הרב שפירא: צמחת אצלנו תנועה רפורמית-חרד'ל מול דת'ל

[עצם הישיבה בכנסת (או בכל מועצת עיר) היא נתינת לגיטימציה לאוכלי בשר בחלב וכו'. זה נכון גם אם הדיון וההצבעה הספציפיים נוגעים בנושאים "פוליטיים" (לפה שאוכל נבלות וטרפות יש קול משפיע שיכול להכריע על עתיד א"י, ההתדיינות איתו נותנת לגיטימציה לא רק להיותו בעל זכויות ב"בעלות" על המדינה, אלא גם לזכותו להביע את עמדותיו בציבור), ובודאי נכון בנושאים "יהודיים" (חמץ, שבת וכו' וכו'). ]

אמשלום (ואחרים)
הרשו לי לחלוק עליכם.
וכי למה שישיבה ביחד תחשב כלגיטמציה ?
האם זה שאני משוחח ומתווכח ואפילו נלחם (בכלים שיש בידי) בחילוני/רפורמי/שמאלני/דתי שאני חושב שטועה , ומצד שני משתף או מנסה לשתף איתו פעולה בענינים שלהבנתי יש אפשרות לשיתוף פעולה, זה אומר שאני נותן לגיטמציה לחטאיו/טעויותיו ?
      בחטאיו וטעויותיו אלחם ככל שאני יכול, ולכל הפחות להשפעות שלהם על רשות הרבים הציבורית שלנו, ועם מעשיו ו/או כוונותיו הטובות  בהנחה שאני מעריך שיש כאלו (ובדר"כ יש) אשתדל למצוא נתיב לשיתוף פעולה ולהתקרבות, ואין שום סתירה בין השניים.

       כל המשוואה שאומרת "ישיבה עם" או "שיתוף פעולה עם" = לגיטמציה לחטאיו וטעויותיו נובעת מהנהגה פוליטית ירודה שלא יודעת לומר וללבן דברים באופן ציבורי ברור, ולכן מפחדת ממסרים עקיפים  וכד'. שיגרמו ל"מדרונות חלקלקים" ולסחף ציבורי (די בצדק מצידה...) ברגע שמקימים לזה אלטרנטיבה (להבנתי מודל הסנהדרין של התורה יכול לספק פתרון לזה, ו...ר' מיכי תרגע אני לא מדבר על הסנהדרין של ק"ק פ"ת או ישורון אלא על הנהדרין הכולל את כ-ל רבדי הציבור בישראל, הלוא הוא הסנהדרין של הרב אריאל שליט"א והלל ויס שליט"א אף הוא...  וקצת יותר ברצינות אני מתכוין למשהו שאפשר לשאוף לייצר , אך בודאי שרחוק הוא מלהתקיים כרגע במציאות)

.


רגשון זוקף בהן ירוקה לדברי נדב

איש,

הקיץ, החום והעייפות עשויים להאט את קצב התגובות [למרות שבנושאים מענינים, כמו אשכול זה, הענינים אינם נראים יגעים יתר על המידה].

אבל בנוסף, קיימות לאחרונה בעיות טכניות שמקשות על משלוח הודעות, ועל כניסה להודעות חדשות [בטח שמתם לב, אתם שם בהנהלה, שכשלוחצים על הנורית המהבהבת ליד שם האשכול, לא מגיעים לעמוד האחרון באשכול אלא לזה שלפניו...]. מסיבה זו יש ירידה במשלוח תגובות, כך נראה לי. במיוחד עקב עבודות השיפוץ הנרחבות שנעשות כמעט מידי לילה, שהוא הזמן החביב על מגיבי האינטרנט למחלקותיהם ושבטיהם.

אוטוטו נגמר הקיץ, והפורום ישוב ויפרח ...

_________________

שכן,
טוב אני מקוה שהוא גם ישוב לאיכותו כבראשונה...
       התחושה דאז שהרמה ירדה היתה גורם מרכזי (אם כי לא בלעדי) לכך שלא עניין אותי יותר מדי לבקר בו...
                 הישובו ימיו כבראשונה, תמהני ?

_________________

שמא נהפוך את האשכול הזה למועדון של חברים ותיקים...  הייתי רוצה להעיר כאן לדברי נדב (שאמנם קרובים לדעתי לאמת מבחינת ניתוח המוטיבציות של הרב שפירא וסיעתו) שאין הישיבה בכנס של הומוסקסואלים ולסביות כישיבה בכנסת; הכנסת היא מועדון ויכוחים בכל נושא שבין חבריו יש רבים שהם מחללי שבת (וכן כאלה שאינם מבני ברית, חרדים, חרדלים, מיונזים ומיולייטים למיניהם), ואילו ארגון כמו הו"ד מעמיד את הזהות ההומוסקסואלית (ובפרט, את הקונפליקט בינה לבין הדתיות ההלכתית) בלב פעילותו - ואם כן ההבדל ביניהם הוא כמו ההבדל, נניח, בין השתתפות בטקס פתיחת המכביה לבין השתתפות במצעד הגאווה.  נדמה לי שגם לרב שרלו כמו לרב שפירא ברורה העובדה שהשתתפות בארוע של הו"ד היא הצהרה, ותמה אני שכותב חריף כמו נדב מבטל את העובדה הזו.

גם

אתה צודק לגמרי, ומאידך גיסא בעוד שבכנסת יושבים מחללי שבת שמבסוטים לגמרי ממצבם ואינם שואפים לשנות אותו, בארגוני ההומוסקסואלים הדתיים יושבים כאלו שמספרים לך שהם ניסו מאד להשתנות והיו שמחים מאד לשנות את נטייתם אלא שלא עלתה בידם, א"כ שוב מאן מפיס?

מה שנראה לי הוא שהחרד"לים סבורים שכל אשר בשם יהודי ירא שמיים יכונה חייב לברוח בזעקות שבר מכינוס שכזה. כנראה הנחת היסוד היא מה שכתב ר' משה פיינשטיין, שאין באמת נטיה הומוסקסואלית ומי שעוסק בכך הוא מין רשע רקוב שכזה שנהנה מעצם הסטיה. זה בדיוק התחום שבו ישנה התאבכות מסוימת בין ההלכה לתפיסת העולם המטה הלכתית, ולכן כאן עולה באמת השאלה מה מקומה של המטה-הלכה ומה היא מכילה אם בכלל.

בנוסף רציתי להעלות כאן נקודה פרקטית.

העירני מישהו שמי שמחזיק בידיו את מוסדות החינוך של חברה הוא גורם כבד משקל מאד בכיוון ההתפתחות שלה, בפרט בחברה מודרנית ולאחר משבר המסורת שכבר דשו בו רבים. הקרע המסתמן בין החרד"ל לדתי לאומי ה"רגיל" מעמיד את הזרם המרכזי בבעיה, שהרי מוסדות החינוך מוחזקים בעיקר בידי החרד"לים.

עד לפני שלשים שנה היו  הרמ"ים בישיבות התיכוניות ואפילו בישיבות ההסדר חרדים  כמעט כולם. החלפתם באה בעקבות שני גורמים: כעס של ההורים שבניהם "נשרפו" והפכו חרדים, והופעתם של רמי"ם "לבנים" יוצאי מרכז ובנותיה. ישיבות חדשות ואטרקטיביות נפתחו, והישיבות הישנות היו חייבות להתיישר עם הזרם כדי לא להתרוקן מתלמידיהן.

אינני רואה איך הזרם הלא חרד"לי משנה את המצב בשטח החינוך. בסופו של יום במצב הנוכחי רק מעט הורים יבחרו מוסד חינוכי על בסיס אנטי חרד"ל בלבד.  השאלה המעניינת היא האם ניתן להפחית מהשפעתה הרוחנית של מערכת החינוך בלי לשפוך את המים עם התינוק.

כדי ללכת למקצוע כמו חינוך צריך ברען.
ומה לעשות, בדרך הטבע הברען יימצא יותר אצל החר"דלים ופחות אצל הד"לים.