איש הספר הגאון הרב דוד צבי הילמן

מעודד. ידוע לך כבר עד כמה היה מקורב לחזו"א (שאלה שהצגת בעבר כעובדה  וכמדו' שעדיין לא מצאת לה סימוכין (אם כי סביר כי כבחור בפוניבז' הוא עלה אליו לפעמים) ומה ידוע על הקשר שלו עם תלמידיו של החזו"א (שגם זה דבר  הוזכר וכנ"ל), עם מי מהם היה או עודנו בקשר, ובאיזה ענין.

(דארער, רד"צ הילמן כבר בא בקשרי שידוכין עם משפחות מחב"ד או שגם משפחות ליטאיות שהן בני שילשים לחב"ד נחשבים בעיניך כחב"ד).

בני ריבעים ובני שילשים אינם נחשבים חב"ד...
 
(אך עדיין אני באמצע בירור בקשר לחידושים של אחד הגאונים שהתפרסמו ב'מוריה' גל' קנ"ט מהיכן באו אותם חידושים, האם מיגיעת מוחו בלבד, או שמא חלילה העתיקם מאיזהו מקומן ושכח לציין מהיכן. ועדיין נשאר הענין בצ"ע גדול).

לפחות גם אתה יודע עכשיו שיש משפחות שפרשו מחב"ד ונשארו חרדיים.

יש משפחות ש"התגלגלו" החוצה (בנים שנשלחו מסיבה זו או אחרת לישיבות אחרות וכדומה).

אין כמעט אנשים שפרשו במכוון.

לא יתכן שמישהו יפרוש מחב"ד וישאר חרדי. ברגע שהוא פורש מחב"ד הוא מפסיק להיות חרד לדבר ה' - זה כ"כ פשוט שכל הסבר מיותר.

הקשר בין זה לנושא האשכול הולך ומתרופף - והטענה האחרונה של דארער (בחצי הראשון) מתקבלת כמובן על הדעת, בתנאי שהמקבל הריהו בעצמו חסיד חב"ד - אבל בכל אופן מהלך הדברים מזכיר לי אשכול אחר שעסקו בו בסוגים שונים של חסידי חב"ד, ושם נטען על ידי גולשים בעלי אוריינטציה זהה לאלה שכאן, שלא ייתכן בעליל דבר כזה חסיד חב"ד שיש לו איזו נגיעה לציונות והמזרחי, לא בדורו של האדמו"ר הריי"צ ולא בדורו של האדמו"ר האחרון. והטכניקה פשוטה מאד: כל שם שהעלו באותו אשכול כדוגמא לחסיד כזה, מייד קבעו אותם גורמים שלא מדובר כלל בחסיד חב"ד אמיתי, אלא בחיקוי בלבד, ואפילו הוא יושב בנשיאות אגו"ח חב"ד בארה"ב...

כקורא קבוע של הפורום אין לי אלא להתפלא על הקושי של כמה מהחברים פה לשמור על "כבוד האכסניה", וסוכ"ס גם על כבודם הם, כשהנושא קשור איכשהוא לחב"ד.

חבדני"ק בן חבדני"ק אני, וגאה הנני בכך.   ואין לי שום קושי ל"הודות" שאכן, היו כו"כ שעזבו את דרך חב"ד ונשארו חרדים לדבר ה'. כך היא דרכו של עולם.  היו הרבה שגדלו מחוץ לחב"ד, "צצו", ונשארו בחב"ד.  היו אחרים שצצו ולא נשארו.  היו אחרים שהיו ועזבו, מסיבות שונות ומשונות.  זאת שטות להתעסק בזה ו"להוכיח" מזה משהו,  בדיוק כפי שהי' זה שטות להגיד, לדוגמא, שכל צעיר "נושר" חרדי הופך להיות עבריין חסר תקנה.  או שתופעת הנשירה כשלעצמה "מוכיח" צדקת שיטה זו או אחרת.

היו רבים וטובים שלא מסכימים עם דרך חב"ד מסיבות שונות.  בדיוק כפי שלא כל מי שהתנגד לדרך החסידות בדורות עברו הי' "מיסנגד" מלא שנאה, כך עכשיו מותר שלא להסכים עם דרך מסויים ביהדות בלי לשנוא וללכלך  כלום אסור לי, כחבדני"ק, להאמין שהחזון אי"ש, לדוגמא, הי' אדם גדול, בלי להסכים לשיטתו ההשקפתית?

ואני פונה לכותבים כולם, חבדניקים ואחרים כאחד: למה, אבל למה, חייב כל אשכול בנושא להיתדרדר לנושאים ילדותיים כאלו? למה אי אפשר לנהל דיון ענייני, שמכבד את הפורום ואת הכותבים?

(נולדתי ועדיין הנני גר בארה"ב.  אינני נוהג לכתוב בלה"ק, וסליחה מראש על שגיאות בביטוי ובכתיבה).