פירש"י נועד לבן חמש למקרא?

תודה לך ישקני.

ראשית הערה כללית:
יש להבדיל בין שאלות לבין דקדוקים. שאלות טובות יכולות להוות ראיה (במקרה זה לפשט ברש"י). דקדוקים לעולם אינם ראיה.
לדוגמה: 'מדוע לא ביזוהו בכך שסבו עובד ע"ז' זו שאלה. 'מדוע כתב רש"י אבי-אמו ולא סבו', זהו דקדוק.
להלן לא אתייחס לדקדוקים אלא רק לשאלות.


כעת הערותי לפי סדר אותיות המאמר:
א.ב) מה בזיון גדול יותר: לומר על אדם שהוא נכדו של עובד ע"ז, או שהוא נכדו של פוטם עגלים לע"ז?
א.ד) אהרן הוא החשוב שבכהנים החשובים ולפיכך ייחסו אחריו.
א.ו) ודאי סברו שמותר לו להרוג, אלא קינטרוהו שאדם בזוי, נכדו של מפטם לע"ז, הרג נשיא מיוחס. וזו כוונת רש"י הפשוטה.

ב.
1. אין כאן פגיעה בכבוד משה, מפני שההלכה נאמרה לקנאים. ומנלן שאף משה היה קנאי.
2. אם יש אכזריות בפיטום עגלים ע"מ לשוחטם, הרי שמה שאמרו על בועז 'אלו היה יודע בועז שהקב"ה מכתיב עליו ויצבט לה קלי עגלים פטומים היה מאכילה' (ויק"ר לד), תמוה מאוד. וכן אמרו 'יש מאכיל אביו פטומות ויורש גיהנם', ואם איתא מאי רבותיה.
כל רעיון האכזריות בפיטום צ"ע, והוא טענת הצמחונים. וגם לפ"ז קשה מה ההדגשה בפיטום לע"ז (ומה שהשיב שם הערה 21 אינו מובן כלל).

ג. ד.
כיון שלא ברור כלל מה האכזריות כמ"ש בהערה הקודמת, הרי כל הרעיון צ"ע.

ה.
לא הבנתי כלל מה הקשר בין אשה מזרעת תחילה וכו' להורשת תכונות האם לבנה או האב לבתו.
ואדרבה אמרו הרוצה לישא אשה יבדוק באחיה, ואם איתא הרי הבנים מקבלים תכונותיהם מהאם והבנות מהאב, ומה לו לבדוק באחיה.


דומני שעסקתי בעיקר הדברים, וכיון שזמני דחוק אסתפק בזאת.