ברכבת מנהריה לבאר שבע הכניסו ספר תורה

אחרי שהצפוניים גילו כי אחיהם מהמרכז גם השיגו ספר תורה ומתפללים בשני וחמישי את התפילה המלאה, כולל קריאת התורה, הם הפעילו קשרים ולפני מספר ימים נערך טקס הכנסת ספר תורה למניין הנייד שמכונה בהומור "וייסעו ויחנו".

בשני וחמישי המניין הצפוני מתחיל "הודו" ברגע שהרכבת עוזבת את תחנת חיפה "מרכז השמונה" (בשעה 06:06). התפילה מתקיימת בקרון ה"ראשון", כלומר הדרומי ביותר. בשאר הימים - ראשון, שלישי וחמישי "הודו" מתחיל בתחנת בת גלים (06:11). בימי שבת כמובן הרכבת נחה ממלאכה, ובימי שישי הדתיים שובתים ממלאכה, לא נוסעים ברכבת ומתפללים ליד הבית.

"סמל ההדדיות והשוויון"
מאחר וספר תורה עולה עשרות אלפי דולרים, השאלה המתבקשת היא כמובן מהיכן השיגו הנוסעים ספר. התשובה היא שבית הכנסת האשכנזי המרכזי בעכו הסכים להשאיל לטווח ארוך ספר תורה שממילא שהיה פסול. לאחר מכן מכון ירושלמי הסכים לתקן ולהגיה את הספר חינם אין כסף.

הכנסת ספר התורה נערכה ביום ראשון שעבר, וכמקובל כללה שירים, ריקודים וכיבוד אותו קנו הנוסעים על חשבונם. כראוי לכל מניין שמכבד את עצמו יש גבאי אחראי בשם משה טל מהיישוב אשחר. לדברי טל: "אני גר ביישוב מעורב של דתיים וחילוניים, אשר חרת על דגלו את סמל ההדדיות והשוויון. כך גם במניין שלנו, ההדדיות נשמרת והמתפללים אינם מפריעים לנוסעי הרכבת העושים את דרכם למלאכתם".

תכל'ס, טל אחראי על הבאת ספר התורה בכל שני וחמישי. בסוף התפילה, בתיאום עם הוועד של עובדי הרכבת בדרום, אשר עודד את היוזמה, ספר התורה ממשיך ללוד ושם נערכת קריאת התורה בשעות הצהריים (!).

אגב, בניגוד לרכבת מבית שמש לת"א שלרוב היא איננה עמוסה, הרכבות הצפוניות עמוסות בבקרים עד להתפקע. למרות זאת הנוסעים התרגלו לנוהל הקבוע – הדתיים מצטופפים מלפנים והחילוניים, רובם חיילים צעירים, מנסים לתפוס תנומה או מצטרפים למניין בעזרת עניית אמן.

מקור: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/913/276.html