לך דומיה תהילה (פילוסופיה)

אוראינסוף,

בעלבעמיו,
ולו רק מהטעם הפשוט שחשיבה לא מופשטת ביחס לאלוהות מביאה לסתירות גדולות, כך שבעל כורחך עליך להכיר בכך שדיברו בדרך משל. התפיסות הקבליות- לא רק שלא פותרות את הסתירות, אלא עורמות עליהן עוד ועוד.

לרשום
למה שסתירות יפריעו לך?
אם אני זוכר נכון תורף טענתו של ר' משה תקו היא שאיננו יכולים להחיל על רבש"ע את הטיעונים הלוגיים שלנו.

לא קראתי את כל האשכול  ואשאל שאלה שאם יש לה תשובה באשכול אודה מאד להפניה אליה.

אם "לך דומיה תהילה" אז יש בעייה בכל הנושא של תפילה .
(וכמובן שגםרוב ספר תהילים סותר את הקביעה הזאת.)

צענע
ראי: http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_1_59.htm

בעלבעמיו,
להיפך, זוהי תרפה של תורתו. באמצעות הטיעון הזה תוכל להכשיר כל תפיסה, כי אם כך, למשל, מה לנו שנלין על הנוצרים שטוענים שהתגשם באדם, והתהלך על פני האדמה, והטיף מוסר, ונצלב ומת כדי לכפר על עוונות בני האדם?

לבעל בעמיו

בעמוד שהבאת לא מצאתי תשובה.
אולי תוכל להסביר במילותיך איך הרמב"ם התפלל יום יום ואמר לקב"ה שהוא גדול גיבור ונורא? (שהרי שלשה תארים אלה כן נשארו בתפילה)
ואולי בכלל גם השם :הקדוש ברוך הוא בעייתי.

צענע

תפילה מאורגנת  מדוקלמת ומסודרת- כמה שפחות.

תפילה אישית-כמה שיותר.

יש שלשה סוגי תפילה במקרא,- תפילה למשה- תפילה לדוד- ותפילה לעני.חשבי  לבד על משמעותם השונה.
אצ"ג כותב על זה נדמה לי בספרו האנקריון על קוטב העצבון. מי שיכול להביא את זה יבורך!

צענע
<הרבו לדבר על נושׂא זה ואין תועלת לחזור על כך כאן. הדבר הקולע¹⁴ ביותר שנאמר בעניין זה הוא מה שהוא אמר בתלים (תהלים ס"ה, 2): לך דֻמיה תהִלה שפירושו: לגביך השתיקה היא השבח. זה ביטוי קולע¹⁵ מאוד למשמעות זאת, שהרי כל דבר שנאמר מתוך כוונה לרומם ולפאר בו, נמצא בו פגיעה כלשהי כלפיו ונראה בו חיסרון כלשהו. לכן ראוי יותר לשתוק ולהצטמצם בתפישׂת השׂכל, כפי שציוו השלמים ואמרו: אִמרו בלבבכם על משכבכם ודֹמוּ סלה (תהלים ד', 5)¹⁶. >
בהמשך הפרק הרמב"ם טוען שהיינו זקוקים להיתר מיוחד כדי לומר הא-ל הגדול הגבור והנורא. אני מסכים אתך שאיני מבין לחלוטין מה הועיל ההיתר הזה. יתכן אין לנו ברירה אלא להתפלל כי אנחנו לא יכולים לשתוק ולהצטמצם בתפישת השכל ואכתי צ"ע.

לרשום
האם אתה יכול לתאר לעצמך דת בלי גרעין אי רציונלי, בלי התגלות שהיא לא בהכרח רציונלית? האם נסי מצרים שהתורה מצווה לזוכרם הם במסגרת העולם הרציונלי? הנבואה, מעמד הר סיני? שמשה בא להידיין עם החרטומים הוא לא פתח אתם בדיון תיאולוגי, הוא הראה להם שהמופת שלו חזק יותר.

בעל

קפקא כתב על כך- הצפרדעים המקרקרים בביצת החיים!

בעלבעמיו,
עד כאן דיברתי רק על סתירות. כגון שתאמר על צורה המשורטטת על נייר שהיא עיגול וריבוע בבת אחת, דבר שלא יתכן שיתקיים מכיוון שלריבוע יש מאפיינים שכאשר יש אותם לצורה מסויימת- ניתן לומר בודאות שהיא לא עיגול.
השאלה שהעלת בנוגע לרציונל, במובן של התאמה או יכולת הסבר ע"י המדע המודרני, היא שאלה חדשה (בשיחה זאת) ושונה, והיא ראוייה לדיון נפרד.

ולשאלתך האחרונה: משה לא ניסה לשכנע את החרטומים כמו שהוא ניסה לשכנע את בני ישראל, וגם בזה הוא הצליח בקושי. תאר לעצמך מה היה קורה אילו הוא היה מנסה לשכנע את בני ישראל בעזרת דיונים תיאולוגיים.. היינו יושבים בארץ גשן עד היום...

לרשום
כמדומני שהיו הוגי דעות כגון המהר"ל שטענו שאצל רבש"ע גם הנמנעות הלוגיות אינן נמנעות, וכדאי לברר את הנושא.