סופה של אגדה: ג'ו עמר ז"ל, גדול הפייטנים בדור האחרון ומי שהיה הראשון לפרוץ את חומת השירה והשידור בישראל לזמר המזרחי, נפטר בסוף השבוע בארצות הברית והוא בן 79. ארונו יוטס הלילה לישראל והלוויתו תתקיים היום בארץ.
ג'ו עמר ז"ל היה אחד מגדולי מנחילי הזמר המסורתי בעמנו בדור האחרון. רבים בישראל גדלו על שירתו. מ"ישמח משה" דרך "שלום לבן דודי", מ"ברצלונה" ועד ל"פרח הלימון". ובראש ובראשונה שירת הפיוט בבית הכנסת ובתפילה, בשבתות ובימי החגים, בחול ובכל עת. תמיד התנגנו להם שיריו של ג'ו עמר כאילו היו חלק מן הפולקלור של העם בישראל זה דורות, בעוד היו אלו שירים שג'ו עמר הכניסם לרפרטואר של ארץ ישראל תחילה ואחר כך הפיצם לעולם היהודי כולו.
כפייטן מרשים ידע ג'ו עמר, לערב את שירת הקודש עם מקצב מודרני עכשווי ויצר סינטזה מרתקת לכל אוזן. בין אם היא של אשכנזי או ספרדי, למי שנולד בארץ הזאת או זה שמקרוב הגיע אליה.
מעטים יודעים שג'ו עמר היה כל שנותיו בן תורה ותלמיד חכם, שלצד שירתו ופעילותו המוסיקלית למד ולימד. אדם עם משנה סדורה באורחות חייו שדחה על הסף כל הצעה להצטרף ולהיות אחד מחבורת המופיעים בבימות המבוקשות בתבל, אחרי ששמע שהתפקיד יחייב חילול שבת. ג'ו עמר שילב יפה בין המוסיקה האנדלוסית לסגנונות אחרים, ובדרכו זו גידל שורה ארוכה של אמנים צעירים הממשיכים עד היום ללכת בעקבותיו.
ג'ו עמר היה מוסיקאי דגול, שיש לו גם פרקי חיים עלומים, כמו פעילותו הרבה למען העלאת יהודי מרוקו לארץ ישראל. מעשים אותם החל בביתו שבסעטאט. עוד קודם לכן, בעיר מקנס היה תלמידו של הרב טולדנו זצ"ל, עבר לאושדה שעל גבול אלג'יר שם היה ראש אחת מתחנות המעבר לעולים שהיו בדרכם לארץ ישראל, וזאת עוד בטרם הגיע הוא עצמו לארץ ישראל והחל בפעילותו המוסיקלית רחבת ההיקף.
תמיד הייתה לג'ו עמר, המוסיקאי המחונן ורב היכולות, אבן שואבת. תחילת פרסומו בחברת "מקהלת בית היתומים מזמור שיר". הוא השתתף בכל הפסטיבלים שהתקיימו בשדה הזמר המסורתי. בין אם היו אלו ברפרטואר של הזמר המזרחי, או העברי, ובאמתחתו שורה ארוכה של שירים ופיוטים לירושלים עירנו.
"הריני שר", שר ג'ו עמר בראשית שנות השישים, עת היה לכוכב גדול במוסיקה המזרחית. הוא שילב בין פייטנות ושירה ויצר להיטים קלאסיים שדיברו ללב הצבור. אלא שבאותן השנים שלטה במחוזותינו מוסיקה אחרת והייתה לצערנו התעלמות מוחלטת, כמעט, מכל מה שקשור למוסיקה מזרחית אותנטית. ג'ו עמר היה בבחינת מורד בתרבות הישראלית המודרנית, שדגלה בהפיכת המוסיקה המערבית למוסיקה הישראלית האולטימטיבית. הוא נלחם בעוז בתופעה הזאת, ומלחמתו נשאה פרי. במרוצת הקריירה הופיע ברחבי העולם והעביר סדנאות חזנות ופייטנות בארצות הברית ובאירופה.
ג'ו עמר ז"ל הוא אחד מבכירי החזנים בעולם, והפך למורה רוחני לפייטנים רבים. המשיך להופיע רבות בעולם כולו, עד לפטירתו של אשתו המסורה, ריימונד ע"ה. אז חדל לפייט בבתי הכנסת ובכנסים היהודיים. אך השפעתו על המוסיקה המזרחית המסורתית נותרה עצומה ובלתי מעורערת עד היום.
ג'ו עמר נולד בעיר אוג'דה שבמרוקו, כיוסף עמר, ואת השם ג'ו נתנו לו ידידיו כשם חיבה בעת ששר עוד בצעירותו. בשנת 1956 עלה לישראל, וכבר אז היה בין הזמרים המפורסמים בארצו. עמר חי עד לתחילת שנות השבעים בישראל ואז עבר להתגורר בלוס אנג'לס שבארצות הברית, כשהוא מרבה לבוא ולבקר בישראל תוך שהוא מופיע בעולם כולם. היה חביב הקהל ומילא אולמות בכל מקום ותקליטיו נמכרו באלפים.
עם פטירת רעייתו לפני כעשור, שב ג'ו עמר לישראל, אך זמן לא רב לאחר מכן לקה באירוע מוחי קשה שריתקו לכסא הגלגלים ומנע ממנו את המשך שירתו. במשרך השנים האחרונות גם נפגעו מיתרי קולו והוא חדל לשיר. אך שיריו ומנגינותיו ומורשתו המוסיקלית תמשיך לחיות עוד שנים רבות.
ג'ו עמר מבצע את להיטו הגדול "ברצלונה", בפסטיבל הזמר המזרחי
עמר מבצע קידוש בנוסח יהודי מרוקו
באדיבות ככר השבת
