| נשלח ב-17/6/2009 02:10 |
 |
| |
הרב שם טוב גפן . מיהו?
לפני כיומיים, בעיוני וסקרנותי באתר "אוצר החכמה", נתקלתי בספר מיוחד במינו לדעתי, חיברו הרב שם טוב גפן. הספר עוסק בענייני אינסוף. ככל הנראה הושפע מחשיבה מתמטית מתקדמת וכן לוגיקה ופילוסופיה שאחרי המהפכה הקופרניקאית של קאנט. היות ואין לי את רשיון אוצר החכמה, הצלחתי לקרוא אך דפים מועטים. וראיתי שישנה הסכמה של הרב קוק זצ"ל על הספר. על פניו נראה כי המחבר היה מהמסבירים את הקבלה על דרך המדע והפילוסופיה.אם זכרוני אינו מתעתע בי לעת זקנותי , הרי שכעין זה כבר עשה אחד מהרבנים בלונדון שגם הוא זכה להסכמתו של הרב קוק זצ"ל.
מעולם לא שמעתי את שם המחבר שם טוב גפן, ואף שם הספר כבר לא זכור לי.
האם ספר זה ידוע ומוכר? מי היה אותו רב? מה עניינו? היכן יש ספרים דומים שאוכל לקרוא במלואם?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2009 08:58 |
|
| |
באוסף כתביו שהוציאו מוסד הרב קוק תחת השם "הממדים הנבואה והאדמתנות", ישנם כמה מאמרי הערכה עליו, בהם שניים שכתב הוגו ברגמן, והרבה להפליא בשבחו.
אין כמעט ספק בגאונותו של רש"ט [מלבד העובדה שהתאוריה בבסיס מאמרו "מעשה בראשית והאדמתנות" היא מופרכת], אולם פרקי היומן המצורפים לספר מעמידים אותו באור תמהוני קמעא. (דוגמה: לעת ערב כששכבתי על יצועי ומוחי מלא רעיונות שונים הופיע פתאום אור גדול לנגד עיני הכואבות וממדים לאין ספורות התייצבו לנגד עיני רוחי. כשעיני בשר שלי היו סגורות, והיה נדמה לי כמו שחשתי את הממדים הרבים בחושי ממש, פעם ולא יסף, והתהלכתי בתוכם. אופן ההרגשה היה מוזר, שאי אפשר לתארו באומר ודברים, אבל נדמו לי כמציאות ממשית וכדבר פשוט מאד.)
פרופ' דב שוורץ ייחד לו מעט מקום בספרו אמונה על פרשת דרכים (פרק שלישי סעיף ג').
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2009 10:03 |
|
| |
מקובל לומר, שרבוי מימדים (מעבר לארבעה) יכול להסביר כל יקום, חוץ מהיקום שבו אנו נמצאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2009 20:11 |
|
| |
יש"כ, יעקב.
מתוך כל אלו מצויים כיום רק תורת הממדים לאין ספורות, תורת הנבואה הטהורה ומעשה בראשית והאדמתנות (אולי גם תורת יסודות המדידה?) המצויים בספר הממדים הנבואה האדמתנות של מוסד הרב קוק.
הידועים למישהו חיבוריו האחרים? במיוחד מענינים אותי פירושיו לישעיהו ואיוב, מאמרו על תולדות העברית, והמאמר על התכלת.
בעבר חיפשתי חומר על תולדות האיש וזו לי הפעם הראשונה שאני נתקל ברשימה שכזו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2009 20:26 |
|
| |
[ כאן טוען טובקיסט בשם משה (מספר 14) כי יהונתן גפן הוא נינו. הידוע למישהו על אמיתות הדבר? הוא כתב גם שרש"ט היה רבה של נוה צדק, פרט שגוי לכאורה. ]
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2009 00:19 |
|
| |
מרחביה,
לרש"ט היה נכד ששמו ישראל גופן, ממתיישבי יבנאל. ראה כאן. למקרה שדברי המגיב אכן בטעות יסודם [ואינני בטוח בכך] אז כנראה הסיבה לכך היא שזיהו בינו לבין ישראל גפן, אביו של יהונתן [אבל אם לומר את האמת, כמדומני שאותו צאצא אינו ראוי בכלל לזכות להכנס לדיון על רש"ט. ממ"נ: אם אינו צאצא – מה לתבן את הבר. ואם צאצא הוא – "בסודם על תבוא נפשי, בקהלם אל.."].
יתכן והעובדה שבשנותיו האחרונות היה תושב ת"א, הביאה את אותו כותב להכתירו כרבה של נוה צדק [ןאולי בפועל גם נתפש ככזה].
למקרה שאינך מכיר, נסה לחפש כאן:
קבץ : אבטוביוגרפיה וזכרונות, דברי הערכה, מאמרי בקרת ושני ספריו של רבי שם טוב גפן / המוציאים לאור - יורשיו של ר' ש"ט גפן. תל אביב : [חמו"ל], תש"ד.
[נדפס קצת חומר מעזבונו. שמות החיבורים שהוזכרו, חלקם הוא ממה שהותיר בכתובים].
[תמוהה לי עובדת היעדרותו מהאנצ' של הצה"ד !].
תוקן על ידי ציטרון ב- 24/06/2009 0:16:48
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2009 11:45 |
|
| |
נראה שספרו "בקורת הנבואה הטהורה" נעשה כעין קונטרה לספרו של קאנט. לא כהפרכה אלא כשידרוג. ומכאן גם שמו המקביל ל "בקורת התבונה הטהורה" וכו'. של קאנט. הערצתו אליו ניכרת. ( ואולי מכאן גם הגיע אל הרש"ט פרופ' הוגו ברגמן ז"ל ).
לגבי הרמב"ם הוא מחדש שהרמב"ם תמך בתארים חיוביים מסויימים כלפי הבורא, ומביא ראיה מלשונו, ושזה תואם לחלוטין את השקפת הקבלה.וכאן הטענה בעצם היא הפוך על הפוך: לאנשים הרדודים חובה לתת גישה שוללת כמה שיותר, מסכנת הריבוי , כדי להגיע לאחדות פשוטה ( נתפסת ) אך ל"יחידים" שברור להם שהאחדות היא מעבר לסך השלילות ולמהותם, חובה לדעת שיש בנמצא תארים חיוביים המתקבלים מדברי הנביאים והשגתם.
אגב, בספר הוא מכנה את שפינוזה " בן הקוץ".( אני מניח שזה כינוי לגנאי:) זה כינוי נפוץ לאנשים שמחבר ספר מוצא אותם כשליליים או שזו המצאה פרטית של הרש"ט לכנותו כך או שכך כינו את שפינוזה בספרות היהודית ?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2009 12:48 |
|
| |
[השם דה שׂפינוזה מקורו במילה הפורטוגזית espinhosa שמשמעותה "ממקום קוצני". גם טבעת החותם שלו נשאה תמונה של צמח קוצני. לפיכך מדובר רק בעיברות מהסוג השכיח בכתבי גפן, כמובן עם נופך קוצני.
איזכור דומה של שפינוזה באופן כזה -הידוע לי- אינו מפורש אלא מרומז. מדובר בהסטוריון דניאל-מיגל דה באריוס שכתב על רבי שאול מורטירה: הקוצים [-הדגשה במקור] הם אלה אשר, בשדות אי האמונה, מנסים לזהור באש המאכלת אותם, וקנאותו של מורטרה היא להבה בוערת בסנה הדת ולעולם אינה כלה. (מקור: שפינוזה, ביוגרפיה. סטיבן נדלר.)]
תוקן על ידי מרחביה ב- 24/06/2009 13:39:46
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2009 14:13 |
|
| |
מפליג,
( על מש"כ בדברי הרמב"ם, ראה בהרחבה במאמרו של אלכסנדר אבן-חן ב"דעת" גליון 63 )
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2009 14:21 |
|
| |
קטעים תמציתיים מ"מאמר תולעת תכלת" של רש"ט גפן, מתוך כת"י שבספריית מוסד הרב קוק, בתוך "בנתיבי חסידות איזביצא-רדזין לש"ז שרגאי (כרך ב' נספח ה' עמ' 276-291, וקרדיט לס' התכלת של בורשטיין).
תוקן על ידי יעקב135 ב- 25/06/2009 14:19:34
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2009 14:47 |
|
| |
יש"כ.
ממילות הפתיחה שם למדנו ש"הניח אחריו הרבה כתבי יד והם נמצאים בגנזך של מוסד הרב קוק".
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2009 21:45 |
|
| |
מרחביה, תודה רבה לך.
ספרן, היכן ניתן למצוא את המאמר ברשת?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2009 22:13 |
|
| |
לצערי, לא ניתן.
|
|
|
|
|
