנו לי להשאר בשלווה למה החרדים בלחץ???
כשאני עם חברותיי הדתיות לאומיות שרוב בנות גילי עדיין לא כולן נשואות הרבה יותר נחמד לחיות ת'חיים האלו.. אני מרגישה שלווה נכון שהמטרה בחיינו היא להקים בית אבל אני עוד צעירה תנו לי להתקדם ולהתפתח..
וזהו! זה מה שרציתי להגיד. ועוד דבר נוסף- כשהייתי ממש חרדית ושרוב חברותיי התחילו להתחתן ונשארתי מאחור זה הכניס אותי לדיכאון כזה שכבר היה לי קשה לעבוד את ה' יתברך! כיום ב"ה יצאתי מיזה כי כבר אני לא כ"כ משתייכת למגזר החרדי אחרי סבל נורא.. אני רואה חרדיות בנות 30 לא נשואות ישובות ובוכות! חבל עליהן . חרדים- השידוך לא תלוי בנו אלא בקב"ה! רק שלא כולם מבינים זאת!
(רק היום אדם חרדי- אבא שמחתן את אחד מילדיו בקרוב שאל אותי.. נו????? אמרתי לו: שזה לא תלוי בי אז על תעלה בי את הצער והאזכבה)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2009 23:55 |
|
| |
אז כדאי גם לי לברוח אולי מהחרדיות כי גם אותי החברים הנשואים שואלים "נו מה איתך? " "אתה לא רוצה להתחתן" ,ואני בלב אומר,אם זה היה כזה פשוט הייתי ממזמן בחופה,יש כאלה חברים שבאמת אני מסתכל עליהם נשואים ואני אומר מזל שאני לא נשוי,חשוב לי להגיד שבאמת לפעמים אומנם זה קשה להרגיש ככה,להרגיש כאילו אחרים פוגעים בנו על מה שאנחנו לא אשמים בו,וזה שבעלי תשובה לא נולדו חרדים ופוגעים בהם,אז מה?! נחזור לחילוניות?(חס וחלילה ה' אחד ושמו אחד)
לכן,זה לא צריך להיות השיקול שלך,וכנראה שאם עזבת את החרדים בגלל קבוצת בנות שגרמה לך להתבאס על עצמך והחלטת ללכת לקבוצת בנות אחרת שמרגישות יותר חופשיות ויותר "קרייריסטיות",אולי לא הכרת את העולם החרדי באמת,עובדה שברגע שאני מדבר עם קבוצת חברים אז הם שואלים אותי ,"נו מה התחתנת,למה אתה מתעכב",חאלאס כאילו זה תלוי בי,אבל ברגע שאני מדבר עם הרב שלי על נושא השידוך אני חוזר הכי מחוזק שיש ,ולעולם לא ארצה לסטות מהדרך שבה הוא הנהיג אותי,,ברוך השם אני שמח שאני עובד את ה' באהבה ויראה,אני מרגיש שהדרך שאני הולך בה זאת הדרך הנכונה,גם את צריכה לעשות את הטוב לך וכמו שאמרתי לך קודם,הגיע זמן להתייעץ עם רב/רבנית שתייעץ לך בדרך,ולא בכל רגע שיתחשק לברוח מקבוצה לקבוצה,כי זה לא עובד ככה,אם משהו קשה אז מתגברים עליו,קבוצה של בנות לא מתאימות לך,אז תחפשי את אותן אלו שכן מתאימות לך.
אני מדבר אלייך כי גם אני מרגיש את הדיבורים האלה,רק תזכרי דבר אחד,זה שהם מדברים ככה לפעמים אולי זה גם מהקנאה שלהם אלייך שאת עדיין לא מחוייבת לאף אחד,והם אולי כבר התקבעו להם עם הזיווג הלא נכון וזה בגלל החיפזון.(שלא ירגישו נלחצים על ידי אחרים)
מנגד אין שום סיבה שבעולם להתעכב עם זה וללכת לקבוצות שמלכתחילה דוחים את השידוך לגיל 25 26 לבחורה,אם את מנסה לצאת בגיל הזה ולא הולך זה משהו אחד,אבל מראש להגיד לקדוש ברוך הוא,אני רוצה להיות אשת קריירה אני רוצה להצליח,ועוד 5 שנים אני אתחיל לחפש את הזיווג שלך על זה נאמר "הבא להטהר מסייעין בידו הבא להטמא פותחין לו",את תמיד צריכה לעשות את ההשתדלות שלך,ולא להפסיק להתפלל.
ביננו אני רוצה לראות אחת מהבחורות החופשיות שתגיד לך שברגע שהיא רואה את החברה החרדית שלה מתחתנת מתחת לחופה היא לא מתרגשת והיא לא רוצה להיות כבר שם,היא שיא המקנאה בה,תמיד יש קנאויות,הן מהצד הזה והן מהצד הזה,לכן שוב,תמיד ללכת בדעת תורה,לפעמים המח שלנו לא חושב ישר,לכן יש את מי שייעץ לנו.
כל מה שאמרתי כאן זה מחזק גם אותי,לכן כמו שאני אומר לך את הדברים האלה,אני יכול להגיד אותם על עצמי.
תוקן על ידי cohenn ב- 14/06/2009 23:54:58
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2009 00:10 |
|
| |
מר כהן-
אוקיי!
אני באמת לא בקטע של הרמת ידיים ולהגיד : "דיי לא מתאים לי! לא התחתנתי אני לא אשתייך למגזר החרדי":
פשוט- בגלל שאני סביבם הלחץ שהם מטילים עליי מקשים עליי את החיים ובגלל זה אני עצובה ובוכה כל פעם.. וברור שאני מעודדת את עצמי ואומרת הכל לטובה! ויבוא לי אחד יותר טוב... אבל מתוך העצבות הזו נפלתי רוחנית לצערי.. ה' לא רוצה שנעבוד אותו כך. חשבתי לקחת קצת פסק זמן מהמגזר החרדי לנשום עמוק לתת חיוך ולהמשיך הלאה ולהסתובב עם חֵברה פחות לחוצה. ולהמשיך לחיות כמו שצריך... לא עומדת בלחץ סורי!
אגב- זה לא שאני רוצה להיות רק אשת קריירה ולעסוק רק בזה.. ובעוד 5 שנים לחשוב על שידוך. אפשר לשלב זאת ביחד והשידוך בא על הדרך.. זו דעתי!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2009 09:54 |
|
| |
ככה כמה דברים:
כפי שאת יודעת אני גם בחורה דת"ל שהתחרדה (ב"ה) ולצערי אני לומדת במקום דתי לאומי ואני רוצה לומר לך יקירתי שהלחץ שם הוא ממש ממש לא פחות מהלחץ שיש בעולם החרדי,אולי את פשוט לא נמצאת במקום הזה שיש שם ריכוז של בנות שמתחתנות ,מתארסות ויולדות בערך כל חצי שעה ובאופן טבעי את מקבלת את הלחץ שיש באויר של המקום שם ובנוסף הבנות שואלות מה איתך? נו מה קורה? כל הזמן!! וברור שרק ממניעים טובים!! אבל הלחץ קיים!
לגבי עזיבתך את העולם החרדי ,מה ההשלכות של זה?
יוצאת עם בחור דת"ל? זה הבדלים אדירים שלא תחשבי שזה פשוט(וכאן אני עונה גם לכהן) השקפה זה ה-דבר שעליו נבנה הבית,כשאני הייתי לכיוון החרדי ויצאתי עם דת"ל אז הפגישה הייתה מלאת מריבות !!!
מה עם כל מה שהשקעת עד עכשיו?
מה עם הבן תורה?
מה עם הבית שתירצי?
החינוך של הילדים?
אל תחזרי כזה מהר לעולם ההוא וזה שלא בוער להן עכשיו נישואין זה בגלל שהן עושות שנתיים שירות לאומי שנה חופש שנה טיסה ואז ואז... ויש לי עוד מלא דברים לומר על כך אבל לא רוצה לחפור לכם.
שורה תחתונה- ה' שם אותך במקום הטוב ביותר. תישארי שם
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2009 11:23 |
|
| |
ה' שם אותי והוליד אותי למקום טוב הרי הוא המגזר הדתי לאומי..
אני בחרתי ללכת לכיון החרדי...
ובאמת הצטערתי שלא נולדתי למשפחה חרדית. כיום- אני שמחה שאני בבית דתי לאומי.
לגביי הלחץ שאת, סיוון אמרת, כן יכול להיות באמת.. בגלל שאני לא בסביבתם כנראה ואיני רואה את הלחץ.
אבל את מה שאמרתי ההשלכה לכך שאני לא רואה את הלחץ בתוכם כי רק 3 בנות מהכיתה שלי (מהאולפנא) התחתנו וכשאני בסביבתם של חברותיי לכיתה אני לא רואה שהן מעלות ומזכירות את הנושא! החיים הם שגרתיים וממשיכים הלאה.
(טוב.. אולי זה רק נראה לי..) 
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2009 13:14 |
|
| |
אם כבר אשכול של משני דרך ודומיהם חשבתי להצטרף.
בכ"א,
אין לי מושג מה קור בצד של הבנות אם יש לחץ או אין לחץ על חתונה. יכול מאוד להיות שיש מקומות שהלחץ מורגש ויש מקומות שלא. [אגב זה גם תלוי איזה סוג דת'ל וכו']
מה שסביר להניח זה שלבת דת'ל אין לחץ לפני פגישה.
כמובן, הן תסתדרנה ותתייפייפנה ותמיד יש לחץ קטן.. אבל זה לא דומה לרעש הגדול שיש לפני פגישה חרדית.
למשל, אני כדת'ל יכול לקבל הצעה היום ולפגוש את הגברת כבר מחר.
עכשיו, לגבי התגובות של כהן,
אני לא חושב שפותחת האשכול (חרדית21) התכוונה שבנות דת'ל הן קרייריסטיות מבחינת העדפת הקריירה על המשפחה.
מה שהיא התכוונה זה שהן לא מנטרלות את החיים שלהן בשביל הבחור.
לדוגמא, כמו שהיה פה אשכול לפני כמה זמן שהבחורה התלוננה שהיא הפסידה מבחנים בגלל הבחור וכו'..
אני לא חושב שזה צריך להיות ככה...נכון להקים משפחה ולהשקיע בקשר זה חשוב מאוד אבל הזנחה עצמית סותרת את כל הבניין.
זה אמנם מצב קיצוני של נטרול מהחיים אבל גם מצבים פחות קיצוניים יכולים לגרום לאנשים מהצד להרגיש בחוסר נוחות אל מול ההתנהגות הזאת.
דבר נוסף, כהן,
איפה ראית שהיא כתבה שהן אמרו 'לא' לבחור ישיבה ?
לגבי הקריירה כבר הגבתי.
איפה ראית שהיא כתבה על ידידים וכו' ?
די ברור לאיזה קבוצה התכוונת וההכללה לא הייתה במקום. [כולל ההכללה בתגובה השניה לגבי בנות שדוחות את השידוך שלהן עד גיל 25-26]
אני לא חושב שבנות דת'ל דוחות את השידוך שלהן עד גילאים כאלה זה די קשקוש למעט מקרים פרטיים.
בנות חרדיות מתעסקות בנושא הזה ברצינות מגיל 18 וחצי והלאה. בנות דת'ל,לרוב בגלל הש'ל, יתעסקו עם הנושא הזה רק בגילאי 19-20.
שיטת ההכרויות של הדת'ל מחולקת לפי תתי-מגזרים וכן הרווקים המתבגרים ולכן צריך לדעת על איזה שיטה מדברים לפני שמאשימים אותה.
בכל אופן, אני פשוט חושב שאין צורך להיות לחוצים יתר על המידה מצד שני גם לא להיות שאננים.
נכון הקב'ה דואג לנו ומסדר הכל מלמעלה אבל הוא מצפה ממנו גם לקצת עבודה. אם זה עבודת המידות ואם זה השתדלות פשוטה של לצאת לפגישות.
זה לא משנה אם את דת'ל או חרדית חרד'ל או חב'ד - לא להשתגע ולא להפקיר. להשקיע במידתיות.
[סורי שלא חשבתי על הדברים יותר מדי אבל ככה זה נראה לי כרגע]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2009 17:54 |
|
| |
הבנתי שפגעתי בך אולי באופן אישי אז אני מתנצל,שוב ,זאת לא הייתה המטרה,אם אתה אכן מסכים עם הגישה של לשמור על הידידים ועל הכל,וללמוד באוניברסיטה ורק אז להתחתן,זכותך,לי אין בעיה עם זה,רק צריך לשאול אם זה באמת מתאים לבן אדם.
דווקא בציבור הדתי לאומי יש גדולים וטובים,אנשים דעתניים ,חבר שלי מהכיתה בן 25 עם שתי בנות סיים תואר בפיזיקה עבר לתואר בהנדסה ועוד יש לו זמן בכל הפסקה לרוץ ללמוד בבית הכנסת,לא הכללתי שום דבר לכן אל תוציא דברים מפי,"כל החושד בכשרים.."
הנקודה הייתה שצריך לבדוק טוב טוב לעומק ולא להכניס את עצמך תחת שם מגדרי כזה או אחר.
אם מדברים כבר על הכללות אז אתה הרגע הבאת דוגמא על בחורה שויתרה על מבחנים על מנת להיפגש עם בחור,אז לא אכנס איתך לסוגיה אם זה ראוי או לא ראוי,רק אומר לך שאני לא עושה את זה,אני לומד לבחינה והבחורה יודעת שיש לי בחינה לכן אני לא אפגש איתה,היא גם מבינה ומקבלת את זה,אם היא לא מקבלת את זה כנראה לא כזה איכפת לה ממני באמת.
זה שהכללת את זה על ציבור כזה או אחר שמזלזל בבחינות,זה טעות ,אולי זה מקרה מוגזם ולא נפוץ.
הפסקה האחרונה הייתה להראות לך שכל הפוסל במומו פוסל.
ואם עדיין אתה חושב שיש לי בעיה עם הציבור הזה אז כדאי לך לשנות את דעתך כי זה לא ככה,מה שכן הפריע לי זה החשדות והזלזול בי ספיצפית.
כל טוב
תוקן על ידי cohenn ב- 15/06/2009 17:58:05
תוקן על ידי cohenn ב- 15/06/2009 18:01:59
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2009 18:02 |
|
| |
זה היה נראה שהתגובה שלך היתה קשורה למה שהיא אמרה. ובנוסף הובילה למסקנה מוכנה מראש.
טעיתי ואני מצטער.
אני לא רוצה שהדיון יהפוך לדיון מגזרי נטו.
הנקודה שהיא מדברת עליה חשובה בפני עצמה - כל הטררם והלחצים לפני הפגישות.
|
|
|
|
|