הרב שפירא: צמחת אצלנו תנועה רפורמית-חרד'ל מול דת'ל

ירוחם,
עקרונית כן, כל קבוצה. אם כי ברור שקבוצות מסוימות שאומרות ומתנהגות באופנים מסוימים מרחיקים אותי מרצון לפרגן ולהבין אותם...
בסופו של דבר בעיני החילוק הוא פרקטי, אם זו קבוצה עם השפעה רחבה  ו/או שיחסית קל לי להבין את טעותה , ו/או שאני מעריך שאוכל יותר בקלות לשכנע את נושאיה לפחות חלקית בטעותם ו/או שנזקם מרובה להבנתי, אתפנה קודם לניסיון לברר איתם את המחלוקת, ככל שהקרטריונים האלו מתמעטים אשקיע פחות מאמץ אם בכלל ואנסה למצוא מקום בו ההשפעה אליה אני שואף תהיה אופטימלית בתנאים הנתונים...

לגבי המשנה להבנתי היא צריכה להתקיים כי יש בה שני צדדים שבאמת שואפים לבנות ולתקן את העולם, ולכן למרות שהדרך שלהם שונה, ברגע שיבינו שיש צורך מסוים גם בצד השני הם יסכימו בסופו של דבר "לרדת מהעץ" (לפחות חלקית) ולשתף פעולה לצורך שחשוב בעיני שניהם, ואף יותר מכך דוקא ע"י שיתוף הפעולה הזה יתברר שהענין עליו שיתפו פעולה ראוי לשיפור או תיקון לכל השיטות... ועוד שע"י המחלוקת כל צד יוכל לברר יותר למה הצד השני לא מבין אותו וממילא יוכל לשכלל את שיטתו שלו, כדי לנסות לשכנע את הצד השני שהאמת שבצד שלו לא בהכרח סותרת את זו שבצד השני...

_________________

איש ציפו
אתה תמים כציפור או אידיאליסט כציפור,

אדם פנה לחברו והציע
- בא נתקן את העולם- את האי צדק וחוסר השויון,- בא נשכנע את העשירים שיתנו חלק מכספם לעניים,

מצוין השיב  רעיון- בא נתחלק במבצע הגדול- אני אשכנע את העניים לקחת- ואתה תשכנע את העשירים לתת.

ירוחם ,
 אתה חביב.
אלא שכבר קדמתי ועניתי לטענתך.

1. בתנאים לפיהם אחליט במי להקיע מאמץ.

אישציפור,
לא הבנתי היאך הבנת את דבריי, אבל עיקר טענתי היתה כי "פירגונים" או לחילופין "גידופים" הם אינם עניינים לגופו של דיון.
אני מפרש את המונח פירגון כהדגשה של נקודה טובה כזו או אחרת [ללא נימוק רציונלי לחשיבותה של נקודה זו] ואת המונח גידוף כהיפוכו של המונח פירגון.

לדעתי, הדגשות [שוב, שאינן רציונליות] מכל סוג ולכל צד של המתרס אינן ענייניות לויכוח.

בכדי לסבר את אוזנך אביא לך דוגמא נוספת מעולם התורה,

ספרי האחרונים [בדווקא, בראשונים כמעט אין זכר לתופעה זו] מלאים, בהתנצלויות והסתגויות שאף אחד טרם הצליח להבין את משמעותם.

משפט אופייני,
"לעניות דעתי הקלושה והרטושה יודע אני שאין בי לא תורה ואיני ראוי לבוא בדברים ואף לא להיות מנושאי כליו של אותו צדיק" [האם אתה אישציפור מבין את הקשר, גם אם נניח שעובדות אלו נכונות בכל מאת האחוזים]
או, ביטוי השגור בתדירות גבוהה, "לולי דמסתפינא הוה אמינא" [כלומר, אם לא הייתי מפחד הייתי אומר]
אני מעולם לא הבנתי, בסופו של דבר אתה מפחד או לא? [אם כן, אז למה אמרת את דבריך? ואם לא אז למה שיקרת?] ובעיקר לא הבנתי, אם בסופו של דבר, אתה כותב את דבריך, למה זה אמור לעניין את הקורא, שזה נכתב תחת לחץ. אולי תוסיף שזה נכתב תוך כדי מריבה סוערת עם אשתך על אופי הקיינדלעך הראויים למרק דשבת חזון.

צר לי איש ציפור, אך להתחיל לפרגן או לגדף אדם שאתה בא לנהל איתו דיון אינטקטואלי, שקול בעיני, להצעת נישואין לחנווני במכולת.

לאפשרי



גם אני אף פעם לא הבנתי את הענוותנים כביכול שכותבים לפני כל משפט :לעניות דעתי ...כך וכך.

אם אתה סבור שדעתך עניה אז מדוע אתה מביע אותה?אוי לנחתום שמעיד על עיסתו....

עכשיו משפט של עורכידינים:

"כבודו, אני לא משתמש בסגנון של חברי, ולא רוצה לדבר כמוהו. אבל אם הייתי מדבר כמוהו, הייתי אומר שהתובע גנב, רמאי ונוכל, ועורך הדין שלו לא הרבה יותר טוב...".

_________________

השכן,
לעניות דעתי הקלושה, אין לכלול הרבנים והעורכי דינים בחטיבה אחת, ואף ששניהם נתכוונו לדבר אחד, מכל מקום אלו-הים יודע ועד, כי לא לשם שמים כוונתם, אלא רק לגדל את עצמם, ולהלבין פני חבריהם.
[ולגופו של עניין, אני לא הטלתי ספק ביראת השמים של רבותינו האחרונים זיע"א רק דעתי כי "יראת שמים" אינה קטגוריה עניינית לטיעוני הלכה וגמרא, כך שלגבי העורכי דינים ייתכן כי קטגוריית הצביעות, והטלת הרפש בחבריך למקצוע היא בהחלט עניינית, כך שלצערי, שוב העורכי דינים ידם על העליונה מנקודת מבט עניינית]

אישציפור,
ראשית, אני שמח על כך שהלבנתי שיניך בימי אבל שכאלו.[אגב, אני מציין עובדה זו כחריגה מודעת מכללי ההענייניות הגבוהים שאני דורש]

שנית, טענתי לא היתה מבוססת על שמו של הפורום, אלא על מטרתו, אף אם אין זה אפשרי לקיים דיון אינטקטואלי נקי לגמרי, אין זה אומר, שמטרת הפורום היא איננה כזו, וזו היתה טענתי.

וכעת לעיקר טענותיך, אתה מעלה על נס את העובדה כי אין בכח האדם להיות 'אובקייטיבי' לגמרי, ולכן לעולם לא יוכל לטעון טיעון 'ענייני' טהור, חף מדעות ותפיסות עולם מוקדמות, עובדה זו היא אחת העובדות הנמצאות בבסיס הקיום האנושי, והטרידה את מנוחתם של הוגים רבים לאורך ההיסטוריה. {כולם שאלו איך נוכל לדעת משהו בוודאות החלטית, בזמן בו כל תפיסותנו סובייקטיביות, ותלויות בפרספקטיבות שלנו?]
למרבה הפלא, אף אחד מהם,  לא הציע את הפתרון הפשוט והאלגנטי שלך, שתמצית תוכנו הוא:

  "מכיוון ואין באפשרותנו לדעת מאומה, הבה נתחיל לדבר שלא לעניין!!!" 

הצעה זו כ"כ נהדרת ופשוטה,עדשבאמת מפתיע איך לא חשבו על זה לפניך, הייתי מייעץ לך לפרסם את הצעתך זו בכל חוגי האקדמיה, אך סביר להניח שהם לא יקבלו אותה, עקב העובדה שהם ייאלצו לסגור את שעריהם כעבור שעתיים.

אבל ברשותך אשתמש אנוכי בצורת הדיאלוגים שאתה מציע:
מכיוון שחבטת בערבה בהתרגשות בהושענא רבה, היאך אתה מסוגל לא לשלוח את בניך לצבא, וחוץ מזה אתמול ראיתי אותך בקולנוע.

אישציפור,
מבלי להפתיע ענית כמיטב המסורת ה'בלתי עניינית' שלך.
אדרבה, הסבר את דבריך כל הקולמוסים וכל יריעות הרשת לרשותך.
לקח לי יומיים מסיבות טכניות [שבהחלט לא ענייניות]