רווק (מבוגר) חשוב כמת או סתם פאתטי?

הקב"ה ברא את העולם כך שהזכר והנקבה חייבים להתחבר בקשר עמוק, בכדי שיממשו את עצמם בצורה מלאה.

אם מאיזה שהוא טעם הזכר או הנקבה נשארים בודדים, הם מגיבים בצורות שונות. מבלי להכליל, ומבלי לחרוט את הדברים עלי אבן, יש לומר שככל שהשנים עוברות:

הזכר הופך למוזר ושונה. לפעמים הוא מפתח תחביבים חסרי משמעות או כל מיני התנהגויות מוזרות. לפעמים, הוא מאבד חלק מהחיוניות והאישיות, כך שבכל ניסיון לתקשר מרגישים שמשהו חסר. הגיל שתהליך זה מתחיל לבלוט אצל בחורים הוא בסביבות שנות השלשים.

לעומת זאת, האשה מגיבה בצורה שונה לחלוטין. היא נשארת חברותית, ואדרבה, מפתחת קשרים רבים. ההתנהגות שלה נשארת סטנדרטית לחלוטין, ויכולת התקשורת שלה עם חברים ומשפחה לא נפגמת בכלל. אבל היא בהדרגה נהפכת מאשה ליצור חדש, לא גבר ולא אשה. פירוש הדבר, שהיא מאבדת את היכולת לתקשר בכלל עם גברים. זה לא רק שהיא לא יכולה לחשוף את עצמה, בעוד שהחשיפה היא הבסיס לקשר בין גבר לאשה, אלא שלא נשאר לה מה לחשוף. כל התקלות שלה עם גבר, הוא לא כמו בין גבר לאשה, אלא כמו בין אדם לאדם. הגיל שאשה מתחילה לאבד את היכולת שלה לתקשר עם גבר, הוא בסוף שנות העשרים. 

לפני שאנשים יגיבו שהם מכירים גם גברים וגם נשים שלא מתאימים לתיאורים הנ"ל, אני רוצה להדגיש שכל מה שהזכרתי תקף רק לגבי גברים ונשים שלא חוו קשר אישי ומהותי, ובלשון המצוי, שהם שמרו נגיעה כל חייהם. גברים ונשים שחוו קשר משמעותי, ולא הצליחו בכל זאת להתחתן או להתמסד, מתמודדים עם אתגרים שונים לחלוטין.

לאחר צאת השבת

<"חז"ל בכל זאת לא מנו את מי שאין לו אשה באלה החשובים כמת אלא את מי שאין לו ילדים. אולי רצו לומר שגם בלי אשה אם יש לפחות ילדים אז עדיין יש קשר חברתי עם הסביבה אבל כל שכן אם גם אין אשה שהוא עוד יותר חשוב כמת">

בפסוק שבבראשית פרק ל פסוק א, (שמובא כאסמכתא למאמר), האשה ה"מתלוננת", היא אשה עם חברה ובעל אוהב, וכנראה שהסיבה לא היתה ענין "הקשר החברתי לסביבה", אלא הצורך ה"נפשי".

תוקן על ידי נישטאיך ב- 20/06/2009 15:32:14

מציינת דקויות: "מי שאין לו בנים"

מכושרת

כמו שנכתב באשכול הסמוך, הצורה הזכרית היא הסתמית בשפה העברית, ולכן אין לדייק מכאן שמדובר בבנים ולא בבנות, אלא אם כן היה לנו רמז אחר על כך. ראיה מלשון התורה: "בעצב תלדי בנים" (האם אין צער לידה בבנות?) ומלשון חז"ל עצמם: "נישאת למי שאין לו בנים - תצא בלא כתובה".

הלל

נישטאיך

יש קצת הבדל בין אוי לו לבין חשוב כמת...

 כללית היום מי שעדיין חושב כך כדאי לו שיסתכל על האדמו"ר מליובביטש זצ"ל ולהחליט אם הוא היה חשוב כמת.להפך .יש כאלה שטוענים שאפילו עכשו הוא חי מה שאי אפשר לומר על נפטרים אחרים עם בנים ובני בנים....

החיים של האדם הם לא מה שיש לו או אין לו אלא מה שהוא מרגיש עם מה שיש לו או אין לו ואידך זיל גמור..

chouteng
האם היית מוכן להמליץ על מוסד חברות לאלו שלא הצליחו להנשא?

מה העיניין של הבאת ילדים לבין תודעת הדור,הנה היום התודעה של הדור שונה בין אוכלוסיות
יש מגזרים בהן התודעה היא להבאת ילודה ויש תודעה לבין בעיית הדמוגרפיה בישראל.
רווק מהו?
היום למעשה מוכתבת התרבות הן באמצעי התקשורת או ע"י הפגנות "תרבותיות"
פלוני שמאס בחיי הרווקות וחיי הזילות נקלע לבעיה.
היום ידוע שקיימים זרמים בנושא הזגויות,למעשה רווק שרוצה להתחתן הוא למעשה מעין חוזר בתשובה
אך לאותו רווק קיימים מספר גורמים אשר מנסים להשפיע על תודעתו,כגון ארגונים של חוזרי בתשובה,וזרמים ביהדות עצמה,וכדומה,למעשה הוא כפוי למצב התרבותי הקיים בישראל,אך אם ינסה למרוד בכל הכאוס הרובץ כאן,יתכן ויכשל.
כלומר על הרווק כדיי לעמוד איתן לנוכח העמדות החזקות הקיימות היום בישראל לגביי מהי זוגיות ומהו מוסד הנישואין,הוא למעשה מעין אוטומט של החברה.כדיי שהאדם לא יהיה מעין אוטומט עליו לשבת וללמוד,למעשה את מקורות היהדות לטיב יחסים בין אישיים או בכלל.למעשה הרווק החילוני
שרוצה להשכיל וללמוד מה מקור המילה נשואין ויחסים,עליו לגשת אל המקורות ואל עבר המצב התרבותי ההיסטורי.כלומר האדם נתון הוא לכבלי הפסיכולוגיה הדתית,והן לפסכולוגיה התקשורתית
והוא למעשה אחוז בהלה ופחד ושיתוק משא יראו אותו ערום,כאשר אינו יודע מה הוא מוסד הנישואין בכלל,אז למעשה הוא מתרחק בכלל מהמצב התרבותי,הן החילוני והן הדתי,כאדם חושב הוא מנסה לפלס את דרכו בין שניי התרבויות האלה,למעשה הוא "סכיזופרן" תרבותי.
התרבות הישראלית נגועה בסכיזופרניה אמיתית וקשה,בין התרבות הנוכחית ולבין התרבות הדתית
כאדם חושב,האדם נתון למצב של מחלה,מחלה בין תרבותית,הוא אינו יודע את זהותו,והוא אינו יודע לאיזה זרם עליו להשתייך,שכן הוא כאדם בעל תרבות פלורליסטית אשר ינק מילדותו עד חייו הבוגרים בישראל,אינו יכול עוד לומר,זהותי היא X Y Z הוא למעשה סכיזופרן מודע.
ובתור סכיזופרן מודע,הוא נאחז במחלתו ,שכן היא תביא לו את התשובה ,כעולם אשר אחוז בהלה ופחד,תועה ומתעה,הוא נכנס לנבכי הדת ומגלה כי גם שם אחוזי בהלה על טיב הדת,ואל עולומו החילוני הרועוע במיוחד,אדם כזה רווק מודע היטב למגרעות החברה בישראל.
אדם כזה יכול לפתח אידואלוגיה אגואיסטית ולהאחז באגו טריפ לומר אני הוא אשר יאמר לעצמי מה טוב ומה לא טוב,אני אקבע לי ערכים ע"פ ערך עליון.
אדם כזה הוא סכיזופרן מודע.

צענע

<"יש קצת הבדל בין אוי לו לבין חשוב כמת...">

הבאתי גמרא זו כדי להוכיח את ה"בנים" כמפורשים לבנות, ולא רק ככוללים אותן.

צעג:

בהחלט אני ממליץ על קשר אישי בין רווקים ורווקות בגילאים מתקדמים כדרך היחידה לשמור על שפיות ואיזון, כמובן תוך כדי שמירת גדרי ההלכה. 

צעג,
"מוסד חברות" זה לא ביטוי קצת בעייתי?
הרי חברות מעצם טיבעה אינה צריכה מוסד בשביל לקבל תוקף.
ולהיפך. מוסד לא צריך "חברות" בשביל לקבל תוקף.

מדוע בכלל צריך למסד חברות שאינה למטרת הבאת ילדים?

עממי,
ניתוח מעניין. אם כבר העלית את זה, מה מקור המילה נישואין?
(ועל הדרך, אשמח לביאור גם לגבי המילה יחסים...)

נכון שחברות אינה מוסד רשמי אבל בצבור החילוני יש לה מעמד מסויים.
מוסד החברות הועלה כאלטרנטיבה לאלו שאינם רוצים/מסוגלים/בשלים להביא ילדים
לא טוב היות האדם לבדו לא נאמר רק בגלל הבאת ילדים. יש לזה יתרונות כדי לא להגיע למוזרויות שצויינו כאן, מגורים יותר נורמלים מאשר דירת רווקים, וגם סבות פיזיולוגיות.
אני מודע לחלוטין שמבחינה הלכתית/דתית הפתרון הזה קשה עד בלתי אפשרי אא"כ נשתמש בפילגש לפי הרמב"ן.

תוקן על ידי צעג ב- 21/06/2009 12:13:30

אפיק

המילה נישואים, היא מהשורש נישאים- מתרוממים- כמו ענן בשמים,
 
לא בטוח שזה נכון, מה שבטוח- שאם משתדלים זה הופך לאמת..

_________________

מודה ועוזב

אפיק שאלה לא קלה שאלת אותי

מה זה יחס  בכלל

על מה התורה?,האם היחס בין האדם לאל,או היחס בין האיש והאישה,או היחס בין האדם לחברו,לפועלו וכהנה וכהנה ,או בין פסיכי לחומר
או בין העולם הזה לעולם הבא,מה זה יחס בכלל,האם לכל דבר ניגרר יש יחס בכלל?

אני חושב
שאני לא יודע.

עממי, אני אוהב את הלשון הציורית שאתה משתמש בה, אבל לא הבנתי איך תינוק שנשבה אמור לדעת את מה שאתה לא יודע?