| נשלח ב-30/4/2010 05:36 |
 |
| |
בנוגע לענין זה ישנה שיחה של הרבי בלקו"ש ח"ט בהעלותך א בשיחה הרבי עומד על 'כל' פירוש רש"י זה, ושואל כמה וכמה שאלות א. שאלת הרמב"ן על תחילת רש"י (בדרך רחוקה - חוץ לאסקופת העזרה) למה מפרש פירוש לא 'פשט' ? והרי במשנה הובאו שני דיעות בקשר לכך, ולכאורה הפירוש השני (דרך רחוקה - ריחוק מקום) הוא הפשוט משא"כ הראשון. ב. מדייק כמה דיוקים בלשון ובפירוש רש"י ג. לשם מה רש"י מביא בכלל בפירושו דינים על פסח שני ? רש"י הוא אוסף של הלכות ? ואם כבר מביא למה מצרף זאת לתוך פירושו כאן ? למה לא כותב דינים אלו, בפני עצמם ? ובמקומם ? ד. דיוק - הדין הראשון והאחרון מדברים על חמץ, למה א"כ מבדיל ביניהם בדין נוסף, ולא כותבם ברצף ? כרגיל הסברו של הרבי מתחיל, במה היה קשה לרש"י (ומכריח זאת בכך שרש"י ציטט בד"ה את המילה 'או'), למה התורה בחרה לכתוב דווקא את המקרה 'דרך רחוקה' ולא מקרה 'אונס' אחר ? למה לא לדוגמא מקרה של 'חמצו קיים' (שלא יכול להקריב פסח), שהוא לכאורה חידוש יותר גדול ? לתרץ שני שאלות אלו רש"י א. מביא את 'הניקוד' *, ולומד מזה (כדיעה השניה במשנה) שאף אם נמצא מחוץ לפתח העזרה, וא"כ זה כולל כל סוגי האונס שיש (ולכן התורה מביאה את המקרה הזה). - וזהו תירוץ על א' ב. ואח"כ מביא את דיני פסח שני (כדי לתרץ על השאלה השניה, למה לא מביא את המקרה של 'חמצו קיים'), שהרי זה שה' הוסיף על המקרה שקרה כעת שהיו טמאים, ואמר גם הדין ב'דרך רחוקה', מובן שזהו מכיון ששניהם דומים, היינו, שבשניהם הסיבה שמנעה מלעשות פסח ראשון התבטלה בזמן פסח שני (נהיה טהור, בא לעזרה), משא"כ במקרה של 'חמצו קיים' הסיבה - המציאות נשארה, רק שהדין השתנה - וזהו "מצה וחמץ עמו בבית". וזהו שממשיך רש"י מה המקור שמותר חמץ בפסח שני (והרי "ככל חוקת הפסח יעשו אותו") "כי זה לא יום טוב". ואח"כ ממשיך, כדי שלא תהיה סתירה לדין ש"על מצות ומרורים יאכלוהו" - בפסוק הבא, "שהאיסור חמץ הוא רק באכילתו". * ראוי לציין לשאלה: אם קשה לרש"י בניקוד ש'מעל' המילים, למה רש"י לא מסביר זאת תמיד ? ואם זה לא קשה לו, למה כאן מוצא לנכון להסביר זאת ? ע"פ המבואר בפנים, יובן שרש"י מסביר זאת רק כאשר עי"ז מתרץ לפשוטו של מקרא. מקור הדברים http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15949&st=&pgnum=72&hiliteרק אציין, שברש"י על התורה ישנם כו"כ חידושים שאין להם, כ"כ מקור (ולפעמים כותב שונה מההלכה), ולפעמים משנה כמה מילים מהמקור וכו', והסיבה פשוטה - רש"י הוא פירוש פשט, אם זה נראה מ'פשוטן' של דברים לא צריכים מקור, ואם בשביל הפשט צריך לשנות מהמקור - משנים מעניין למה מהאבן עזרא, רשב"ם ועוד לא מצריכים מקור לדבריהם
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 06:46 |
|
| |
בריפרוף על פני האשכול, נראה שלוצאטי ואליהו שואלים (לא מבינים) מהו 'פשט' - רש"י, והאם הוא בכלל פשט ?
ראשית, הנה מוכרחים לומר שרש"י כל כולו פשט, מכמה סיבות (תמיהות) :
א. לפעמים מביא מדרש אבל משנה לגמרי את הצורה שלו, למה ? סתם ?
ב. לפעמים כותב "איני יודע הפירוש כאן", אע"פ שבמקום אחר הוא בעצמו פירש דברים אלו, ויתירה מזו, לפעמים אף מפרש להיפך מפירושו במקום אחר (אם אני לא טועה בהלכו דותינה), מה קרה ? רש"י שכח מה פירש שם ?
ג. לפעמים כותב מדרשו, ולפעמים לא, מה הסיבה ? (מביא גאולה לעולם ?) והדבר הוא אף כשמביא רק פירוש אחד (ולא כמו שצלצח כתב לעיל), לפעמים מוסיף שזה מהמדרש ולפעמים לא. למה אין עקביות ?
ד. לפעמים עומד על כל מיני דיוקים קטנטנים, ולפעמים לא מסתכל עליהם. לדוגמא: הניקוד שנמצא על האותיות בתורה, כתיב חסר ומלא בתורה, ועוד הרבה כאלו. למה לפעמים טורח להסבירם ולפעמים לא ? האם כאן היה לו זמן לקבץ את מדרשי חז"ל, ובדיוק כשבא לפרשה זאת וזאת לא הספיק לו הזמן ?
אפשר לשאול בלי סוף
והתשובות ברורות (ומדברי רש"י עצמו) - רש"י על התורה מפרש מה שמוכרח ע"פ פשוטו של הכתוב, מה שמתרץ על שאלות שיכולים להתעורר בדרך הפשט. זה השיקול שמנחה אותו מה להכניס בתוך פירושו, ומה לא. מה שמוכרח לפשט כן, מה שלא - לא. לכן ג"כ לפעמים מתעלם מפירוש מסוים (שהוא בעצמו פירש) או אף מפרש להיפך, או משנה לגמרי את המדרש שמביא, מאחר שמביא רק הדרוש ל'פשט', או לתרץ שאלות שע"ד הפשט.
רש"י אף משתמש במדרשים, אם הם יכולים להוות פירוש ל'פשט'. אמנם אם המדרש לא כ"כ שייך לפשט, רש"י מציין זאת, שזה 'מדרש'. אבל ברור שגם זה בא להסביר שאלה שנשאלת בפשטות הפסוק, ולכן כשרש"י מביא שני פירושים, לפעמים מתחיל במדרש ולפעמים בפשט, למה ? סתם ? כי הראשון יותר מתאים לתרץ משמעות הכתובים (ואע"פ שהראשון הוא נקרא מדרש, והשני פשט - כי הראשון מאחר שהוא חדשני ולא מובן בגלל חדשניותו נקרא מדרש אבל דווקא הוא מסביא את הכתובים בצורה יותר טובה מהפירוש הפשט)
לכן רש"י לפעמים מתשמש בכתיב וקרי, בחסר ויתר, בניקודים שונים ועוד, הכל במטרה אחת - כדי להסביר את הפשט. אם ע"י שיביא דרשות אלו יובן הפשט (לדוגמא כשיש שאלה בפשט וע"פ דרשה זו תתורץ השאלה) - מביא אותם רש"י. אבל סתם כך רש"י לא מביא כאלו דרשות ודיוקים.
ובדרך זו יובנו עוד הרבה שאלות שאפשר לשאול רש"י !!!!!
אולי הבעיה היא, שלא למדו וקראו קצת מפרשי רש"י, שמזכירים ריבוי פעמים בכל התורה את הכלל של רש"י 'פשוטו של מקרא', ולכן חושבים שרש"י מוצא לנכון לכתוב זאת על פסוק אחד ?! מעניין לכבוד מה היה רש"י צריך להבהיר זאת על אותם פסוקים ? למה פסוקים אחרים לא זוכים להתעטר בהסבר זה
אולי לא שמעו על התבטאויות גדולי ישראל על פירוש רש"י, שזהו לא 'אוסף של מדרשות' ? גדולי עולם היו לומדים עם תלמידיהם פירוש רש"י והתעמקו ודייקו הרבה בדבריו - המהרש"ל ועוד
הפלא הגדול הוא, על אלה היודעים כל הנ"ל, למה לא פרשו דבריהם היטב ? אתנחתא
הפלא הקטן הוא, אשר ניק עלום שם, מפיל בנינים של לקו"ש, ע"פ הינף מקלדת בקלות..אבל הוא טורח להזכיר שמחברם היה גאון עולם "להפקיע את הרבי מגדולתו", 'נעתרות נשיקות ...'. אם היה 'גדול' גאון עולם למה שיאמינו למה שאתה כותב שפירושיו "אינם נכונים" ? אתמהה !!! אולי עדיף ללמוד שוב ושוב 'ומהספר' את הדברים לפני שמוציאים דיבה ?
ולבסוף באים בתביעות, בואו תפתרו לנו את רש"י הזה והזה, וכי מישהו השלה את עצמו שהוא הרבי מליובאוויטש שיכול לפתור על נקלה כל רש"י קשה ? וכי אם לא יפתרו את אותו רש"י קשה אז כל ה'שיטה' הלכה פייפען ?
שכחתי כמעט לכתוב - האם שייך שילד בן חמש יבין את רש"י היטב, אולי גם כל ילד יודע את כל המילים בצרפתית שם ואת כל התרגומים שלוקח מהאונקלוס ? מצחיק שבכלל חושבים זה בתור אפשרות !! כל החידושים של הרבי בלקו"ש (כל הרא"ם הגור אריה וכו') ילד קטן מבינם, מצחיק ביותר. מצחיק עוד יותר לשים זאת בפי הרבי
רש"י מפרש כל דבר המוכרח להבין ע"ד הפשט, הוא גם סוגר פינות, שלא תהיה שאלה ע"ד הפשט שלא תהיה תשובה בפירוש רש"י. זה הפירוש 'בן חמש למקרא'. יש בני חמש שיש להם שאלה כזאת או שאלה אחרת. רש"י סוגר את כל השאלות. רש"י גם דיבר על בני חמש שחונכו ללמוד מקטנותם, ואף בעלי ראש טוב שיכולים לשאול שאלות כאלו כשלומדים את הפסוק בתורה
ובמילים פשוטות: כל מי שלא הבין טוב את החומש - שייך להגדרה של בן חמש למקרא, הוא עדיין צריך ללמוד את המקרא. - גם צלצח בכלל.
להעיר מהסיפור הידוע על ר' ישראל מרוזין, שהיה בקטנותו תמיד שואל את המורה שלו שאלות שהיו מתורצות ע"פ פירוש רש"י (פעם כשהגיעו ל'עולים ויורדים בו' לא שאל איך מלאכים עולים ואח"כ יורדים, לכאורה צ"ל הפוך, ואחרי ששאלו אותו למה לא שאל, ענה על חלום לא שואלים שאלות).
סליחה על האריכות אך הדבר היה דרוש להבהרת הדברים - כל הלילה ביזבתי ע"ז
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 09:31 |
|
| |
| לוצאטי כתב: |  |
באמת כבר קצתי באשכול הנפתל הלזה. יהי לכם אשר לכם ויבחר הבוחר ויעיין המעיין.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2010 18:03 |
|
| |
לדעתי מאד קשה לדון ולהתפלפל על הלקו"ש המתורגם לעברית, היות והתרגום הוא מאד לא מקצועי (כמדומני שתורגם ע"י אישה) בפרט מחלק ה ואילך, כמה פעמים למדתי את המקור באידיש ואח"כ התרגום וישנם הבדלים, ופעמים שראיתי רק התרגום והיו קטעים בלתי מובנים בעליל שרק לאחר העיון במקור (אידיש) היו מובנים
|
|
|
|
|
