הרב שפירא: צמחת אצלנו תנועה רפורמית-חרד'ל מול דת'ל

צענע:

צענערענע כתב:    ולגבי הציבור החרדי-מכיוון שהבעיות אצלו הן בעיות הרבה פחות חמורות מאשר בציבור הדתי לאומי (שהצעירים שלו נוטים יותר ויותר לכיוון החילוני)הנושאים שהם דנים בהם הם פחות עומדים ברומו של עולם -אז אולי טוב שכך? הציבור החרדי הוכיח שהוא מצליח היכן שהציבור הדתי לאומי נכשל.(ועובדה שהחרד"ל מבין זאת ומחקה את החרדיות) האם הצלחה בשטח אינה חשובה יותר מדיונים מילוליים על רמה גבוהה ?

מי שאחזו,
לא שבענו כבר מהשבטיות המיותרת הזו ?
נכון יש צדדים שבעייתים הרבה יותר בציבור החרדי מאשר בדתל"מי ויש כאלו שבעייתים יותר בציבור הדתל"מי. איזו תועלת יש מהטחת האשמות הדדיות והתבצרות של כל צד בעולם שלו על תועלותיו ומגרעותיו ?   חוץ מלקבע את המצב הנוכחי שממילא רחוק מלהיות מושלם .
לא הגיע הזמן שנחליל לפרגן אחד לשני, על מה שטוב בו, בלי להתעלם מכך שאצלי יש דברים מסוימים בהם אני טוב יותר מכם ?
                                    מה דעתך ? (שאר חכמי הפורום מוזמנים גם הם להגיב, למרות שנדמה שלאחרונה הם בלעו את הלשון או איבדו את מאור עינהם רח"ל בכל הקשור להודעות שאני כותב...
 מה שאני מוכרח לומר שקצת מוזר בעיני...)

איש ציפור

ממעוף הציפור הכל נראה לפעמים אחרת, ולא רואים את האנשים בכללותם רק את ראשיהם.

זו לא שבטיות- זו המלחמה על דרך חיים, זה מאבק על הדרך הנכונה,
כשהחרדים טוענים כי דרכם היא הדרך היפה והנכונה ואין בלתה, וטועי הלב בקרב המחנה פוזל לעברם, חשוב להבליט את דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום

ירוחם,
אתה צודק אבל זה לא סותר את מה שאמרתי.
אתה יכול להדגיש את "דרכיה דרכי נועם" תוך כדי הטלת רפש על דרכם של האחרים שלא נוהגים כשורה בענין הזה להבנתך (ובעצם גם אובייקטיבית) ובכך בעצם לחתוך את הענף עליו אתה יושב. (וגם לגרום לצד השני להתבצר בעמדות שלו כנגדך...)
או לומר אכן  "דרכיה דרכי נעם" וזה קודם כל מחייב אותי . כדאי גם לכם לאמץ את הדרך הזו, זה יקדם גם את האינטרסים שלכם קדימה, ובמיוחד את האינטרסים והערכים המשותפים לשנינו, והם לא מועטים כלל להבנתי.
              שבוע טוב לך, ותודה על התגובה.

_________________

איש ציפור
תודה על הצעתך הנכונה-  איני יודע לאיזה דרך אתה שייך,- אבל באמת ניסית פעם לדבר פעם אחת עם חרדים?
לא עם חרדי בודד, שזו גם בעיה בפני עצמה, הם לא מקשיבים לך, אסור להם להקשיב לך, כל מה שאתה טוען כנגדם, בהגיון ובדרכי נועם, אתה נתקל בביטול במקרה הטוב, ובקיר אטום במקרה יותר טוב.

בהחלט יצא לי.
יותר מפעם אחת.

איש ציפור

האמן לי בתוך עמי אני יושב- או ישבתי, אדם בגילי כבר לא מחליף חברים, כמעט רוב חברי הם חרדים,
בכל הדרגות וגוני השחור. וגם שחור לבן- זברה, עם כולם אני חי באהבה אחוה בעיקר שלום ורעות,

 לפעמים אני עושה שקר בנפשי, ולא אומר את דעתי. חבל על הזמן- אין עם מי לדבר, על הנושאים המועלים כאן.

לדעתי זה מאוד בעייתי לנהל דו שיח (ולמצוא מכנה משותף ואח"כ גם לעשות פשרות) אם אדם שנותן קדימות לרגשות, לאינטואיציות ולגחמות שלו על פני השכל ועובדות המציאות המגיעות מהחושים. על מה יש לדבר איתו? הרי הוא מרגיש שדעתו תואמת למציאות, וזהו. מבחינתו זה מספיק. לא איכפת לו ממך. אין לו בעיה לרמוס אותך. נסה להסביר לו שאתה רואה, שומע, ממשש, מריח וטועם את ההיפך. קל וחומר אם תנסה להסביר לו שאתה מרגיש את ההיפך (שזה בדיוק הכלי הכאילו-קוגניטיבי שהוא משתמש בו..) לדעתי אדם שמחפש אמת וצדק ישמור נפשו ויתרחק מהשקפות עיוורות כנ"ל.