ביבליומניה וביבליוקלפטומניה

הרב פישמן-מימון היה אומר: איני איני משאיל ספריי לאחרים, מפני שכשמשאילים ספר שוב אין רואים אותו יותר ויעידו עלי קירות ביתי.
עוד אמר, כשם שיש תולעת שאוכלת רק צנון ולא שום דבר אחר, כך יש בני אדם שאינם גונבים דבר אלא רק ספרים.

מה מקור הדברים, ר' לבנוני?
אני מקוה שבעקבות שאלתי זו ההנהלה לא תעתיק את האשכול לאשכול חיפוש מקורות.

הראשון שמעתי ואיני זוכר ממי, השני קראתי ואיני זוכר היכן.
אני מקווה שבעקבות תשובתי זו הגולשים לא יעתיקו וידביקו את תשובתי לאשכול המקור ברוך.

הכרתי פרופסור לאסטרונומיה יהודי אתיאסט שהיה חולה, פשוטו כמשמעו, על ספרים. הוא חי לבד, וכל הדירה היתה מלאא בספרים. אין צריך לומר שכל הקירות היו מכוסות בספרים, אלא גם כל הדירה עצמה. בכדי ללכת מחדר לחדר היה צורך לנווט את המעברים שבין ערימות הספרים. הערימות הגיעו לגובה מטר ואף יותר.

בסופו של דבר, הנ"ל לקה במשבר עצבים חמור, וסיים את חייו בבית חולים למשוגעים.

עוד סיפרו על רי"ל פישמן-מיימון:
אמר שבראותו ספר נאה מעדיף לעבור על לא תגנובו פעם אחת מלעבור על לא תחמוד כל ימיו.
התחנן אליו פעם מישהו שישאיל לו ספר ללילה אחד. החווה לו על אחד הארונות הגדולים בספרייתו ואמר לו כממתיק סוד: רואה אתה את כל הספרים הללו? את כולם קיבלתי ללילה אחד.
כשחלה בסוף ימיו היו שניצלו זאת ללקיחת ספרים ממנו. התלונן על כך שהם נוטלים אחד משישים ממחלת אהבת-הספרים שלו.
         (הכל בדיחות מפורסמות ואינני יודע אם יש להן מקור או בסיס היסטורי)

הכרתי יהודי, נאמר שקראו לו ראובן מושקוביץ, שהזמין חותמת מיוחד לספריו:

        ספר  זה
          נגנב
 מראובן מושקוביץ

בעקבות דברי לבנוני. בילדותי הייתי מתבדח הרבה עם אחד משפירי ירושלים, ייקה במקורו, זקן טובא המתגורר בבתי הונגרים, דמות מרתקת המוכרת היטב לבאי ישיבות מיר וקול תורה (ובקשתי שטוחה בזאת לכל קולטי הרמזים, לבל יגלו את שמו). הלה, בעל זכרון מופלג, סיפר לי בין השיחים בשם מימון עצמו, שבאחד מביקוריו באירופה ראה אצל אספן גוי אחד עותק של "ערוך השולחן" עם הסכמות מאדמו"ר חסידיים, ביניהם גור. לדבריו, אחרי שהתקבל לרבנות נובהרדוק הוכרח להשמיד את ההסכמות. על כל פנים, מימון סיפר שברגע של הזדמנות תלש את אותו דף וקיפלו לאמתחתו. אחרי שבועות ספורים הגיע בדואר הספר הפגום...

איפה הדף?

ואפילו משל לא יכול היה להיות. הכרך הראשון של עה"ש על חו"מ נדפס אחרי בואו לנובהרדוק.

תוקן על ידי פנחס_ברגר ב- 23/06/2009 21:33:19

בהמשך להודעתו של צבוני.
בספרים רבים נדפסה הודעה בזה"ל: אם אין בספר חותמו (או חתימתו או שניהם גם יחד) של המחבר, אזי הוא גנוב.
כמדומני שב'קרית ספר' נרשמו פעם כמה ספרים שיש בהם הודעה מעין זו.

כאן דוגמה מנוסח הודעה שונה במקצת מהס' בית אהרן והוספות. החתימה בכתיבת המחבר, אבל לא דבוקה לספר שום תעודה. ויעיד עלי יודע תעלומות שלא גנבתי את הספר מהמחבר.