| נשלח ב-14/7/2009 21:08 |
 |
| |
אדם הגון ומבקש אמת ינסה לקבל ערכים שעברו הצדקה.
הדעת נותנת שאם אדם א' אינו הגון ואמיץ מספיק בשביל לעשות את התהליך הזה, לפחות שלא ינסה
לגנות את אדם ב' על שהוא מנסה לעשות את התהליך הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2009 22:36 |
|
| |
הנה לינק לחלק מהמכתב של הרב קוק, בנוגע לריקודים מעורבים של חברי תנועת 'תורה ועבודה' בפרסבורג.
לא ברור לי היכן נדפס המכתב במלואו (אגרות הראי"ה לא מכסים את תרצ"ה כמובן).
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2009 22:43 |
|
| |
אם הוא כתב מכתב נגד הריקודים- סימן ברור שהיו ריקודים,
הרב קוק למרות היותו רב נערץ מאד בקהל המזרחי והפועל המזרחי, הוא לא היה הסמכות האולטימתיבי כמו היום. מאז שלושים וחמש שנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2009 22:52 |
|
| |
| האסופי כתב: |  | בשולי הדברים החשובים שנאמרו בדיון .
רצתי להפנות את תשומת הלב לנושא שיראה אולי שולי וסוטה מן הענין , אבל לדעתי מדובר בנושא מהותי.
לדעתי הוויכוח האחרון בציבור בדתי -לאומי לא רק שלא פוגע ומחליש את אותה , אלא דווקא חושף את ייתרונה הגדול על פני ציבורים אחרים בארץ.רק בציבור הזה מתקיים דיון עניני רציני ובסך הכל מכובד. (אין כאן חרפות וגידופים או אלימות מכל סוג שהו כפי שמקובל במקומות אחרים) בנושאים כל כך יסודיים. של היהדות מחד, ושל הפרקטיקה הציבורית מאידך.
קחו למשל את המגזר החילוני,. האם ישנו עוד מושג דיון שנקרא " דיון ציבורי"?
בידקו את הרמה של הדיונים ה"ערכיים" של הויכוח הציבורי.כבר שנים רבות שלא נחשפתי לדיון רעיוני או אידיאולוגי בעל משמעות החורג מגבולות הכאן והעכשיו. כן מצעד גאווה בירושלים או רק בתל אביב ,בובליל או שפרה ,קשת או רשת ? ..
השוו גם את הנושאים גם את הטיעונים (כמה דמגוגיה ודברי הבאי)
ונעבור לציבור החרדי. נו איזה דיון ציבורי רעיוני עמוק מתקיים בחברה החרדית ?
אוטובוס נפרד , או מעורב? . סלולרי של אוראנג או של מירס? רובין או אגו"י . ברקת או לופו ?
מה נשאר . היכן ניתן לעסוק בשאלות מהותיות ביחס לאורח חיינו , ולראות ניסיון אמיתי של גורמים מאגפים מנוגדים לבסס תפיסת עולם שיטתית ורצינית ?
לדעתי דווקא בירור עניני ונוקב של השאלות הציבוריות הללו , מלמד על קיומו של אי של שפיות בה הטיעון הרציונלי, ההיגיון ושיקול הדעת, עדיין משחקים תפקיד מהותי בדיונים ובגיבוש המסקנות.
אין כאן השלמה עם הפוסטמודרניות שחילחלה לשני המגזרים האחרים שהזכרתי ,ולפיה דיון ציבורי הינו בזבוז של זמן וכוחות שהרי ממילא לשכל ולהגיון אין כל משמעות בגיבוש עקרונות ההתנהלות הציבורית.
הויכוח הסוער מלמד שדנים ברצינות ובאופן עניני בבעיות ולא בועטים אותם לעבר מחוזות אחרים הרחוקים מהישג ידה של הבינה וההגיון. |
|
זה כלל לא נכון לומר שהציבור החילוני דן רק בבובליל או שפרה.אתה מתייחס רק לדיונים הנערכים בערוצים הרדודים אבל בחוגי האקדמיה החילוניים וגם בעיתונים הרציניים נערכים דיונים על נושאים אחרים לגמרי כגון האם הפמניזם הביא תועלת מעשית לנשים,האם מלחמת לבנון היתה מוצדקת ,שתי מדינות לשני עמים או מדינה אחת לשני עמים ועוד ועוד.
ולגבי הציבור החרדי-מכיוון שהבעיות אצלו הן בעיות הרבה פחות חמורות מאשר בציבור הדתי לאומי (שהצעירים שלו נוטים יותר ויותר לכיוון החילוני)הנושאים שהם דנים בהם הם פחות עומדים ברומו של עולם -אז אולי טוב שכך? הציבור החרדי הוכיח שהוא מצליח היכן שהציבור הדתי לאומי נכשל.(ועובדה שהחרד"ל מבין זאת ומחקה את החרדיות) האם הצלחה בשטח אינה חשובה יותר מדיונים מילוליים על רמה גבוהה ?האם אינך יודע באיזה בית מתקיימים ויכוחים סוערים?לא בבית שהייתי רוצה לחיות בו...)
למשל לגבי השבבניקים בציבור החרדי דברים רבים נעשים מבלי הרבה דיבורים שיכולים רק לקלקל.
כדאי לזכור שלפעמים סייג לחכמה-שתיקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2009 23:13 |
|
| |
[שנרב,
דבריך מרתקים. תודה.]
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2009 09:49 |
|
| |
:
לשנרב
"אני חושב שמעבר לרמת המריבה האישית/כוחנית "
מריבה כוחנית? ממתי הבעת דעה הופכת למריבה כוחנית?
"יש בויכוח הזה גם צד עקרוני מעניין"
אין כאן שום דבר מעבר לוויכוח הישן נושן שבין החרדים לציבור הדתי לאומי בהבדל אחד:הטוען הפעם אינו בא מהמחנה החרדי פרופר אלא מהמחנה החרדלי שמתקרב בצעדי ענק לכיוון החרדי.
" מה שהם מאשימים את הרב שרלו הוא שעל אף מחויבותו להלכה הוא "המיר" את רשת הערכים היהודית ברשת ערכים מערבית"
" אם יש רשת ערכים כזו מה היא כוללת? מי קובע אותה? האם הומוסקסואליות חמורה משבת?"
כשאתה ממציא מושג "רשת ערכים מערבית" למצב ישן נושן של הדרדרות רוחנית מתמשכת אתה בעצם קורא בשם חדש לבעיה ישנה.
התורה קראה למשכב זכר תועבה ולשבת התורה לא קראה תועבה אז כבר תורת משה הבחינה בין החטאים האלה ואתה שואל מדוע האחד מעורר סלידה והשני לא? ובכלל שאלת הישיבה עם ההומוסקסואלים לדיון רעיוני באספה אחת דומה לשאלה של ישיבה עם הרפורמים באספה אחת. כאן קיים הוויכוח האם עצם הישיבה בצוותא נותנת לגיטימיות לצד השני.ולהשוות את הנושא לישיבה בכנסת עם מחללי שבת זה בכלל מופרך שהרי ישיבה בכנסת נובעת מטעמים פוליטיים ולא לשם וויכוח רעיוני.
"הנה דוגמה קטנה. לפני 95 שנה היה מאד אפנתי להיות לאומן והבון טון החברתי היה שצריך למסור את הנפש למען המולדת"......
מה הקשר בין טעות בשיפוט של יהודים שחיו בתקופה מסוימת לבין דבריו של הרב שפירא?
הרי כל הסתכלות שלנו על ארועים היסטוריים נעשית כחכמה שלאחר מעשה. האם יהודי גרמניה יכלו לצפות לפני 95 שנה שהשכר על מעורבותם הנלהבת לטובת ארצם יהיה עליית הנאציזם ורצח מזעזע של שישה מיליון יהודים? הרי לאורך כל ההסטוריה כשיהודים חיו בארצות הגולה הם נלחמו לטובת הארץ שחיו בה מטעמים פרקטיים ו"לאומניים" כביכול. והאם תוכל לשפוט יהודים שלא היתה להם ארץ משלהם על ש"אימצו" ארץ שהיטיבה עמם ?ולהיות חכם לאחר מעשה ולומר שיהודי רוסיה היו "חכמים" יותר זה מופרך מפני שאם היה קורה להפך ושלטונות רוסיה היו נוקמים על הבגידה של היהודים אז המחשבה שלך היתה אחרת.
"כל זה פותח מקום לדיון רציני דווקא: "
מכיוון שבעצם הוויכוח הוא ישן נושן הרי הוא איננו פותח פתח לדיון חדש וכל הצעותיך (אם יש בהן עניין)יכולות להיות נידונות היום ולפני שנה ומחרתיים כי השאלות הן אותן השאלות.
"נניח שאני מסוגל לשחזר את רגשותיו הבסיסיים של ר' משה פיינשטיין - האם הם מחייבים אותי?"
לזה אתה קורא דיון רציני? אתמהה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2009 09:56 |
|
| |
ירוחם,
יישר כח על הדברים, אני מסכים שהצד הזה קיים בתורה ובמורשת חז"ל ואף הבאתי כמה מקורות לדבר בעצמי.... אלא שיש ערכים נוספים בתורה, אחד העיקריים שבהם הוא לימוד תורה באופן רציני , שהוא כידוע דבר שדורש זמן , כשם שעבודה דורשת לא מעט זמן בפרט בעידן המודרני.
כלומר יש כאן ערכים מתנגשים ומשאבים מוגבלים...
מה שמחייב הכרעה כדי להגיע להכרעה מושכלת ומאוזנת צריך לבחון כל ערך בפ"ע, ואת המציאות הנידונה בפ"ע (הקשר של זמן, מקום, השלכות ציבוריות, השלכות אישיות ועוד ועוד, עד כמה שידינו משגת) ולמצוא את האיזון המתאים והנכון ביותר בינהם.
לפיכך החלטה גורפת שכולם צריכים לעבוד, היא בעיני טעות בדיוק (טוב אולי לא בדיוק, בוא לא נתווכח על זה...) כמו החלטה גורפת שכולם צריכים לא לעבוד ורק ללמוד תורה כל היום ...
מובן שלצערינו בחינה כזו לא נעשית באופן מספיק רחב לא בציבור הדתי ולא בחרדי, (עד כמה שאני מכיר ואשמח מאוד להתבדות...) והתוצאה ידוע. בכל מקרה הגם שלא עלינו המלאכה לגמור איןא נו בני חורין להיבטל ממנה. (להביא גאולה לעולם, הסיפא של הדברים מבוססים על דברי ר' טרפון במסכת אבות)
שנרב,
בהחלט יש יותר ממשהו בדבריך .
אם כי הייתי מצביע על נקודה אחרת יסודית יותר שדומני שגורמת למה שאתה מתאר.
הנקודה הזו היא העדר או לפחות חסרון בסבלנות ובגילוי נאות .
מסיבות כאלו ואחרות (בפשטנות ניתן להאשים את ה"גלות" בזה, אבל בסופו של יום זה כמובן נורמות, שתמיד היתה ויש לנו את הבחירה לשנותן) יש נטיה להכריע בשפיטת המציאות בענינים ציבורים מהסוג הזה (יסלחו לי אחי הפוסט מודרניים... ביהדות שיפוט הוא חלק מיסוד הקיום, וביננו גם הפ"מ שופט את המציאות ואף מכריע , לא תמיד באופן הכי מושכל בלשון המעטה, בענינים שונים) מבלי לשמוע עד תום את טענות הצד הנאשם (עם או בלי מרכאות) מצד שני אין גם השתדלות של הצד "פורץ הגדר" (או הדרך אם נרצה להחמיא לו או לפחות להציג את הדברים באופן שמשקף גם את התפיסה שלו) לגלות באופן נאות מספיק את כוונתו והשיקולים המושכלים שלו לפעולה הזו וכו'. (הרבה פעמים כי פשוט אין כאלו שיקולים לפחות לא כאלו שמספיק כבדי משקל... אלא יותר "תחושת בטן" אמיתית מאוד לדעתי ש"אי אפשר להמשיך כך עוד") בסופו של יום נוצר כאן תהליך של ביצה ותרנגולת של אובדן אמון , שמוביל לתוצאות די הרסניות.
הצד השמרני לא נותן אמון בשיקולים של הצד החדשני (ולצערי כמעט תמיד יש לו על מה שיסמוך... או לפחות יש צדק מסוים בדבריו) ואילו הצד החדשני פורץ הדרך , לא נותן אמון שאם יתאמץ להסביר את כוונתו יקשיבו לדבריו באופן כנה ויענו לו (כמובן שיש בו גם פחד שיענו לו את מה שהוא לא רוצה לשמוע...) וכמובן גם לו יש על מה שיסמוך.
מה עושים ? זו כבר שאלה שאני זורק לפתחינו, באשר דומני שברמה זו או אחרת, כל אחד מאיתנו (לא רק בפורום הזה, אבל כאן אולי זה אפילו יותר משמעותי) ממוצב איפהשהוא על הסקאלה הזו שבין שמרן לחדשן , ואם אנחנו רוצים לבנות משהו ביחד, או לפחות לא להרוס את מה שקיים, צריך לעשות חשבון נפש בענין הזה, מה כל אחד מאיתנו (וגם כולנו יחד כקבוצה שיוצרת כאן איזה שיח בעל אופי מסוים) יכול לשנות כדי להביא את המצב לשיפור.
אשמח לשמוע את דעת חכמי הפורום בענין .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2009 10:24 |
|
| |
איש ציפור
כלומר יש כאן ערכים מתנגשים ומשאבים מוגבלים
למה מתנגשים? למה לא ערך ליד ערך- למה נגד? למה משאבים מוגבלים? תן לערך השני את מקומו המכובד,
ושוב לא תהיה התנגשות ולא בעיה. בכל דבר ערכי ורעיוני פונים לרמב"ם, כאן הרמב"ם לא רלונטי?
את הלכות תלמוד תורה של הרמב"ם משום מה לא רוצים להזכיר, זה לא לענין.?
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג
כה י
כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרס /וגרם/ רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה
פירוש הרמב"ם לאבות פרק ד משנה ו
דע, כי זה כבר אמר: אל תעשה התורה קרדום לחפור בה, כלומר: אל תחשבה כלי לפרנסה, ובאר ואמר שכל מי שיהנה בזה העולם בכבוד תורה שהוא כורת נפשו מחיי העולם הבא. והעלימו בני אדם עיניהם מזו הלשון הגלויה, והשליכוה אחרי גוום, ונתלו בפשטי מאמרים שלא הבינום - אני אבארם - והטילו להם חוקים על היחידים ועל הקהילות, ועשו את המינויים התוריים לחוק מכסים, והביאו בני אדם לסבור שטות גמורה, שזה צריך ומחוייב, לעזור לחכמים ולתלמידים ולאנשים העוסקים בתורה ותורתן אומנותן. וכל זה טעות, אין בתורה מה שיאמת אותו, ולא רגל שישען עליה בשום פנים. לפי שאנו אם נעיין בתולדות החכמים, זכרם לברכה, לא נמצא אצלם לא הטלת חובות על בני אדם, ולא קיבוץ ממון לישיבות המרוממות הנכבדות,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2009 12:17 |
|
| |
אני חושב שלא הבנת את דברי נכון .
בעולמינו יש זמן , הזמן הזה מוגבל אם אני בזמן X אוכל אני לא משוחח בו עם אשתי, אם אני ישן אני לא שותל עץ בגינה, ואם אני עובד במשרד או בשדה (או איפה שזה לא יהיה) אני לא יכול באותו זמן ללמוד בכוילל.
עד כאן הכל מוסכם ?
היום ויש צורך שמצד אחד יהיו גדולי תורה בעם ישראל (אני מקוה שאתה מסכים לזה, בכל מקרה אני חושב שזה יסוד מוסד בעולם התורה לפחות מאז ימי הראשונים) ומאידך בני אדם צריכים להתפרנס איכשהוא , ויותר מכך כפי שאמרת יש ערך עצמי או אולי אפילו מצוה בכך שאנשים שומרי תורה, ובמובן מה (פחות יותר להבנתי) אפילו שסתם אנשים, יבנו ויפתחו את העולם. צריך למצוא איכשהוא את האיזון שיוציא את התוצאה המירבית מכל הנ"ל.
הרמב"ם מציע דרך שבעיני היא אכן טובה ונכונה יותר מלכתחילה אלא שאני חושש (ורוב הפוסקים חששו כמוני, אני בטוח שר' מיכי ועוד אנשים כאן בקיאים יותר ממני ויוכלו להביא מקורות לדבר, כולל מן הסתם שיחזקו את הצד השני ) שלגבי רוב בני האדם זה בלתי אפשרי במצב הנוכחי (שכמובן גם אותו יש לשאוף לתקן להבנתי) לכן פוסקי ההלכה או לפחות רובם התירו ללמוד תורה ולהתפרנס מן הצדקה משום "עת לעשות להשם" או מכל נימוק אחר. כאמור זה לא המקום והזמן המתאימים לעסוק בפסיקה, מעבר למראי מקומות רלוונטיים שאולי מישהו יביא לנו כאן שיוכלו לשפוך אור נוסף על הענין.
בשורה התחתונה המצב הנתון הוא :
1. כדי ללמוד באופן רציני ומקיף צריך זמן.
2. עולם התורה (כבר מתקופת הראשונים ולמעשה אף לפני כן) ולהבנתי גם העולם בכלל, צריך שיהיו אנשים שידעו תורה באופן מעמיק ומקיף.
3. כדי שזה יקרה צריך שתהיה כמות מסוימת של אנשים שמתאימים ומסוגלים לכך שבעיקר (או רק) ילמדו תורה בחייהם.
4. רוב האנשים לא מסוגלים או לא רוצים בכך. (צ"ע למה, ואין כאן מקומו)
5. מהמצב הנוכחי יוצא חילול השם. (צריך עיון למה וגם זה אין מקומו כאן)
6. יש את דעת הרמב"ם , שמסבירה את הבעיה העקרונית ואף מכריעה איך לפתור אותה.
7. כאמור מעשית כרגע היא לא מתאפשרת, ולפיכך פוסקים רבים הכריעו שלא כרמב"ם.
אם כן מה נותר לעשות ?
להבנתי :
1. לא לנסות לשבור את הקיים , זה גם לא יצליח, וגם סביר מאוד שהמצב החדש שיווצר לא יהיה טוב יותר באופן משמעותי. (יש לכך הוכחות הסטוריות למכביר, שאין לי כח להיכנס אליהם, במחילה, ואני מקוה שיש כאן מישהו שיוכל לתת לך מקורות לגבי תוצאות של מהפכות כוחניות. אאז"נ יש ספר של בריטי בשם בקר בענין, יצא בהוצאות מרכז שלם, אם זה מענין אותך, הגם שבודאי יש מה להשיג גם על דבריו של זה...)
2. לנסות לברר האם יש טעות ברושם שמי שלומד יותר זמן , גודל בהכרח להיות ת"ח משמעותי יותר מזה שגם עובד או לומד מדעים וכיו"ב. או שלעתים דוקא זה שרק לומד תורה צומח להיות מעין "חמור נושא ספרים" שבמנותק מהקשרי המציאות הנכונים לא מבין אל נכון את אמירת התורה כאן ועכשיו אלינו כציבור וכאוסף של פרטים, (וזה לא היינו הך לעניננו) וממילא אינו ראוי להוראה. (לפחות למי שלא חי עמוק בתוך החצר שלו)
3. להתאזר בסבלנות, ולהבין שתהליכים מורכבים לא נפתרים סתם כך, כי נמאס לנו כבר מהמצב הנוכחי...
זהו בראשי פרקים
אודה לתגובתך.
האיש והציפור.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2009 13:08 |
|
| |
אישי הציפור,
לא איני מסכים לדבריך, באבות - נאמר- לא עליך המלאכה לגמור- ואין אתה בן חורין להפטר ממנה.
אדם חייב לעשות את תפקידו בעולם, קודם את מה שמוטל עליו, ללמוד, לעבוד לבנות בית ולהוליד ילדים.
ובשום פנים ואופן לא אחד על חשבון השני, אתה מנסה לתקן את העולם את עולם התורה וכו' וכו' יפה מאד.
אבל לא על חשבון מצוות אחרות שאתה חייב לקיים, כל חרד וחרד"ל יגידו לך כי- תלמוד תורה כנגד כולם- (הבנה מוטעת במשנה) אבל הם יבטלו את ת"ת לתפילה לאכילה לחתונה ללויה וכל מנהגי העולם. בצדק, אבל לא לעבודה ולפרנסה, זה לא?
אתה עושה חשבונו של מקום, ודואג לעתיד התורה? ראשית בכל ההיסטוריה של עם ישראל לא היה כדבר הזה,
לא בימי התנאים האמוראים ולא בימי הגאונים הראשונים והאחרונים, שכה הרבה גדויילים והרוצים להיות גדויילים, הסתובבו בעם. והעם שמר על צויונו גם בלי זה. עולם התורה לא נהרס ולא נפגע, אדרבא.
רק אחוז או שניים היו בין לומדי התורה, ואולי אפילו פחות. ומה קרה?? לא היו ולא צמחו גדולי ישראל?
החליטו שהיום הרמב"ם לא אקטואלי, בגלל אילוצים אלו ואחרים, אולי גם בדברים אחרים הוא לא אקטואלי בגלל אילוצים אלו ואחרים?
יש לי חדשות בשבילך- הכסף משנה חולק על הרמב"ם,אמנם בצורה ניטרלית- אבל הש"ך כבר הופך את הענין להפוך לגמרי, יש לך על מי לסמוך
סיפור
האדמור מגור הראשון החידושי הרי"ם, בצעירותו התארח בשבת זכור, אצל הרבי מרוזין,
בשבת אחר הצהרים יצאו לטייל, שאל אותו הרבי מרוזין- תגיד- שאול המלך היה טיפש? מה הוא היה ילד?
כששמואל בא אליו, הוא מקדם את פניו ואומר- הקימותי את דבר ה'- הרי הוא לא הקים את דבר ה', להפך, -הכבשים הפועים מיד העידו עליו שלא!
ענה לו הרי"ם-בספרים- באותו לילה שאגג נשאר בחיים, הוא בא על שפחה, וממנה נולד בסופו של דבר -המן,
והרי בגלל מעשי המן בסופו של דבר, כתוב קיימו וקיבלו- כלומר שאול ראה ברוח הקודש, שבמעשהו הוא הקים את דבר ה'.
בהמשיכם ללכת, שאל הרי"ם את הרבי. נו מה אתה אומר על הרעיון שלי?- כפתור ופרח -השיב הרבי.
חשב הרי"ם ואמר לרבי- לא, לא! אני לא צודק, אדם צריך לקיים את המצוות המצוות עליו, ולא לחשב חשבונות של בורא עולם.
כרעיון הזה אתה מוצא גם בספרו של ר' יצחק ערמא -עקידת יצחק- כשהוא דוחה את התירוצים על -יוסף, שלא יצר קשר עם אביו .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2009 14:09 |
|
| |
איי ירוחם ירוחם,
על בסיס מה החלטת שאני לא מקיים את המצוות המוטלות עלי ?
וכי אתה יודע מה אני עושה בחיי ? אתה מכיר אותי ? מאיפה החלטת שאני מנסה לתקן את עולם התורה, ולא את עצמי ?
אם יש לך ראיות לטענותיך אוכל להתמודד איתם. לעת עתה אין לי אלא להכחיש אותם, לאור ההכרות המועטה (יחסית אליך, כן ?) שיש לי עם עצמי ועם אורחות חיי, עד שתאיר את עיני,
בתודה מראש.
לגבי ההמשך לא ברור לי על בסיס מה אתה מחליט שאתה יודע יותר מהכסף משנה (הלוא בעל השו"ע...) ויותר מהש"ך , לגבי מה נכון לעם ישראל ולתורה היום.
האם רק נדמה לי או שהמום בו פסלתי את דברי נמצא בך, באשר במקום לנסות לתקן את מה שאתה יכול ולקיים את המצוות ששייכות אליך, אתה מנסה להכריע בסוגיות הלכתיות שגדולי עולם דנו בהם, כנגדם, בלי לעיין בכובד ראש מספק בענין כלל, מתוך איזו מחשבה (מפאת כבודך איני אומר "מחשבת הבל") שזה מביא איזושהיא תועלת...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2009 15:04 |
|
| |
איש ציפור
עכשיו תורי להגיד שלא הבנת אותי. חלילה חלילה דברי לא היו מכונים אליך, אפילו לא לניק שלך, דברי כלפי העמדה שהצגת.
העמדה של הכסף משנה ושל הש"ך, הם התרים להתפרנס מהתורה, והם בהחלט לא עונים לכל האדיאולוגיה.
המצוות השיכות אלי הם ביני ובין בוראי, ומה שאני יכול לתקן- או מה שצריך לתקן. אני בהחלט מנסה לתקן.
בעיקר כנגד הזלזול הגדול כלפי מצוות ה' , הזלזול הגדול כנגד השליחות של ה' המלאכה=שליחות, -כך גם חז"ל.
ה' נתן לנו עולם יפה במתנה, במקום להתיחס למתנה בצורה מכובדת, כמתבקש.
אנו עושים כל מאמץ, לבזותה ,
למרות שזו מתנתו של בורא העולם, ו הוא בקש מאתנו בפרוש בתורה. לעבדה ולשמרה.
אגב כתבת
אתה מנסה להכריע בסוגיות הלכתיות שגדולי עולם דנו בהם, כנגדם, בלי לעיין בכובד ראש מספק בענין כלל, מתוך איזו מחשבה (מפאת כבודך איני אומר "מחשבת הבל") שזה מביא איזושהיא תועלת...
מילא לי יש מחשבות הבל- אבל איני מבין מאיפה לרמב"ם ותשב"ץ ולאחרים יש מחשבות הבל כאלה. מענין מאד מאיפה?
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 15/07/2009 15:27:13
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2009 15:35 |
|
| |
טוב,
קשה לי להתווכח עם זה, פשוט כי האמירות כלליות מדי ולא מספיק מנומקות. אם כי מבין השורות נראה לי שהנחת לגבי ולגבי דעתי כמה וכמה הנחות לא נכונות או לכל הפחות לא מדויקות, וחבל.
נראה לי שאם במקום להניח הנחות ולכתוב על בסיס כך תשובות, היית פשוט מבקש ממני להבהיר את מה שטעון ביאור בדברי (לשוני נוטה להיות לא נהירה דיה לעתים קרובות מדי לצערי...) שנינו (ואולי גם עוד כמה מעשרות מיליונים הקוראים שלנו ,  שמילאו פיהם מים לעת עתה ) היינו יוצאים נשכרים.
לא חבל ?
תוקן על ידי אישציפור ב- 15/07/2009 15:43:03
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2009 23:41 |
|
| |
צענע
" התורה קראה למשכב זכר תועבה ולשבת התורה לא קראה תועבה אז כבר תורת משה הבחינה בין החטאים האלה "
אז תחליפי חלול שבת בבשר וחלב, ע' חולין קיד:
|
|
|
|
|
