‫מה בין חקיקת הלכה ורפורמה במשנתו של ליבוביץ

ידועה טענתו של לייבוביץ' כי אין למצוא בהלכה כפי שהיא כתובה כיום, פתרונות לשאלות מודרניות כאלו ואחרות, החל בנתיחת מתים, וכלה בריקודים עם נשים, דרך חילול שבת והאכלת טריפות במדינה שכולה מורכבת מיהודים.

וע"כ דרש מחכמי ההלכה לחוקק הלכה , ובכדי להבדיל בין חקיקת הלכה לרפורמה, נדרש לייבוביץ' לפתרון למדני משהו באומרו כי רפורמה נעשית ע"י מניעים שהם מחוץ להלכה, ואילו חקיקת הלכה היא דרישה מתוך ההלכה.

לבד מן הויכוח הלוגי שמעורר טיעון מעין זה,[כל דרישה בסופו של דבר היא טכנית, ולא הלכתית טהורה וכ"ו] אני מתחבט האם יש משמעות לחילוק זה ביישום חקיקת ההלכה בפועל, כלומר, האם יש הבדל בין שינויים הלכתיים שיבוא ממגמת רפורמה לבין מגמת חקיקת הלכה, במימד הטכני, [והלא לייבוביץ 'הוא אבי התפיסה כי אין עם אלא במצוות, קרי, במימד הטכני]

[אגב, מעניין לדעת למה בדיוק היתה כוונתו בחקיקת הלכה יהודית מחדש, באיזה צורה התכוון להסתמך על המקורות שכבר ישנם?]

נושא זה של התקדמות ושינוי ההלכה הוא רחב יותר, וכולל טענות שונות ומגוונות,אך בחרתי להתחילו מנקודה זו.

תוקנה כפילות לבקשת הכותב

תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 19/07/2009 8:28:25

קוטקאנט, שלום וברוך בואך לפורום,
דבריך אינם מתייחסים לבעיה שאני הצגתי, בירורי נסוב על ההבדל שניסח ליבוביץ בין "חקיקת הלכה" ל"רפורמה", האם הבדל זה קיים, וגם אם הוא קיים האם הוא רלוונטי בכלל, שהרי בסופו של דבר היישום בפועל יהיה זהה.
לגבי עצם דבריך, שהם נוגעים בסתירה אחרת במשנתו של ליבוביץ גופא, שמצד אחד ראה במצוות קבלת עול חסרת משמעות מעבר לזה, ומצד שני קורא לחקיקת הלכה, והלא אין לחוקק הלכה, קודם שהובנה ההלכה שקדמה לה?
לדעתי זו סתירה די מהותית, כל עוד אתה לא מודע לדעותיו של האיש בעניין של "תורה מן השמים", אבל, בכל אופן, טענתך, כי ליבוביץ לא שלל את טעמי המצוות מכל וכל, אלא רק ברמת העשיה, הם אינם נכונים מבחינה עובדתית.

אפשרי
צר לי,אך כדי לטעון לנכונות העובדות,תצטרך לבסס את דבריך על ראיות.
למיטב ידיעתי,לייבוביץ' לא פסל מעולם את טעמי המצוות כטעמים מאחורי הציווי,אלא אך ורק את קיום המצוות מתוך הרצון להיות מוסרי.
ה"ולא תתורו" שלו היה לגבי עילת הקיום.
אשמח אמ מישהו מחברי הפורום יוכל להביא ראיות לשיטתו של ליבוביץ.

מיכי,
בסופו של דבר, מה יהיה ההבדל ברמת העשיה,ההתנהגות בפועל, בין שינוי הלכתי שנעשה במכניזמים הלכתיים מקובלים,[כפי הגדרתך] לבין שינוי שנעשה בצורה אחרת?
אתה ככל הנראה תשיב, כי זה לא רלוונטי, והנידון היחיד בבואנו לשנות את ההלכה, הוא האם השינוי נעשה בדרך לגטימית או לא, ואין לקחת בחשבון את התוצאות, מבחינת רמת העשיה והריחוק מההנהגה הקודמת.
כך שעמדתך זהה לזו של לייבוביץ', שאין מקום לדון בצורתה של היהדות כפי שתיראה לאחר השינויים, אלא, יש רק לדאוג שהמניעים יהיו תוך-הלכתיים.
רק שישנו ויכוח ביניכם מה ניתן להגדיר כמניע תוך-הלכתי,אתה לא מוכן לקבל כי ישנו עקרון תוך-הלכתי האומר, כי העקרונות ההלכתיים אינם רלוונטיים כלל בתקופה מסויימת, ואף שאתה מכיר כי משמעותם והשלכותיהם של העקרונות ההלכתיים נתונה לשינוי, וכל שינוי שלא יענה על דרישה זו,מבחינתך-הרי הוא אינו תוך הלכתי.

ליבוביץ' בסך הכל צעד אחד קדימה [או אחורה], וטען,כי ניתן אף לשנות עקרונות הלכתיים לגמרי, ומנימוקים תוך הלכתיים [הוי אומר הלכתיים במידת מה] כי הרי אין ההלכה רלוונטית  כלל למצבים מסויימים. [אגב, לא הבנתי כיצד הפרכת את טיעונו זה? טענתו כי ההלכה אינה יכולה לפתור בעיות מסוימות, לא נבעה מכח יחסו אל ההלכה, אלא להיפך, כיוון שההלכה לא יכלה לפתור מצבים מסויימים, פיתח את השקפתו בנוגע לרלוונטיות של עקרונותיה]

לסיכומו של דבר, בנקודה הבסיסית, כי המדד לשינוי ההלכה אינו ביישום בפועל אלא ברמת המניעים, אתם זהים.
נקודת המחלוקת ביניכם היא, האם ההלכה היא רלוונטית היום במידת מה, מה שגורם למחלוקת נוספת, האם ניתן לומר שעקרונות ההלכה אינם רלוונטים בכלל ולסטות מהם במידת הצורך, [לדעת ליבוביץ מוכרח כי ניתן לסטות מן ההלכה לגמרי שכן היא איננה רלוונטית היום לגמרי](שוב אזכיר את הצד שהעלית אתה, כי הנקודה הבסיסית היא האם ההלכה ניתנת לשינוי, ורק בשלב השני, יש לשאול האם היא רלוונטית, שזה דבר שאינני מסכים עמו)

אני חושב שמן הראוי לציין, את העמדה הרווחת בנוגע לשינויים בהלכה ברחוב החרדי, רמת היישום בפועל היא זו שמנחה, הם אינם נכנסים בעובי הקורה מבחינה הלכתית, הרב שך לא אסר על לימודי חול מטעמי הלכה, אלא מטעמי שינוי ההלכה כפי שהתגלמה בפועל [בילדותו באותה עיירה עלומת שם בליטא]

שמעתי פעם מהרב הלל זקס, כי החזו"א לא העלה בדעתו שחשמל זה בונה, הוא אסר זאת בצורה מוזרה שכזו, בשביל שלא יערערו על הפסק, כיוון שראה בעיני רוחו שאם יהיה מותר חשמל בשבת, תהא השבת מתחללת, ועל כן הבין שאין ברירה כי אם לאסור זאת במסווה של פסק הלכה מנומק.[כך שהמדד לשינוי הלכתי אינו הלגיטמציה מבחינת ההלכה כפי שכתובה, אלא מבחינת ההלכה בצורתה המתגלמת בפועל]

יתכן, כי סברא זו היא העומדת בבסיס הזהירות והשמירה על איסורים שאין טעצם רלוונטי כיום.[שמא יתקן כלי שיר וכדומה]

להלן תגובה לנושא האשכול שכתב לי באופן פרטי, ידידי יהונתן-גיל רוסן-ממן, מישיבת הר-עציון אלון שבות. הדברים מתפרסמים באישורו, כמובן:

בכדי להבין כיצד פועל מנגנון חקיקת ההלכה במשנתו של ליבוביץ, יש לרדת לשורש דעתו בעניין המצוות. אין כוונתי לשאלה: מדוע שומרים מצוות, לה ניתנת התשובה הידועה: לשמה! אלא, כוונתי לשאלה: כיצד ניתן לדעת שהמצוות אותן אנו מקיימים הן הן המצוות ה"נכונות"? ומהי משמעות היות אותן המצוות "נכונות"?
האפשרות הראשונה תישען בעיקר על משנתו של ליבוביץ בדבר ההבדל בין מדע לבין ערכים. הואיל וערכים הם עניין רצוני-שרירותי שאינו תלוי במה שישנו (בין אם במובנה המדעי של המילה יש, ובין אם במובנה הפילוסופי), גם קבלת עול מלכות שמיים אינה תלויה בשום ידיעה אונטולוגית. אפילו בריאת העולם בידי הקב"ה אינה מהווה מקור מחייב לקבלת עול מלכות שמיים. הוסף על כך את עקשנותו הרמב"מיסטית של ליבוביץ על כך שהאל אינו ניתן לידיעה אלא על דרך השלילה, ותגיע למסקנה שאין ביכולתו של האדם לידע דבר אודות מה שהאל דורש ממנו. הערכים שהאדם מקבל על עצמו, מתוך רצון לעבוד בכל-זאת את אותו אל טראנסצנדנטי שלא ניתן לדעתו, יכולים להיכנס תחת הכותרת: "פרוגרמה דתית". אין כללים הגיוניים המנחים את האדם בקבלת הערכים הללו, אלא אך ורק הרצון לעבוד את אותו האל באמצעות מעשיו הדתיים. לפי שיטה זאת, אין כל סיבה לבחור בהנחת תפילין כאמצעי לעבודת ה', ולא בקרבנות למולך. אולם, עובדה היא, שהיהודים לכל אורך הדורות בחרו בהנחת תפילין ולא במולך - וזוהי משמעותה של ההצהרה שעל-פי ההלכה חובה להניח תפילין ואסור להקריב קרבנות למולך. כיהודי (ואין לאמירה זו משמעות ערכית כלל וכלל, אלא רק משמעות אמפירית), בחר ליבוביץ להניח תפילין ולשלול את המולך. אך הוא היה מודע לכך שאין התייחסות בארכיונים היהודים לשאלת מדינה יהודית אשר רוב אזרחיה אינם שומרי מצוות. בהיות וואקום שכזה, ניתן לליבוביץ החופש לקבוע התייחסות ערכית-רצונית-שרירותית משלו לתופעה, מבלי לפסול את שייכותו ליהדות (כל זאת בתנאי שההכרעה נובעת מרצון לעבוד את אותו אל הנ"ל). אם תטען שבאותה מידה יכול אדם לקבוע התייחסות הפוכה לסוגיה, ואף זאת במסגרת היהדות, אין בכך כל קושי. בין ליבוביץ לבין אותו האיש תפרוץ מלחמה ערכית, ועם השנים יכריע עם ישראל (האמפירי) בין שתי העמדות. ובכך תיפסק הלכה גם בסוגיה הזו. גישה זאת היא גישה דאונטולוגית מובהקת, וממילא ברור ההבדל בין רפורמה לבין חקיקה הלכתית. בעולם שבו העיקר הכוונה, מה זה משנה שאין הבדל מעשי בין שני סוגי חקיקה? הבדל ערכי ישנו. מעניין הדבר, שלפי פרשנות זו, אין כל משמעות ערכית להשתייכותו של אדם לדת היהודית. אלא, מתוך ערכיו של האדם ניתן לומר עליו שהוא יהודי.
פרשנות שכזו היא אפשרית, ואפילו מפתה, אך נראה לענ"ד שלא זו הייתה שיטתו של ליבוביץ. קשה לומר שהוא ראה בהלכה תופעה אמפירית גרידא (גם אם יש אצלו התייחסויות בעלות אופי היסטוריוני להלכה).

[אפשרי,

תודה על הבאת הדברים - ובהקשר לדברים המחוכמים נראה שידידיך הוא מאותם שוייטנגנשטיין היה אומר עליהם ש"ישנם דברים שיבין אותם רק מי שהדברים מנקרים  ומעסיקים את מחשבתו באופן תמידי מתוך רצון פנימי שלו להבינם" דברים כמו דקות ההבנה שאדם נצרך אליה בהבחנתו בין חקיקת הלכה ורפורמה]

[ נראה שהנך מסכימה לדברים שהביא אפשרי בשם ידידו. האם אין לפסול על הסף את האפשרות הראשונה, שהרי י"ל הגדיר גם פעם את האל כ"נותן התורה" (אכן, המירב שהיה מוכן לומר, דבר שהפנה אליו את תשומת הלב אבי שגיא באחד ממאמריו וע"ע הדיון המקיף על תפיסת האל במשנתו, בפרק השביעי בספרה של גילי זיוון "דת ללא אשליה") ? ]

תוקן על ידי ספרן ב- 02/10/2009 9:39:04

איפה?