רב לך ואלמוני, אם אנו מחפשים האמת, עלינו לבחון הכל. אלא אם כן פסלנו מראש את מי שלא אמור לסבור כמותנו.
לענין מה שלא הוכר כגאון, במעגל קרוביו ומכיריו ודאי שהיה מוכר כגאון. ברחוב הכללי המודד גדלות לפי מספר איזכורים ביתד - הלא מכך הוא ברח!
בנוסף, לא היתה לו משרה רבנית שתמרפק לו מעמד והכרה.
נשלח ב-30/12/2010 12:58
האם כשתדון בשאלת מציאותו של אלוקים גם תהיה פתוח למגוון דיעות?
נשלח ב-30/12/2010 14:42
הי"ג עיקרים הם אמת אבסולוטית בעיני. אינם מקום לדיון ואינם מקום לבירור.
לעומת זאת, בירור על כתבי יד אם הם אמת או זיוף, מצדיק בחינה מחדש בלי דעות קודמות.
נשלח ב-30/12/2010 15:10
כתבתי לאלמוני כי לא מחכמה שאל על זאת ותו לא.
נשלח ב-30/12/2010 16:46
רב לך - חכמה תשאיר לחכמים לדון בה טבריא, את אלוקים הבאתי רק כדוגמא לכך שיש דברים שאנחנו לא דנים בהם באובייקטיביות מוחלטת
נשלח ב-7/1/2011 08:13
לאחר בירור שערכתי אצל יודע דבר התברר לי כי אכן גם אדמו"רי ליובאוויטש לא סברו כי כל הגניזה אמת, והיו בה חלקים מזויפים, אלא שחלק ממנה כן היה אמת, וכנראה על זה החלק נסוב הויכוח ישנו סיפור שהביאו לאדמו"ר הרש"ב חפצים מסויימים וחלק מהם אמר עליהם שהם קדושים ועל חלק אמר שאינם כאלה, ולאחר מכן הביא המביא את אותם חפצים לבנו הרבי הריי"צ וראה זה פלא - בדיוק על אותם חפצים שאמר אביו שהם קדושים - אמר גם הוא, ולגבי אלה שלא - אף הוא לא ייחס להם חשיבות אם כי במקור לא ראיתי שהמדובר היה על הגניזה החרסונית, אך מרוח הסיפור נראה כי בזה היה מדובר.
נשלח ב-9/1/2011 10:09
סוף סוף תגובה חב"דית שפויה.
נשלח ב-11/1/2011 09:37
מי זה אדמור"י לובביץ שסבר כך?
נשלח ב-11/1/2011 11:42
האדמור הרשב והרייצ, שבימיהם נחשפה הגניזה והם שהתייחסו אליה מבחינת שאלת אמינות
נשלח ב-11/1/2011 12:29
הסיפור המדהים שהבאת על בירור החפצים נעשה עפ"י ידיעה סברא רוה"ק אינטואיציה התאמה למציאות המתבקשת או איך בדיוק?
תוקן על ידי פרימוס ב- 11/01/2011 12:34:14
נשלח ב-11/1/2011 12:52
חסיד מספר סיפור אל תנדנד לו. אתה לא היית קונה את החפץ (כמו גם את הסיפור) גם יהיה מאמר הרבי עפ"י איזה שבילין דרקיעא שלא יהיה. חסיד יקנה גם אם הרבי מלמל זאת בתוך שינתו. אמנם. השערתו שהמעשה היה בגניזה כל עוד אין לה ביסוס ראויה היא לגניזה.
נשלח ב-11/1/2011 13:47
פרימוס - החסיד שהביא את החפצים אכן הביע פליאתו באוזני הרבי הריי"צ - שעוד לא היה אז רבי - על כך שהוא ואביו הגיבו בדיוק אותו דבר ללא תיאום עמדות, והרבי הרייצ ענה לו כמדומני שזה קשור לחוש הריח וודאי שלדעתי זה היה ברוח הקודש, ומבחינתי אתה ואינקויזיטור ושאר מרעין בישין יכולים לסבור כרצונם, רק תצאו מנקודת הנחה שאם אתם רוצים שאני אאמין בחכמים שלכם שהם היו "גדולים" - עליכם לפחות כלפי חוץ לגלות הבנה לאמונתי ברבי שיש לו רוח הקודש, ואמונה זו יש לה על מה להתבסס. קונדיטור - כתבתי בפירוש שזו השערה שלי, לא עליה ביססתי את מה שכתבתי לפני כן בעניין החפצים המסויימים אלא זה כתבתי מבירור שערכתי בנושא, אבל כנראה שהסיפור כן קשור, כי מי שהביא את החפצים היה אותו אחד שקנה את הגניזה החרסונית.
תוקן על ידי אלמוני3 ב- 11/01/2011 13:47:57
תוקן על ידי ספרות ב- 11/01/2011 15:19:23
נשלח ב-12/1/2011 22:34
זה סיפור ידוע מהחסיד הגביר ר' שמואל גורארי
נשלח ב-12/1/2011 23:43
רשג"א היה גביר ממולח וגם את החפצים שהוכרע שאינם קדושים מכר בתור כאלו שנעשה בהם מופת
נשלח ב-13/1/2011 06:16
מה פירוש חפצים "קדושים"? אני משער שאין הכוונה לתשמישי קדושה ותשמישי מצוה, כי לזה יש הגדרות הלכתיות ואין צריך חוש מיוחד. אז איזו קדושה יש בחפצים אחרים? האם הכוונה שהם שימשו אדם גדול ועובד ה' ולכן יש להם ערך רגשי, כגון שהמחזיקם או המשתמש בהם מרגיש התפעמות?
