|
|
| נשלח ב-24/6/2009 18:13 |
 |
| |
קיבלתי מלבנוני באישי:
בסריקה שהעליתי לא ניתן להבחין בין גלופה לכתיבת יד. לפיכך
הדגשתי שזו כתיבת יד, מפני שניתן לראות בנקל הבדל בין צבע דיו ההדפסה לצבע
דיו החתימה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2009 20:19 |
|
| |
ואם כבר הגענו למימון, כדאי להזכיר הבדיחה הידועה על "שרי המאה" שלו:
היה לו שני שקים, שק סיפורים ושק שמות, והוא היה לוקח סיפור משק אחד, דמות משק שני, ומשנה שמות, שנים ומקומות בהתאם...
ומזה ייצר ו' חלקים...
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2009 01:06 |
|
| |
אז למה הוא לא קרא לספר 'שקי המאה'?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2009 01:39 |
|
| |
מליפמן
הבדיחה נאמרה על בעל מליצי אש. [אם כי ללא החלק על שינויים מכוונים]
ואני אומר שהיה לו גם לוח שנה..
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2010 07:09 |
|
| |
כמדומני שקראתי על תכונתו זו הרב פישמן בספר חתנו יצחק רפאל.
אין דברים מפתיעים בהתנהלות מוסד הרב קוק, לצערנו.... ואפשר להגיד: אין שמועה לא נכונה עליהם...
תמונת דף ההסכמות התלוש של אור לישרים צולם בספר מעניין שערך תא שמע ששמו: THE HEBREW BOOK
שיצא בשנת 1975. הדף היה מודפס משני צדדיו. בצד אחד הצרנוביל ובנו ר' מנחם נחום. בצד שני: הנצי"ב, ר' יצחק אלחנן, ר' מאיר ברלין ור' יהושע יהודה ליב (דיסקין) אב"ד שקלאב. עשו דין אוי לשכנו...לפי תא שמע הוולוזונרים הם שתלשו כי העמוד הראשון היה של הצרנובילים והצד השני של אנ"ש, ומי יכפר על הזלזול....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2010 08:51 |
|
| |
מנשה, הפריט הזה ('אור לישרים' עם ההסכמות) זמין כיום לציבור הן בהיברו-בוקס והן באוצר החכמה. וכבר הובא קישורו בעמוד הקודם. דא עקא, שבעותקים שבשני המאגרים הסכמות האדמו"רים והסכמות הרבנים נמצאות בשני דפים שונים. אלא מאי, שהדף של הסכמת האדמו"רים הכיל את הקדמת רבנו תם (באותו עמוד) ומחצית הקדמת 'אור לישרים' (בעמוד השני) גם יחד, ולכשנתלשו ההסכמות אבדו גם אלה יחד עמן (הסכמות שאר הרבנים נדפסו בצפיפות בסוף הקדמת 'אור לישרים', ואכן מדובר בהדגשה בולטת של הסכמות האדמו"רים)
ויש להעיר שבעבר היתה ב'היברו-בוקס' גירסה אחרת של 'אור לישרים', עם השער המקורי (ולא זה של דפוס הצילום ירושלים תשל"ד) - ובעותק הזה, באופן מוזר, לא היו ההסכמות קיימות. הקדמת רבנו תם היתה, הקדמת 'אור לישרים' היתה, אבל מקומן של ההסכמות היה ריק. ולא נתברר לי עדיין פשר הדבר (מדוע שמהדירי דפוס צילום אלמוני ימחקו את ההסכמות כולן? אך הדבר ודאי סביר יותר מאשר להניח ושמראש נדפסו בתרכ"ט גם עותקים בלי הסכמות).
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2010 13:54 |
|
| |
זה לא נעשה בדפוס הצילום. לי יש עותק מקורי של הספר ויש בו הקדמת ר"ת והקדמת צעיר הלוים...מצדו השני דף ריק, ואח"כ מתחיל הספר. היוצא הוא ש"התעשתו" כבר בבית דפוס אדון שאדאוו בזיטומיר.
בטופס אצלי יש שני שערים זהים. עד היום חשבתי שזה טעות הכורך. לאחר דבריך נראה לי שניתן לשער שבבית הדפוס, כדי להקל, הדפיסו שער + הקדמות ללא הסכמה , ושער + הקדמות והסכמות. חבל שלא חשבו עלי והכניסו את הכל...
הסתכלתי בהיברו בוקס, ונראה לי שהם עשו איזה הדבקה. משונה שיש רק הביאו שם עד סוף יבמות עמ' 18, בעוד יש 82 עמודים. או שאני טועה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2010 19:39 |
|
| |
אנסה להבין: בעותק שאצלך, בדף הראשון נמצא מצד אחד עמוד השער ומצד שני כלום (או אישור הצנזורה וכיו"ב), ובדף השני נמצאת הקדמת רבנו תם ומייד לאחריה - באותו עמוד - מתחילה הקדמת אור לישרים? או שכוונתך כמו שתיארתי, שלאחר הקדמת רבנו תם ישנו חצי עמוד ריק, ובעמוד הבא מתחילה הקדמת 'אור לישרים', שנגמרת בעמוד ממול ובסופה שוב חצי עמוד עמוד ריק.
אם כך הוא (שמא באפשרותך להעלות צילום?), אזי:
א. צריך לחקור אם יש ממש כלשהו בסיפור על תלישת ההסכמות, או שמקורו בקיום טפסים נטולי הסכמות מעיקרא, שעל פיהם הניח מישהו שהיה דף הסכמות אך נתלש.
ב. יש לתהות מה ההיגיון בהדפסת טפסים נטולי הסכמות כלשהן. באותם ימים כמדומני שהדפסת שתי גרסאות בשל עניין ההסכמות, לא היתה מעשה נפוץ כל כך (מה שאין כן לאחר כמה דורות, ודובר כאן באשכול אחר).
לגבי שני השערים, אם אכן הם זהים אצלך הרי זו תהייה נוספת; ועוד, שב'כתבי הערוך השלחן' נדפס צילום שער עם הקדש"ת המחבר בכת"י - ואין זה השער שמצוי בטפסים שראיתי (שצילומו נדפס אף הוא שם).
תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 09/01/2010 19:41:17
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2010 20:05 |
|
| |
השערה א' שלך נראית לי נכונה. גם ב' בנסיבות הללו. הלוא האיש כבר היה ידוע (גם כי כבר כעסו על ההסכמות. מי שהכירו לקח עותק בלי הסכמות, כפי שיקחו בעתיד את ערוך השולחן...). טכנית, כשיש בעיות שיטת החלפת כל העמודים הראשונים היא הכי פשוטה ומהירה.
בעותק אצלי זה כך: שני שערים זהים, שער ובצד השני אישור (סה" 4 עמודים). אחרי השערים הקדמת ר"ת + הקדמת המחבר, סה"כ 3 עמודים (עמ' 4 ריק) מולו מתחיל הטקסט של הספר. לכן נראה לי שעותק הצילום של ירושלים עשו הדבקות והשלימו את השטח הריק, כדי לחסוך מקום.
לא מוזר שעצרו בהיברו בוקס בעמ' 18 ?
אנחנו מפתחים כאן שיחה שלכארוה לא במקומה של השיחה התחילית. אולי כדאי לפתוח שיחה שתתחיל באור לישרים. אני לא יודע איך עושים את זה. בטוח שיש כאן אנשים שיודעים על העניין.
אני יכול לשלוח תמונות פוטו - לא סריקה. אזי אם תרצה שלח לי מסר עם האימייל שלך ואשתדל בימים הקרובים.
הגיע הזמן לפתור את התעלומה לאן נעלמו כל השות"ים של ערוך השולחן. לא יתכן שאישיות כזו לא עסקה במתן תשובות. מישהו משחק מחבואים? שבוע טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2010 22:27 |
|
| |
אכן זו סריקה חלקית, ועתה ראיתי שבחיפוש "ספר הישר" עולה עותק נוסף של 'אור לישרים', והפעם סריקה מלאה, ובאיכות גבוהה יותר, ובעיקר - לא מהדורת צילום אלא הדפוס המקורי. וראה זה פלא, העותק הזה מקדם אותנו קצת בנבכי התעלומה הביבליוגרפית:
בעותק הזה אכן הדף הראשון שאחרי השער הוא דף ההסכמות. בעמוד הראשון שלו הסכמות האדמו"רים, ובעמוד שאחריו הסכמות הרבנים. ובשוליהן תוספת מאת המחבר, המוכיחה את אותנטיות הגירסה הזאת דווקא: "באתי להזהיר לכל המדפיסים הן במדינתינו הן חו"ל שלא ידפסו את הספר הישר עם ביאורי אור לישרים אפילו עם ההגאות (=כך) לבד או מקצן מהן בלתי רשות או ב"כ עד עולם וארור מסיג גבול רעהו כפי דת וחה"ק מלבד שגם מחוקי הממשלה יר"ה ג"כ ביכולת המחבר לאסור איסר כידוע. דברי המפרש בעהמ"ח אור לישרים".
רק לאחר מכן, באות הקדמות ספר הישר ואור לישרים,
הדבר מביא איפוא לסיכום שונה של העניין עד כה. מסתבר שאכן היה במקור דף נפרד שבו נדפסו ההסכמות - שאת צילומו הביא תא-שמע, כפי שכתבת לעיל - והדף הזה הוא שנתלש, כפי הסיפורים (שמתבררים עתה כנכונים. ואותו עותק שהיה לפנים בהיברובוקס ותמהתי עליו, כיצד יש "מקום ריק במקום ההסכמות", הריהו למעשה אחד מהעותקים שנתלש מהם דף ההסכמות, ותו לא. ואולי זהו גם סיפורו של העותק שאצלך, ורק לא ברור כיצד נשתרבב לו שער כפול. אולי במבט מדוקדק יהיה אפשר למצוא סימני גזירה/תלישה/הדבקה?).
מאוחר יותר, במהדורת צילום כלשהי (ירושלים תשל"ד או מוקדמת לה), כבר היה נמצא תחת ידי המו"ל הדף המכיל את ההסכמות המקוריות, והלה - כפי ששיערת - בחר (לשם החיסכון בדף בודד?) שלא להדפיסן בדף בפני עצמו, כבמקור, אלא לצופף אותן בסוף הקדמת ר"ת ובסוף הקדמת אור לישרים (השוו את שני העותקים - הריווחים בין חלקי הסכמות האדמו"רים, גדולים יותר במקור).
[לגבי הסבירות שהספר יודפס עם עותקים בלא הסכמות כלל, עדיין איני מוצא בכך היגיון. המחבר טרם היה ידוע - זה היה הספר הראשון שלו - ועינינו הרואות שבחר להדפיס הסכמות. הכעס על הסכמות האדמו"רים, לכל הדעות לא היה בסמוך להדפסת הספר. ובלאו הכי מתברר כאמור שככל הנראה לא נדפסו במקור עותקים בלי הסכמות].
ומה באשר לעותק המקורי הסרוק באוצר החכמה, עם שער אורגינלי שאף מתנוססת עליו חותמת וחתימה של דוד גולומב כלשהו מאודסה? ובכן, כפי הנראה נעשתה כאן הדבקה מעשה ידי "אוצר החכמה". צאו והשוו את הגירסה שבהיברו-בוקס (שבכותרתה "אור לישרים") עם גירסה זו, ותמצאו התאמה מפליאה בכתמים והטשטושים המופיעים בשני העותקים - ראו לדוגמא בהסכמות הרבנים, הפגימות ממש זהות עד לקוצו של יו"ד - והמסקנה היא, לכאורה, שהטופס שבאוצה"ח הוא בדיוק אותו טופס שבהיברובוקס, ורק הודבק לו שער מקורי מטופס אחר שהיה תחת ידם. אולם, היות שבטופס הנ"ל שבהיברובוקס הספר מסתיים בסוף יבמות ואילו באוצה"ח יש את הספר כולו, המסקנה היא הפוכה - לא השער מודבק, אלא אותם עמודי הקדמות והסכמות הם שהודבקו באוצה"ח מטופס אחר, וקרוב לוודאי שמקור הזהות בפגימות והכתמים וכו' אינו בכך שאוצה"ח העתיקו את העמודים החסרים מהיברו-בוקס [ניתן לאשר זאת גם כרונולוגית], אלא שבכל טפסי מהדורת הצילום ירושלים תשל"ד ישנם הפגימות והכתמים הללו, ואוצה"ח סרקו את העמודים החסרים מאחד מטפסי מהדורה זו).
אם כנים הדברים, נותר איפוא רק לברר (ואתה צודק שכל זה ראוי להעברה לאשכול בפני עצמו) מה פשרו של השער השונה של 'אור לישרים', שצילום ממנו עם הקדשת המחבר בכת"י הובא בספר 'כתבי הערוך השלחן', ואינו מופיע בעותקים אחרים (2 מקוריים, האחד עם הסכמות ואחד בלעדיהן, ואחד צילום) שראיתי.
תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 09/01/2010 22:41:37
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2010 06:43 |
|
| |
איני רואה סימני תלישה.
דבריך ניחוחים.
באשר לעצם ההסכמות אפשר ונתלשו ע"י הקונים עצמם בהוראת רבותינו שליט"א... ולא החרימו את הספר כולו....
לעצם העניין הרי יכלו להפוך את סדר הדף באופן שיקראו תחילה את הליטאים והפוך הדף לחסידים והכל היה בא על מקומו בשלום...
עדיין לא ברור מדוע היברו בוקס מסיים ביבמות. לא מתאים להם.
האם יש אפשרות לראות את השער השונה שהובא בכתבי ערוה"ש?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 10:09 |
|
| |
כיון ששאלת חיבת הספרים ואספנותם. פירנסה כאן אשכול מלא (וגלשה גם לאשכול נוסף) אגע כאן בנקודות האחרות שהתחדשו באשכול:
על חמדת ספרים המביא לידי גניבות ספרים (ביבליוקלפטומניה) כדאי לציין לסיפורו של ר' אליהו לאפיאן: מעשה בבחור מישיבת ואלוזין ששאל מחברו ספר נדיר וחפץ מאד להשאירו אצלו. שרף מעט את שוליו ובכך קנאו בשינוי מעשה. ואף שנתחייב בדמיו מ"מ גוף הספר נשאר אצלו. (לב אליהו ירושלים תשל"ט ח"ב עמ' כ')
(אגב. לענ"ד לא הועילו מעשיו כלום. בכה"ג אינו קנה בשינוי ויש לו להחזיר את הספר בתוספת תשלום דמי הנזק. ואכ"מ)
לאוסף החתימות הייחודיות שנאסף כאן אוסיף חתימה (לא בכתב אלא בגלופה) מרטיטה על שער מחזור ליום כפור ('מתורגם אשכנזית ע"י משה ישראל הלוי לאנדוי. וויען אונד בודאפעסט תרס"ה') משה אריה וואטיאץ פרעססבורג יע"א
הספר הזה הוא קניני
ואם נאבדה (!) ממני
היא (!) בסיבת גזירות תש"ב
[ספר זה נמצא אצל סבתי שתחי' בת דודו של בעל הספר (אגב, הייתה לו חנות יודייאקה בפרשבורג). הגזירות שמפניהם היה בהול על ממונו, השיגו בסוף את נפשו. הוא נספה בשואה יחד עם רובה הגדול של קהילת פרשבורג. הי"ד] [על השאלה המרתקת בדבר ההסכמות לספר אור לישרים יש מילים עמי ויבואו אי"ה במקו"א]
תוקן על ידי אלייעזר ב- 26/01/2010 10:22:12
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 16:57 |
|
| |
יריעה מלאת תשבחות ורננות על מאספי ספרים בשם "תהילה לספריה" נמצאת בספרו של ישראל כהן, דמות אל דמות, תל אביב תש"ט, עמ' 306-312. מחיבוב הדברים הייתי יושב ומקלידם כולם, אבל כיון שלא אעשה זאת, אעתיק לפחות את השורות הראשונות: "אדם שאין לו ספריה בביתו, דומה כמי שאין לו מגן. ספרים טובים משולים למלאכים טובים. כל ספר הוא ביסודו של דבר ספריה שלמה, כי רוחשת בו לא נשמת מחברו בלבד, אלא כמה וכמה נשמות, נשמתין עתיקין ונשמתין חדתין."
|
|
|
|
|
