פיקחות וחכמה

נולד לכתוב, ואולי יתכן שפקחות וחכמה אינם לא שני מושגים ולא שני דברים הקיימים באדם אחד אלא פשוט שני מילים נרדפות.. 

בס"ד

חכמה ופיקחות אינן מילים נרדפות!

אבחנה מורכבת נדרשת כאשר מבקשים להבחין בין חוכמה לבין פיקחות. מימרה מוכרת גורסת כי "פיקח הוא מי שנחלץ מצרה שחכם נמנע ממנה מלכתחילה." הפעולה הפיקחית היא סוג של 'חכמה לטווח קצר': בעוד שהאדם החכם בוחן מראש את המידע הרלוונטי בהקשרו הרחב, ויודע לחזות את מה שעשוי להתרחש בעתיד, הפיקח אינו עושה זאת, אך כשהוא נקלע לצרה, הוא מסוגל לבחון את המידע הרלוונטי הנוגע למצבו ולנקוט פעולה מהירה כדי לשפרו.

סתם אחת, אני אשאל אותך מהפרשה, רש"י מביא חז"ל  "קרח שפיקח היה מה ראה לשטות זו?" חז"ל תפסו את התמיהה על קרח בזה שהיה פיקח שלפי מה שכתבת הוא מי שיודע להחלץ מהצרה, לא היה יותר מתאים להגיד "קרח שחכם היה מה ראה לשטות זו"? כי הרי חכם הוא מי שיודע להמנע מלהכנס לצרות אז עם הביטוי הזה היה צריך להשתמש בתור תמיהה עליו, לא? 

אף אני ראיתי (או אם נדייק, שמעתי) זאת בשבת וברצוני היה לתקן ולהוסיף שהקטע שהבאתי הוא מהויקיפדיה.

ובמדרש רבה כתוב "קורח שחכם היה ומנושאי הארון היה מה ראה לשטות זו"

זה מחזק  את דעתי שחכמה ופיקחות הם מילים נרדפות..

אין בלשון הקודש מילים נרדפות. אולי בעיברית יש...
מה שיש, זה מילים עם משמעות קרובה מאוד אך שונה!

שם ותואר חכם גידרו הוא מי שאסף וקיבל חוקי החכמה ומתנהג בהם בכל המעשים והמנהגים שיש בהם שתי דרכים טוב ורע (הכרמל למלבי"ם ערך חכם)

...ומזה בא שם פקח על פקוח הלב והשכל, והפקח הוא גדול מחכם כי הפקח יכוין אל תעלומות הדרכים וטוב המעשים מצד שכלו ותבונתו אף בלי הקבלה ולז"א "כי השוחד יעור עיני פקחים"* שגם הפקחים שימצאו ההשכלות בדעת עצמם בפקחות הלב והשכל להוציא לאור משפט, אבל השוחד יעורם עורון הלב והשכל (ושם ערך פקח) 

*ולא ברור לי מהיכן זאת, כוון שלמיטב זיכרוני כתוב "שוחד יעור עיני חכמים"...

בגמרא מובאת הרבה ההגדרה 'פקח' על מי שיש בו דעת ואינו שוטה, יש במדרש רבה מימרא שאומרת 'טפש אומר איך אלמד כל מה שידע רבי, לעומת זאת הפקח עושה חשבון שהרי גם הרב למד ממישהו, לכן אלמד ממנו היום שתי הלכות ולמחרת שתי הלכות וכן הלאה וכך אדע לבסוף.
לכן נראה לי שהפקחות היא מה שאנו קוראים 'חכמת חיים', ואילו החכם הוא זה שלמד חכמה.
סתם אחת, לפי"ז נראה שהאימרה שהבאת אין לה בסיס כיוון שהפקח דווקא ידע לא ליכנס לצרה. 
הגיוניי, בשפה שבה דיבר אדם הראשון עם הבורא מוכרח שתהייה משמעות לכל מילה.

בס"ד

ציטטתי את הויקיפדיה בתחילה, ולאחר בדיקה מעמיקה יותר, באתי לתקן טעותי, והריני מצהירה שכל מה שכתוב בציטוט הנ"ל מין הויקפדיה - שטויות! (לדעתי כמובן..)

ויכול להיות שאני טועה באמירתי שהנ"ל טעות...

מקווה שבסוף האשכול נגיע לאמת בנושא..

אני מכירה פיקחים רבים שאין להם ולחכמה דבר וההיפך.

בדברים ט"ז י"ט כתוב 'יעוור עיני חכמים'

והגיוניי, עיין בכל המקומות הנ"ל במפרשים ותמצא בקלות הבדלים משמעותיים בין המילים.