תורה וספורט

בעבר העבודות היו פיסיות, והן מילאו את היום. לכן זו היתה השחתת זמן לדאוג לבריאות הגוף.
אבל אני חושב שיש קורלציה בין הגוף ולבין הנפש.
האחד לא יכול בלי השני.

 אני זוכר שיצאתי פעם לרוץ ועלתה לי המחשבה שאולי "עלו על הארץ וכיבשוה" - זו קריאה לנשמה של הבן אדם- שתיכנס לתוך הגוף החומרי/הארצי ותשלוט עליו/תנהל אותו.

תמונות ממתקני הכושר בישיבת סלאנים


http://bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2645383&forum_id=771


לאפיק בנגב

" אני זוכר שיצאתי פעם לרוץ ועלתה לי המחשבה שאולי "עלו על הארץ וכיבשוה" - זו קריאה לנשמה של הבן אדם- שתיכנס לתוך הגוף החומרי/הארצי ותשלוט עליו/תנהל אותו."
כך כתבת.

פירוש יפה אבל היה צריך להיות כתוב:"עלי על הארץ". לא?
וחוץ מזה באשכול שמדבר על ספורט גופני נדמה לי שהנשמה דווקא לא שייכת כי היא מעדיפה לקרוא כמה ספרים ולא לרוץ ברחובות או על מתקן הליכה,משוכלל ככל שיהיה....

ליהודים

מתוזמן? מה פתאום? היתה כאן טלפתיה פשוטה.

ע"ע שרי אריסון.

יהודים יקרים

כלפיך כתבתי את הדברים. אתה טענת שאין זה מתפקידו של רב לדרבן לעשיית ספורט, מפני שכל עיסוקו של רב הוא ב'יהדות' וזה לא כולל ספורט.
עניתי לך, שמי שעוסק בקצבאות ומלגות, יכול לעסוק גם בספורט, עם אותו צידוק, יהיה מה שיהיה.

לא רק לדעת רופאים.

לא הבנתי מה הקשר בין קידום אינטרסים לספורט. האם אתה מלין על כך שאין לרבני המגזר אינטרס בספורט?!

יהודים - כנראה אינך מודע למהי יהדות. בגלל שמצוות שמירת היות הגוף בריא, היא אחת המצוות ביהדות. לו היהדות היתה תורה רוחנית לחלוטין, הייתי מסכים איתך. אבל בגלל שהיהדות אומרת מפורש דין דאורייתא ונשמרתם מאד לנפשותיכם, אין את הדיכוטומיה שאתה מדבר עליה. שמירת הבריאות הוא דין תורה לכל דבר.

דבר נוסף - כשאתה אומר שהדבר מוטל על ההורים ולא על הרבנים, ומצד שני אתה אומר שהרבנים לא מחוייבים לחנך לבריאות, אתה פשוט אומר שאין זה לגיטימי לשלוח את ילדיך לישיבה. האם היית שולח את ילדיך למקום שבו הילדים שלך יחלו במחלות קשות? אם כך על הרבנים מוטל מעבר לחובתם הרוחנית, רק מתוך חובתם האנושית ודאגה אנושית  לתלמידהם, ללמדם לדרך הספורט והבריאות.

הבעיה היא שגם הרבנים לא מודעים לזה, ועוברים על איסור תורה מפורש, וכך גם מחנכים את הדור הבא.

לגבי ישיבת סלונים - קודם כל אני שמח שנעשה איזשהו צעד בכיוון. אבל שוב פעם לא מדובר כאן בפסק רבני הבא לחנך בחורים לספורט, אלא פשוט עניין של שמירת העיניים. עד כמה שזה לא ישמע מגוחך, גזרה דרבנן (וגם זה דין חסידות) חשובה לרבנים יותר מדין דאורייתא. 

דבר שני סלונים הוא מקרה יוצא דופן, בהרבה ישיבות לא רק שלא מעודדים ספורט אלא גם מזלזלים ומדכאים את התופעה. כלומר זה מקרה בודד יוצא דופן, ולא מה שאני מדבר עליו - פסק רבני כולל.

לבסוף המצב של החדר כושר בסלונים, אך ורק מעודד תלמידים לעשות ספורט בחוץ - החדר כושר הרוס לחלוטין, לא מבין למה שמישהו ישקיע כסף בשביל סט שיותר מסוכן לבריאות, מאשר התועלת שבו.