הסבירו בבקשה ...

יש הרבה דברים שרק אדם שהוא במצב של שיברון לב יכול להגיע אליהם מכיון שאז הרבה מחצות (כגון כבוד וכד...) לא ימנעו את זה ממנו ואם בד"כ הדבר השלם עדיף פה ההיתרון לשבור כאילו יש לו עדיפות של דבר שלם

אינני מתיימרת לרדת לסוף דעתו של האדמו"ר מקוצק, אך לענ"ד כך:
ידוע שמידת הגאווה היא שורש כל העבירות ו"תועבת ה' כל גבה לב" הגאה מרוחק מאוד מה'.
מידת הענווה לעומתה היא שורש כל המידות הטובות כמו שכותב הרמב"ן באגרתו:
"שהיא מידה טובה מכל המידות הטובות"
כל מהות היהודי היא כניעה לציווי ה' הנובעת מהבנת אפסיותו לעומת גדלות הבורא.
וזוהי הענווה.
שברון לב הוא מצב בו האדם מרגיש חסר אונים, אין לאל ידו להושיע וגם אחרים לא
יוכלו לעזור, 
רק ה'!!!
בנקודה זו הוא מתחבר עם הקב"ה בצורה קרובה ביותר, וקרבה זו היא השלמות האמיתית.