|
|
| נשלח ב-10/7/2009 01:52 |
 |
| |
נראה כי "התנצלויותיו" של רש"י לא היו ממקומו שלו, אלא מקבלת פירוש לתורה ע"י הלומדים באותה תקופה. מי כותב פירוש לתורה?! פירושו של רס"ג היה כעין מילון (ולפחות הצליח להסתתר מאחורי טיעון זה). רש"י היה הראשון שהעז לעשות זאת, ובכך פרץ את הדרך לפשטנים בדור שאחריו (רשב"ם, ר"י קרא וגם בדורות שלאחר מכן, כמו ריב"ש, ר"א מבלגנצי והחזקוני (שכבר לא ממש נחשב כמפרש, אלא יותר כמלקט דברי הפרשנים שקדמו לו).
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 01:56 |
|
| |
במחילה מן המתדיינים, באתי בעיקר רק לבאר השימוש אצל הרבי בכלל של בן חמש למקרא כדגם לפשט. על עצם דיון הגדול על פשט של רש"י לעומת שאר פרשנים בלתי אפשרי לבאר הדבר בפורום ובכלל המושג פשט, שכן זה ארוכה מארץ מדה. ודוגמא אקראית לא תספיק שכן במקרה יתכן שדברי רש"י הם פשוטים ביותר, ולצורך זה צורך להשוואה שיטתית, שאין לי הזמן כלל לזה. וכמדומני שיש ספרים רבים על כך, ואין צורך להמציא הגלגל פה בפורום. וממילא אקבל שכר על הפרישה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 02:43 |
|
| |
במחכ"ת אתנחתא
בס"ה ערערתי על הקביעה שכתבת "ומכאן שבכל מקום שאינו מצהיר במפורש שהוא מביא מדרש, הרי דבריו הם בחזקת פשוטו של מקרא."
לא השבת על ערעורי אלא בחרת לתאר את החומה הבצורה והתמיהות שיש לך על רש"י לעומת רמב"ן. לפיכך הערתי שתנסה להשוות את רש"י ללא המדרשים, לראב"ע, ותיתקל באותה חומה בערך.
[לענ"ד כל הבעיה היא שב"חיידר" לימדו אותנו שרש"י אמור להיות המפרש המסור המלווה אותנו על כל צעד ושעל, וכשמתבגרים ומתחילים להציץ גם ברמב"ן, רשב"ם ועוד, מגלים כי רש"י כלל לא קיבל על עצמו ללוותנו ליווי צמוד.]
אחר כל זאת אתה עוד מתעתד לקבל שכר על הפרישה? נחזור אפוא כרצונך לענין הראשון וענה לי, מה בדבר הקביעה שממנה התחלתי להשיג על דבריך. האם אתה חושב שהיא מבוססת? וא"כ, על מה בדיוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 03:09 |
|
| |
אתנחתא,
עכשיו שפרשת מהדיון כאן, ואיני מפחד יותר מתגובתך, אחזור עוה"פ על מש"כ לפנ"ז, שבאם כו"כ מהכותבים כאן, היו לומדים כו"כ שיחות בלקו"ש המבארים פרש"י, בעיון המתאים עם ההערות ומ"מ, היו נופלים בדרך ממילא כו"כ מהשאלות שנשאלו כאן לפנ"ז, בבחי' קושיא מעיקרא ליתא.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 05:25 |
|
| |
ישקני
<"אני לא הבנתי בדיחתך בענין רוה"ק, ואתה לא הבנת מה שכתבתי בענין בן חמש">
א. מה ענין רוה"ק לכאן?
ב. ללא כוונת פגיעה בכבודו של הרבי - רק מי שיש לו רוה"ק יכול לומר שהפירוש שניתן לדברי רש"י היו כוונתו של רש"י בפירושו עה"ת.
לא הבנתי את מה שכתבת, ואתה לא הבנת את שכתבתי, פירושי הרבי לרש"י עה"ת ידועים לי ולא נזקקתי לאשכול זה כדי לדעת עליהם, וד"ל, האשכול הוסט לכיוון "פשוטו של מקרא" אצל רש"י בהשוואה לפרשנים אחרים, בעוד שהשאלה בפתיחת האשכול היתה : ''הדברים תמוהים לי. אם נקח לדוגמא את דברי הדקדוק שברש"י, מובטחני שמבוגרים רבים לא יבינום, לא כ"ש ילדים. וכי כל מדרש הלכה שרש"י מצטט ילדים מבינים? האם יש מקור להנחה זו?".
על שאלה זו לא ראיתי באשכול זה כל תשובה, ואוסיף לשאול, האם פירושם של רש"י ומפרשי המשנה האחרים נועדו לבני עשר, או פירושם לתלמוד הם ברמת ידיעה והבנה של בן חמש עשרה, כהמשך המשנה שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 05:50 |
|
| |
ישקני,
פרשתי רק מדיון בנוגע השוואת פשט לגבי שאר פרשנים ואם רש"י הוא כה פשטני.
אך באמת אם כבר התחלת, אגיב: מנין לך בפשטות כה גמורה שבאם ילמדו ביאורים אלו יבינו כולם מיד? אני מכיר הרבה שלמדו ובכל זאת היו להם קושיות. (ואם היה לך מקרה אחד, לאו דוקא שכולם יהיו כך) ולא נראה שעצתך היא מובנת מאליו כמו שאתה חושב. במקום להציע עצות נא לבאר בזה. כמובן אני גם ממליץ לכולם שילמדו את השיחות שכן בוודאי בלתי אפשרי לנהל דיון בלי להכיר את החומר. אך אין זה עצה פשוטה שווה לכל.
נישטאיך,
כמדומני שלא קראתי מה שעניתי לשאלה זו במיוחד, ואם קראת לא הסברת מדוע דבריי לא התקבלו (ואכן אני זוכר כאשר הייתי בן עשר הבנתי כמה דיבורי רש"י בדקודקו ואני הייתי אז בגיל של בן חמש עד בן עשר, וברור לי שלו הייתי לומד רק מקרא כמו שצריך בלי הבלבול העכשוווי שלומדים הכל יחדיו, אכן הייתי מבין היטב מאד כל דיבורי רש"י של דקדוק היטב שדוקא בגילים אלו זה נקלט היטב.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 06:31 |
|
| |
אתנחתא
ייתכן, אך מכיוון שבארץ בה אני גר, עכשיו עונת החורף, הימים קצרים והשבת נכנסת בעוד מספר שעות, אתייחס אי"ה לדבריך לאחר צאת השבת.
שבת שלום.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 10/07/2009 6:29:53
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 07:06 |
|
| |
| אתנחתא כתב: |  | לגבי שאלה הראשונה:
נראה לי פשוט שכאשר רש"י מביא מדרש הרי רק עשה שימוש במדרש, רש"י לא החזיק את עצמו כמהדורה בסיסית של תורה שלימה ואינו אוסף של מדרשים. כמדומה כך הבינו כל מפרשי רש"י הגדולים.
לגבי שאלה השניה:
נודע ומפורסם שרש"י על התורה הינו הפירוש הכי מוקשה שיש, שכן מצד אחד רש"י מצהיר לא אחת שרוצה לתת פשט, ומכאן שבכל מקום שאינו מצהיר במפורש שהוא מביא מדרש, הרי דבריו הם בחזקת פשוטו של מקרא. כל המעיין ברש"י מבחינת ההסתכלות של הצהרת רש"י יתפלא שכל קביעת רש"י תמוה ביותר.
חוקרים רבים ניגשו לסוגיא זו, אך כמדומה בעולם התורני מעולם (ובוודאי הבקיאים יעמידו אותי על טעותי באם קיים חיבור על כך בעולם התורני) לא ניגש מישהו לטפל בבעי' זו מיסודו באופן שיטתי ועקבי למרות שיש אולי מאות חיבורים על רש"י החל מן המזרחי ואף הקודמים לו (חזקוני אולי בגדר פירוש על רש"י?).
על מדוכה קשה זו ישב הרבי מאז שניגש לסוגיא זו בשנת תשכ"ה ואילך שהחל לעסוק בעמקות ברש"י על התורה: כיצד ניתן לומר שרש"י הוא אכן פשוטו של מקרא? והוא ניסה אפה לנמצוא דרך ונתיב כיצד אפשר להפוף את רש"י כמפרש פשט.
ואכן ידועים דברי הרשב"ם שרש"י היה משנה ומעדכן פירושיו ליותר פשטנייים, אך בכל זאת הרי מופרך לומר שפשוט רש"י נכשל בצורה כה גדולה בתוכניתו. הקושי כל כך גדול שמוכרחים לומר שרש"י אכן התכוון לפשט במובן מסויים והי לו איזה מהלך.
[אפשר אולי לומר שמבחינת ההתפתחות, הרי כידוע היה רש"י הראשון שניסה להחיל את הפשט למקרא בצרפת (ואולי יש כמה ניצנים מוקדמים ראה אצל גרוסמן) ועד אז לא היה קיים בצרפת מושג של פשוטו של מקרא וזה היה נחשב לתופעה "מודרנית", (וספרד פרשה אחרת) וממילא רש"י היה עדיין בגדר חיבור ביניים בין עולם המדרש של ר' משה הדרשן והלקח טוב לבין הפרשנות הפשטנית שנוצרה אחר כך. אך בכל זאת גישה זו לא מתקבלת על הדעת שכן אנו צריכים לחתור מה רש"י בכלל כיוון שהוא אומר פשט מסויים, שהרי לפי דעתו אמר פשט ולא מדרש]
על ענין זה ניסה הרבי לכייל כללים להגיע לאיזה הבנה מסויימת בתחום זה. והלא הוא כתוב במאות שיחות שנדפס.(ולא אתמצת כאן שיטתו מחוסר זמן שכן נצטרך להביא השוואות וכו' )
כעת ניגש לשאלה השלישית
למה בן חמש למקרא?
בכלל קיימת שאלה גדולה מהו פשט? וגם על זה נשפכו חביות של דיו. כעת הרבי ניסה לטעון שלפשט יש אכן הרבה מובנים והרבה דרגות, והכל תלוי בעולם הלומד ונקודת הזוית שלו. הרבי ניסה לטעון שכאשר אנו לומדים פשט המקרא אנו צריכים ללמוד אותו על טהרת המקרא, כאשר אנו משילים את המקראת מרמות ושכבות נוספות שיש בידי כל לומד תורני, שכן אדם שכבר מכיר את שכבות הנוספות ביהדות כמו משנה ובווודאי גמרא, הרי נקודת המבט שלו מה נחשב אצלו פשט ומהו דרש, שונה לגמרי מזה שמעולם לא למד רק מקרא. שכן הפשט משתנה לפי רמת הידע המצטבר של כל לומד. ולכן אם אנו צריכים פשוטו של מקרא אנו צריכים להסיר את משקפי המשנה והגמרא לשנו ולהביט באורח בלתי אמצעי על המקרא כמו שהוא בעליל.
וזה אפוא המשמעות של המקרא עבור בן חמש למקרא, שאין כאן אמירה שאנו צריכים לבן חמש לפי תאריך הולדתו של הגיל חמש (ואם בימינו לא לומדים כלל לבני חמש מקרא הרי עדיין הגדר של "בן חמש למקרא" קיים) , אלא הכוונה שאנו צריכים לצאת מן מסגרת הפשט שיש לנו מן מבט של המשנה והגמרא ולהסתכל על כל פסוק בעיניים של זה שמעולם לא למד מאומה רק מקרא בלבד. דבר זה קשה מאד שכן קשה לאדם להשיל את מהלך מחשבתו של הצטברות של הנחות קבועות של שנים רבות.
יש לציין שדבר זה היה קשה גם להרבי, שבעצמו אמר (כמדומני ברור שכמ"פ) שהוא כמו הרשב"ם מרגיש שהביאורים שאמר בתחילתו אינם פשט אמיתי, ואז לא הצליח להסתכל על המקרא כאשר הוא חף מכל הנחות לא מקראות, ולכן אכן ביאוריו עם השנים נהיו יותר פשטניים כפי שכל המכיר את ההתפתחות השיחות יכול להעיד.
|
|
תודה רבה אתנחתא על דבריך הנחמדים, אך יש לדון בהם וכדלהלן.
א. ודאי וודאי שרש"י עשה שימוש במדרש, אך הערתי (הצדדית מאוד, אני מודה) היתה שהקושיה אינה על רש"י כי אם על מקורו.
ב. כבר העיר צלצח על המשמעות שבדברי רש"י לבראשית ג,ב ולענ"ד דבריו צודקים. רש"י לא כותב בשום מקום שכל דבריו הם פשוטו של מקרא. וכבר הביא מלח הארץ כמה וכמה פירושים שאינם פשט כלל אלא רמזים מדרשיים.
אדרבה מתוך שרש"י לא כותב שמקורו מן המדרש מוכח שפירושו נשען בעיקר על המדרש ומפני כך לא ראה לצייין זאת, על דרך רבי לא שנה ר' חייא מניין לו.
ג. הרמב"ן אינו מפרש אלא מבאר, כלומר מוסיף ודן בעומק הדברים ובעניינם, כעין חידושיו על הש"ס - מה שרש"י ודאי לא עשה ולא בא לעשות.
ד. אין זה נכון לומר שרש"י הוא הפירוש הכי מוקשה שיש מפני שנראה ש"לא הלך לו" לפרש המקרא כפשוטו.
מבטו הראשוני של רש"י על המקרא היה דרך כלל מתוך מבטם של המדרשים (בדיוק כמו שכתבת על הרבי בתחלת דרכו, וכעת ראיתי שמפליג_ברשת כתב דברים דומים), ואם תלמד בו לאחר שתלמד המדרשים לא יקשה לך מאומה על פירושו, אלא על בעלי המדרש כיצד דרשו כך והלא אין הדברים מתיישבים בפשט.
וזו קושיה של כלום שהדבר ידוע שדרך בעלי המדרש לדרוש מילים וחצאי משפטים תוך התעלמות מן ההקשר הכללי שלהם בפסוק. ובאמת כאשר ראה רש"י שא"א לפרש כן כל הפסוק, חזר ופירש לפי פשטו, אך תחלת מבטו על הפשט נובעת מתוך המדרשים.
ה. כבר כתבתי לעיל בקוצר, שהמונחים 'בן חמש למקרא', 'פירוש המילות', ו'פשוטו של מקרא' - אינם מקבילים.
בן חמש למקרא פשטו הפשוט שבהיות הילד בן חמש הוא ראוי ללמוד עמו מקרא - ולא שילמד לבד. וזה אינו מענייננו כלל כעת.
פירוש המילות עניינו לבאר המילים הקשות במילים פשוטות יותר (טייטש) - כעין עניינו של מילון. וזה עשה רש"י במקומות הרבה.
פשוטו של מקרא הוא לבאר הדברים בהקשרם ובתוספת ביאור וכבר ביארתי עניינה באות ג'. כגון מה היה חטאו של
משה, ומה היו טענותיו של קרח, ומה ההבדל בין פרשיות השומרים, וכו' וכו'. בזה נשען רש"י בד"כ על המדרש, וכשאין מדרש פעמים רחוקות מבאר, ופעמים הרבה מתעלם.
המדרש עניינו דרך כלל רמזים להלכות ולהליכות, ותוספת לסיפורי המקרא מתוך דקדוק הכתובים או מן הקבלה שביד חז"ל. אך יש להדגיש שהמדרש עוסק לעתים גם בפירוש המילות וגם בפשוטו של מקרא.
אם אני צודק בהגדרת פשוטו של מקרא, הרי שבשום אופן לא ניתן להגדיר את כל פירושי רש"י כפשוטו של מקרא.
ו. ביאורך בדברי הרבי שאין הכוונה לבן חמש ממש אלא למבט ילדותי בלא הידיעות המתקבצות אצל המבוגר, אינו מתיישב כלל עם הכללים הרבים שאסף הרב בלוי מדברי הרבי, מהם עולה ברור שכוונת הרבי לילד ממש בן חמש ממש.
כעת נוכל לחזור לשאלה הפותחת, ולשאול שוב:
מניין לומר שכל דברי רש"י הם פשוטו של מקרא?
מניין לומר שרש"י כתב פירושו לבן חמש למקרא?
איך מתיישבים הדברים עם המציאות? האם לדעתך כל פירושו של רש"י מובן לילד נורמלי בן חמש?
תוקן על ידי לוצאטי ב- 10/07/2009 7:15:41
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 08:06 |
|
| |
אתנחתא
ראיתי את הסברך ל"בן חמש למקרא", ואף הוא פירוש מתקבל, אין הוא הפירוש המקובל בדברי האדמו"ר. (ראה דברי טוביה בלוי בקישור שהעליתי בעמוד הראשון של האשכול ומקורותיו).
ראה לדוגמה את פירושיו של רש"י לפסוק הראשון בבראשית, הקטע הראשון פותח בפירוש שכולו מדרשי, שאין לו דבר עם פשוטו של מקרא, השני פותח בפירוש מדרשי, אך רש"י ממשיך: ''ואם באת לפרשו כפשוטו כך פרשהו", הרי שחלקו הראשון של הפירוש לא היה "פשוטו".
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 08:23 |
|
| |
אתנחתא,
אחרי שלוצאטי תמצת את שאלותיו, אני שואל אותך, באם הי' לומד כו"כ שיחות מביאורי פרש"י בספר לקו"ש עם ההערות וכו' (ולא רק מפי השמועה כו'), האם היו מתורצות כו"כ משאלותיו, או לא?
(ולדוגמא, שאלתו הראשונה: "מנין לומר שכל דברי רש"י הם פשש"מ?" -- באם ילמד השיחה בביאור פרש"י דר"פ פינחס (בלקו"ש ח"ח) בעיון המתאים עם ההערות (ויזכור הכלל שרש"י כתבו כמ"פ: "אני לא באתי אלא לפרש פשש"מ"), יראה בעליל איך: ש1) רש"י משנה מלשון התנחומא, ו2) בדוקא אינו מציין לתנחומא [כבס"פ פינחס (כט, לו) שכותב "ובמדרש רבי תנחומא" (הלא דבר הוא! או שנגיד שאי"ז מדוייק (ח"ו) אלא לפעמים התחשק לו, וזכר לציין לתנחומא, ולפעמים לא?!)], כי כוונתו אחרת מהתנחומא (אף שחלק מלשונו זהה לתנחומא), מתאים לפשש"מ, עיי"ש בארוכה. וכהנה ישנם מאות רבות של קטעים בפרש"י עה"ת, שזכינו ונתבארו ע"י הרבי בשיטתו המחודשת, ורק ע"י הלימוד בעיון והעמקה בהם, נוכל להבין ולראות האור כי טוב ומתוק הוא).
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 10:21 |
|
| |
ישקני
את הקטע המדובר לא למדתי מפי השמועה אלא ראיתי העתקתו בלה"ק. אם תמצאהו בלה"ק ותעלהו כאן (אני לא מצאתי), אראה לך שהדברים לא כה פשוטים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 10:30 |
|
| |
רמב"ן בדרשה לראש השנה:
"כתב רש"י ז"ל בפירושי החומש זכרון תרועה פסוקי זכרון ופסוקי שופרות לזכור להם עקידת יצחק שקרב תחתיו איל, זהו לשונו, ואם כן צריך היה שיביא גם פסוקי המלכיות מן המדרש שלא יתכן בשום ענין שיזכיר הכתוב פסוקי זכרונות ושופרות ולא יזכיר המלכיות, ורבותינו ז"ל כבר דרשו את כולם מפסוק והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם שאין ת"ל אני ה' אלהיכם ומה ת"ל אני ה' אלהיכם זה בנה אב כל מקום שאתה אומר זכרונות אתה סומך להם את המלכיות, כדאיתא בתורת
כהנים ובמסכת ראש השנה (ל"ב א'), אבל הרב רצה לפרש הפסוק שאמר זכרון תרועה ולא אמר יום תרועה והזכיר זכרונות לזכרון ושופרות לתרועה, וכל זה אינו בא כהוגן שכל אלו הדברים אסמכתא בעלמא הם שאין קריאת הפסוקים מן התורה כלל אלא מדברי סופרים הן, ומפורש אמרו בגמרא (ל"ד ב') הולכין למקום שתוקעין ואין הולכין למקום שמברכין, פשיטא הא דאורייתא והא דרבנן, לא צריכא דאע"ג דהא ודאי והא ספק, אבל הרב אינו מדקדק כל כך בפירושי החומש וכותב האסמכתות כמו שמוצא אותם בספרא ובספרי ובמכילתא".
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 10:55 |
|
| |
מתדיינים באריכות האם כל פירושי רש"י הם "לא באתי לפרש רק פשוטו של מקרא" או רק קטעים מסויימים, אבל לא כ"כ ביארו למה בקטעים מסוימים החליט ללכת לפשש"מ, מה נשתנה?
היה כדאי גם לציין דעות מפרשי רש"י לכאן ולכאן.
והלום ראיתי מקור לא צפוי בספר ערוגת הבשם עה"ת, שאינו מפרשני רש"י, אלא ספר דרוש הוא, ובפרשת בראשית (עמ' טז במהדורת ברוקלין תשל"ח) הוא מקשה על דברי רש"י הראשון: "יפלא דקושי' ר"י עה"ת תקשה על רבינו, דלא הי' צריך להתחיל פירושו בדברי רבי יצחק דדרשתו לא נצרך לפשוטו של מקרא, וכמה פעמים פירש"י ואני לא באתי אלא לפרש פשוטו של מקרא".
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 10:58 |
|
| |
קמ"ל
על הקטעים המסויימים יש לדון כשלעצמם, ואנו דנים על הכלל.
ולענין המקור שמצאת, ערבך ערבא צריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 19:52 |
|
| |
על פי בקשת לוצאטי, מצו"ב השיחה מלקוטי שיחות חלק ח פרשת פינחס - בתרגום לעברית.
וזאת למודעי, שהתרגום הוא בלתי מוגה, ועל אחריות המתרגמים בלבד (ולכן אפ"ל אי-אלו דיוקים בסגנון, ולפעמים גם בתוכן).
|
|
|
|
|
