פירש"י נועד לבן חמש למקרא?

(אבקש בזאת מכל המגיבים להגיב עניינית ועל המאמר נשוא האשכול בלבד, ושלא לתייגני בעד/נגד חב"ד וכד'. רצוני בדיון ענייני בלבד).

לפני כשנה היה לי דיון מעניין עם אחד מחשובי רבני חב"ד בארץ על דבר תורה של הרבי ז"ל שראיתי באחד מספרי חב"ד. הד"ת המדובר נמצא בספר לקוטי שיחות ח - פר' פנחס, אלא ששם הוא באידיש ואנכי קראתיהו בלה"ק (אודה למי שיביא הדברים במלואם בלה"ק).

הרבי מביא את רש"י הראשון בפר' פנחס 'לפי שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן', ושואל עליו מספר שאלות.

בתחילת הדיון הערתי צדדית, שהקושיא אינה על רש"י אלא על מדרש תנחומא שרש"י מצטטו. הרב הנ"ל השיב שאמנם זהו מדרש, אך פירש"י נועד לבן חמש למקרא ולכן הקושיות הן עליו דוקא (כנראה כוונתו שקושיות אלו אפי' ילדים ישאלו).

הדברים תמוהים לי. אם נקח לדוגמא את דברי הדקדוק שברש"י, מובטחני שמבוגרים רבים לא יבינום, לא כ"ש ילדים.
וכי כל מדרש הלכה שרש"י מצטט ילדים מבינים?
האם יש מקור להנחה זו?

(יש לי עוד הערות לגוף המאמר, ובאם יובא כאן נוכל לדון בהן).

העליתי כאן את הפרק "בן חמש למקרא" מתוך ספרו של הרב טוביה בלוי "כללי רש"י" לשיטת האדמו"ר, הנמצא במאגר אוצה"ח:

http://www.zumodrive.com/share/jDxNTlkMD

גם העליתי כאן את דברי המהר"ל מפראג על לימוד פרש"י על התורה עם ילדים:

http://www.zumodrive.com/share/jDyNGMxOT

אם לא נפתח לכם אוטומטית אנא לחצו על Download שמימין בדף שנפתח.

תמיד רציתי לשאול:

איך ניתן להבין שמ"בן חמש למקרא" ניתן להבין שרש"י כתב את פירושו עבור רמת הבנה וידיעה של  בני חמש? האם בני חמש לומדים מקרא לבדם? האם  גם את פירושו לספר ויקרא הוא כתב עבור ילדים בני חמש שרק התחילו ללמוד מקרא, (יבואו טהורים ...)?

תוקן על ידי נישטאיך ב- 08/07/2009 12:20:18

דברי האבי עזרי הם בגליוני "בית המדרש" על המנ"ח בפ' בהעלותך התמה מה מקורו של רש"י. הגליונות הודפסו במהדורה אחת של מנחת חינוך מכון ירושלים.

הקריאה שהציע לפי' רש"י ש"אלא עמו באכילתו" היינו הדגשת ההיתר, לא תתכן בלשון רש"י כברור למעיין שם.

דברי האבי עזרי כבר נדפסו בספרו הל' ק"פ וכבר הלכו בו הנמושות. אמנם כבר קדמו ברעיון זה בספר אמבוהא דספרי על ספ"ז ע' 254 עי"ש שהביא מרש"י הנ"ל בסוכה ראיה לדבריו!
לעיקר הנידון כאן, כבר האריך הגרי"ש זילברמן בהוכחות שפי' רש"י חסר בפשוטו של מקרא פעמים רבות. ראה באשכול אודותיו.

מאחרי שבת,
במשנה באבות לא מדובר על רש"י אלא על המקרא עצמו, ואין הכוונה שבן חמש יכול להבינו לבד, אלא שאז ראוי ללמוד אתו מקרא, וכמובן גם לבאר לו.
בנוסף, פירוש רש"י אינו פירוש המילות כך שאין זה נכלל בדברי שו"ע הרב.

נישטאיך,
תודה על ההעלאה, אבל הדברים שם מוכחשים מן החוש. ילד בן חמש לא מבין לבד מקרא, וכ"ש לא רש"י אפי' קצת קשה, וכ"ש וכ"ש דברי דקדוק.


אני חוזר ומבקש מקור לדברים.

לא הבנתי דבריך, כשאומרים שרש"י כתב את פירושו לבן חמש למקרא, הכוונה שכתב זאת כדי ללמד את הבן חמש למקרא את פירוש הכתוב, ומאי נפק"מ איך הבן חמש לומד פירוש זה, העיקר הוא שהפירוש של רש"י שהוא לומד לבד או שהמלמד לומד עמו, מתאים לרמת הבנתו.

ובכלל, בעוד הנך שואל על פירוש רש"י, הרי שלי קשה יותר בדברי הרמב"ם עצמו שכותב בהקדמתו, שכתב את ספרו לגדול ולקטן, ושאדם יוכל ללמוד את ספרו מיד לאחרי לימוד החומש ולהבינו מבלי שיצטרך לספר אחר ביניהם, וכאחד שלומד ג"פ רמב"ם בכל יום גם אחרי שלמדתי בין החומש לרמב"ם הרבה ממסכתות הש"ס, עדיין אני זקוק לפירוש כדי להבינו, ועוד רבים כמוני.

המסקנה העולה מכל זה שכשגדולי ישראל כותבים חיבור, אף שמעידים שהחיבור נועד לכל, צריכים להאמין שהדברים נכונים מבחינה תיאורטית עכ"פ, דהיינו לפי המבט של התורה, אבל מצד האדם הלומד עדיין יש הרבה מגבלות כדי שאכן הדברים יהיו מיושמים בפועל.

וכך יש להתייחס גם לדברי הרבי זי"ע בענין פירוש רש"י  לבן חמש למקרא.   

לא הצלחתי לפתוח את הקישורים שבהודעתי הקודמת, הרי לפנים קישורים חדשים:

כללי רש"י:

http://www.zumodrive.com/share/jFgNGZmOD

המהר"ל בגור אריה: 

במילואים לתורה שלמה כרך י"ז, עמודים רפו-שיב, ישנם מספר מאמרים של הרב מנחם כשר בנושא: "פשוטו של מקרא", בראשון שבהם, (עמודים רפו-רפ"ט), הוא סוקר את ה"פשוטו של מקרא" כפי שהוא אצל הפרשנים:

רש"י, הרשב"ם, הרמב"ן, ר' יוסף מאורליאנש, ה"אבן עזרא", ה"לקח טוב", ה"אור החיים".

לשיטתו של הגר"א בפשוטו של מקרא, הוא הקדיש פרק שלם, (עמודים שב-שג).
_________

"פשוטו של מקרא" מהו?

http://www.hydepark.co.il/topic.asp?whichpage=1&topic_id=1851535&forum_id=1364

תוקן על ידי נישטאיך ב- 08/07/2009 15:55:47

מאחרי שבת
כתבת:
<המסקנה העולה מכל זה שכשגדולי ישראל כותבים חיבור, אף שמעידים שהחיבור נועד לכל, צריכים להאמין שהדברים נכונים מבחינה תיאורטית עכ"פ, דהיינו לפי המבט של התורה, אבל מצד האדם הלומד עדיין יש הרבה מגבלות כדי שאכן הדברים יהיו מיושמים בפועל. >

מה שייכת כאן תיאוריה?

<"כשאומרים שרש"י כתב את פירושו לבן חמש למקרא, הכוונה שכתב זאת כדי ללמד את הבן חמש למקרא את פירוש הכתוב">

האם גם ה"רש"י הראשון" בספר בראשית הוא פירוש הכתוב?

בהחלט לא, אין ספק שהבנתו של רש"י ב'פשוטו של מקרא' צ"ע ואינה כשל ראב"ע והרשב"ם או (וזו האפשרות שבה אני מצדד) כשרש"י כותב 'ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא' וכד' הכוונה באופן מקומי, ולא לכל אורך פירושו.

כשאני קורא את פירוש רש"י אני מבין שאין שום בעיה באכילת חמץ בפסח שני. גם לא בשעת הסדר. אולי אני עדיין לא בן 5.

כדי לשפוט ביושר את דברי הרבי מחב"ד בענייניות, חייבים לראות ולדעת מה היו קושיותיו. כי אם לא כן, אין להם פותר. הדברים נראים כי דבריו שרש"י נכתב לבן חמש למקרא, מבוססים על הנחתו המוקדמת בקושיותיו. אם כן לא יהיה צודק והגון לדון בדבריו ללא ידיעתן.