איש הספר הגאון הרב דוד צבי הילמן

הלבן,
חן חן (תרתי משמע) על תשובתך.
זאת מצאתי על הרב דוד צבי חן ז"ל: "היה גאון עצום בנגלה ובחסידות"
האם הסבא הגרד"צ חן הותיר אחריו ספרים, בנגלה ובחסידות?
האם הנכד הגרד"צ הילמן מתייחס באיזהו מקומן לתורתו של הסבא?
להערכתי, לערוך ספר כספרו הראשון צריך לקחת (גם לאדם בעל כשרונות מעולים) כמה שנים. הן לחיפוש החומר, והן לעיבודו. בשנים אלו בדרך כלל יושבים בישיבה ועוסקים בלימוד גפ"ת בעיון ולהלכה.
האם בתשי"ג כבר היה נשוי?
לפי שכתבת שנקרא על שם הסבא, שנפטר תרפ"ו, הרי שאין קשר בינו לבין ר' דוד צבי הילמן שנולד תרנ"ג. או שמא בכל זאת יש קשר מצד האב?

תוך כדי חיפוש ראיתי שבלובביץ' (אתר חב"דפדיה) יש המכנים את הגרד"צ בכינוי "מר הילמן" ופשוט שאין זה נאה. בפרט שנותנים שם קישור למאמר שבו נעתק מכתב מרבם ז"ל שהתייחס באופן נאה (אם כי בהשמטת חלק מהשם, וגם בשם הספר): "הרב דוד שי' הילמן בספרו - קובץ אגרות בעל התניא".

אמנם באתר הנ"ל נמצא בשלבי עריכה (יש שם גם כותרת "טענות המתנגדים", אך לא כתבו אחריה שום טענות), וכדאי שיתקנו זאת.

תוך כדי קריאה ראיתי במאמר הנ"ל שכותב עוד: "תיכף כשקיבלתי הספר כתבתי להנ"ל במחאה גדולה".
האם ידוע מכתב המחאה הזה בספרי האגרות המפורסמים?
האם הגרד"צ השיב לזה?
האם מישהו שמע על כך מפיו?
תודה באם אפשר לענות על כך בלי להגרר לפולמוס בענייני חב"ד בכלל, שאינם שייכים לכאן.

בשבילי היה חידוש לראות (באתר הנ"ל) את הידיעה דלהלן:

"הגניזה החרסונית - במשך כל השנים, לא הייתה בשלימותה בידינו, וחלק ממנה נשאר ברוסיה.
עם נפילת מסך הברזל ברוסיה, שלחה עזרת אחים תמימים ושלוחים למדינות ברית המועצות לשעבר. אחד מהם היה הרב משה אורנשטיין שבהיותו שם פעל לשחרור מכתבי הגניזה החרסונית הנשארים.
הרב אורנשטיין הצליח במשימתו, והגניזה החרסונית הושלמה כולה.
הגניזה - על כל חלקיה, שוכנת כיום בספריית ליובאוויטש שבקראון הייטס."

א)      אודות הרד"צ חן, ראה כאן:

תיקון קל לדברי הלבן: לרד"צ חן היו עשרה ילדים, שלושה בנים ושבע בנות.

וכאן שני כתובים הפוכים: איוב א ב: וַיִּוָּלְדוּ לוֹ שִׁבְעָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת. שם מב יג: וַיְהִי לוֹ שִׁבְעָנָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת.
מכל מקום חשוב לציין שהגרצ"ד נמנה בין חבורת תלמידי החזו"א בבני ברק ונמצא עמם כולם בקשר הדוק וכל שיחו ושיגו כמותם.

עוד תיקון קל בדברי הלבן ועוד: הח' הילמן הוא נינו של הרד"צ חן ולא נכדו. בתו של הרד"צ מוסיא דברוסקין היא זקנתו של הילמן.

לפלא שלא ציינו עדיין את האשכול היישן על רמב"ם פרנקל שסופו אמנם בהרב צוקר והרב פישר אבל תחילתו בהרב הילמן ויכול ללמד מה על אופיו ודעותיו.
אגב חי' הרשב"ץ על ברכות נדפסו שוב בתוך ספר הזיכרון זכרון מרדכי ע"י כולל חזו"א עם הוספות ותיקונים. ושם בהקדמה מזכיר את זקנו רד"צ חן ואת רבו רא"א דסלר שעודדו במלאכתו זו.

לפונים היכן ניתן לעיין בחלק הראשון, התשובה היא כאן (גישה זו פשוטה יותר 'מהיברו בוקס' הנזכר אצל 'מעודד'.  בנוגע לאמינות איני מאמין שהיברו בוקס שלחו בו יד אבל לא בדקתי) 

תוקן על ידי bin ב- 16/07/2009 13:35:39

נכון, בשני הפרטים טעיתי:
א) לרד"צ היו שבע בנות ושלושה בנים, המנויים בספר "שושני חן" ע' 28.
ב) רד"צ הילמן הוא נין של הרד"צ חן, בנם של אשר אנשל הילמן ודבורה לבית דוברוסקין, כמסופר בס' הנ"ל ע' 62.
אביו ד"ר אשר הילמן, הירבה להתכתב עם אדמו"רי חב"ד.
בשנת תרצ"ז התייעץ עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אודות אופני חינוכו של הילד דוד צבי, והמענה נדפס באגרות קודש ח"ד ע' ב-ג.
בשנת תש"ח ביקש אצל הרבי לכתוב אל בנו, והמענה נדפס באגרות קודש שלו ח"ב ע' רפ.

אל תהיה המום. ישנו יהודי בירושלים שהבית ישראל הזמין אותו לביתו וביקש ממנו לכתוב לרבי מליובאוויטש (לאחר שהילמן פירסם באחד העיתונים ששמע מהבית ישראל בשם האמרי אמת שכל מכתבי הגניזה הם מזוייפים) שהדברים שנאמרו בשמו אינם נכונים, ואדרבה הוא שמע מאביו שהמכתבים הם קודש קדשים (הוא חזר כמו"כ פעמים "קודש קדשים") רק שלדעתו ישנם מכתבים בודדים שהסוחר הכניס בין המכתבים שהם כנראה מזוייפים.

היהודי הזה שהה יחד עם יהודי נוסף בביתו של הבית ישראל במשך 17 דקות, דבר נדיר מאד אצל הבית ישראל. הדברים הועלו על הכתב ונשלחו לרבי מליובאוויטש.

במענה על מכתב זה התקבל מכתב מהרבי מליובאוויטש. (שלא כדאי להרחיב בו כעת)

שופטני,
התוכל בבקשה לפרט את שייכותו לחבורת תלמידי החזו"א בבני ברק, ובמה מתבטא הקשר ההדוק, ושכל שיחו ושיגו כמותם.
האם קשר זה החל רק אחרי תשי"ג?
האם למד בעצמו אצל מרן?

הלבן,
קראתי הקישור שנתת על הסבא הזקן. הכותב שם כותב עליו שהיה "מגדולי ההוראה". האם זה בא לידי ביטוי גם בעולם הרחב, כמו בדוגמת הצמח צדק האחרון שפנו אליו גם שאינם חסידים?
בכלל יש רושם שהכותב מקפיד לכנות רק את בנו כ"גאון". אולי עלה בלמדנותו על האב.
אגב, נהניתי מהווארט שלו על "טרף" "טירוף" למרות שאיני מכיר פרטי המחלוקת המסופרת שם. לשיטתו, יש יראי ה' שהם מטורפים.
מעניין לדעת מה יענה הגרד"צ על טענתך בקשר למהדורת פרנקל. האם יכול אתה (וזה כותב אני לא לניגוח אלא למען ידיעת האמת) לתת דוגמא קצרה של קושיא בפשט הרמב"ם ותירוץ הפשט בדרך הרגילה בישיבות (לא בתורת הנסתר ודרך חסידות) שמופיעה בספרים אלו, שאפשר יהיה לשאול מדוע לא ציינו לקושיא ופשט שבספר זה.
האם רצית לומר שדבר זה בא מצד "נקמנות" שלו על חב"ד? לא הבנתי מה עשו לו.
בסעיף ג שלך כתבת על ארכיון ברבש. האם רצונך לומר שבגלל ש"כמעט כל הספר בנוי" על זה, לכן אין בעריכת הספר עבודה, כי הכל הגיע לעורך מן המוכן? האם הגרד"צ העלים פרט זה? אודה לך אם תפרט כי איני בקיא בנושא למרות שראיתי הספר.
היכן התפרסמו ה"מאמרים מאד בוטים" שכתבת עליהם בסעיף ה?
מסעיף ו שכתבת אני מבין שכל המתפרסם בשם ראש ישיבת חב"ד הרב בורנשטיין (שכתבו שמו בטעות אורנשטיין) הוא טעות ובספריה המפורסמת של חב"ד לא נוסף מאז כלום ב"גניזה".
האם בספר "שושני חן" מסופר גם על הגרד"ה? לא מצאתי בקטלוגים את הספר הזה.
יש באינטנרנט צילום המענה של הרבי יוסף יצחק על חינוכו של הגרדצ"ה שנכתב כשהיה בן 10?
למה שאביו יבקש מהרבי לכתוב אל בנו? הייתה לזה סיבה? ומה כתב הרבי לגרדצ"ה? זה היה 5 שנים לפני הדפסת הספר המדובר שגרם לקרע.

קלויזמן,
אתה יכול לכתוב אותו דבר רק בצורה מנומסת (למרות שזה קשה).
השאלה צריכה להיות, וזה גם אני שואל:
איך הגיב למשל הגרא"ח נאה (נפטר שנה אחרי הדפסת הספר) על הדבר הזה?

אליהוא,
מה כתב הגרדצ"ה על סבו הזקן הרב חן?
ומה כתב על הרב דסלר? מתי למד אצלו?

ועוד שאלות בכלל:
האם בתקופה שעסק הגרדצ"ה בחיבור הספר, עסק גם בבירור עניינים נוספים בכת"י ראשונים ואחרונים?
מה יחס בני חוגו היום (או גם אז) לספר ההוא?
האם גם היום טוען הגרד"צ שסיפור ה"גניזה" היה טעות?
האם נוספו לו מאז טענות חדשות בנושא?
האם עשו נסיון להביא שלום בין הצדדים?
כבר שאלתי אם הגרדצ"ה עבד באנציקלופדיה תלמודית עוד בזמן הגאון הרב זוין. האם לרב זוין לא הפריע הספר הזה?
האם הרב זוין הביע דעתו בנושא ה"גניזה"?
על סמך מה פסק האמרי אמת שהכל מזוייף? מה המקור למכתביו שצוטטו למעלה? לפי זה יוצא שיש מחלוקת בין גור ללובביץ' בזה, ולא הפריע להם לחיות בשלום בענינים אחרים.
מה אומרים מומחים בעולם בסוגיא הזאת?

לענות על כל שאלותיך אפשר לחבר ספר עב כרס, ואסתפק עם פרטים בסיסיים, עד כמה שידועים לי:
א) בשעת עריכת הספר הי' עדיין בחור.
ב) בצעירותו למד בפונוביץ', אבל הי' מבקר בהתוועדויות שבישיבת תומכי תמימים בתל אביב, ומרבה הי' לבקר באופן פרטי אצל ראש הישיבה והמשפיע הרב חיים שאול ברוק.
ג) אחרי תשי"ג, נשאר טעם מר ביחסים, בלי קשר לנושא הגניזה.
ד) עבודה גדולה ומדעית עשה בספרו זה, אבל הוא בנוי בעיקר על חומר שהי' לפניו בארכיון ברבש, ולא הוצרך לחטט בספריות.
ה) יש אלפי הערות של הרבי, בסדרת ספריו, על דיוקי לשון הרמב"ם. אף אחד מהם לא נרמז בהוצאת פרענקל, בגלל התנגדותו ההחלטית של הרד"צ.

בענין הגניזה החרסונית באמת הוא דברים בטלים לעסוק בזה. אלא שרק להודיע שאין החי מכחיש את החי. מכתבי האמרי אמת נדפסו כמדומני לראשונה בקובץ תגים א' עמ' 95.
לענין יחס חסידי חב"ד ראה עוד בספה"ז לר' משה ליפשיץ [אינו תח"י] שגם רח"ל הודה שהם מזוייפים והכיר את הזייפן אלא כיון שהרבי [הריי"ץ] אמר שהם נכונים סימן שכך היה צריך להאמר וכל דברי הרבי קודש קדשים....
וראה עוד במאמרו של פרופ' הבלין ישורון ד' עמ' תשנ"ו משכב"ז וחילופי המכתבים המובאים שם יסבירו לך קצת את היחסים הטעונים בינו לבין חב"ד.
אגב ישנם משפחות חבדיות רבות שדרכם של האדמור האחרון, וחלקם גם האדמור הקודם, לא היתה נוחה להם ולכן אינם משתייכים כיום לתנועה [למרות שמתפללים בסידור תורה אור כמו הגרד"צ עצמו].

תוקן על ידי אליהוא ב- 16/07/2009 18:30:13

לא אכנס אתך לוויכוחי סרק. חבל על הזמן. אבל למדתי ממך דבר חדש שלא שמעתי עליו והוא ש"ישנם משפחות חבדיות רבות שדרכם וכו'". אם לא קשה לך, תעלה בבקשה 5 שמות משפחה חבדיות שנטשו ברצונם את דרך חב"ד ונותרו יהודים חרדים.