לבטים...

ה"דילמא" הזו נכתבה על ידי לאחר פגישה אחת שבה התלבטתי לגבי המראה החיצוני וב -  "הרגשת הלב" לגבי ההתאמה למרות שהבנתי והסכמתי שהיא יפה ונחמדה, דילמא לא פשוטה שעדיף לא לעבור אותה בסוף לשמחתי גם היא לא רצתה אך עד שקבלתי תשובה הספקתי לכתוב לעצמי (ב ג' הזדמנויות שונות, אך קרובות) את לבטי והרי הם לפניכם...

איך שהיא יוצאת מהרכב אתה מבין שיש לך דילמא, בעיה, פלונטר, אין לך זמן אפילו לאחוז את זה אתה צריך להתייחס אליה יפה לתת לה הרגשה נעימה ונינוחה גם היא בן אדם, יכול להיות שזה הרגשה הדדית יכול להיות שלא אדהכי והכי לבדוק מי היא צריך וגם אם היא החליטה, כבר אין ברירה.  אתה כבר לא מתמקד בחיצוניות – שם, יש לך ספק, אתה הולך על הבטוח, -על הפנימיות, אתה מקווה ששם תהיה לך הכרעה שתכריע לך אם כדאי עוד פגישה אתה בודק, מגשש, זורם, הכל קולח, היא נחמדה אין התנגשויות הסגנון בסדר אתה מרוצה הכל חלק אתה לא נגעל אתה אפילו מודה היא יפה אך באותה נשימה אתה בטוח כמעט במיליון אחוז ואפילו מיליארד שהיא לא תהיה אשתך אין מצב שהחלטה אומללה כזו תצא מתחת ידך אבל אתה חושב, הרי כבר שמענו יש סיפורים על אנשים נשואים באושר שכמעט והקיאו אחרי פגישה ראשונה, אתה נינוח, לא לחוץ, ובודאי שלא נגעל, - היא חמודה ?  חמודה.  נחמדה ?  נחמדה.  זורמת ?  זורמת.  נו... מה צריך אחרי פגישה ראשונה. מה רצית, לאהוב אותה, לא להצליח להפרד ממנה ? אתה לא יודע אבל אתה בטוח, ככה אתה לא תתחתן, ואתה לא יהיה יותר מככה עוד קצת דיבורים אתה תמכור את כל מה שיש לך,  לה אין הרבה מאווים חוץ מחיים טובים ומאושרים,   לכאורה החיים הטובים  אבל סתם שאלה הרי כל הבחורות הם בעצם חמודות נחמדות וזורמות,  אז מה חדשת ? מצד שני לכן כולם מתחתנות בסוף ומה אתה חכם מכולם ? לא. אבל אני רוצה לסגור בלי ספק, ללכת לפגישה השנייה לא כדי להתחיל מנקודת ההתחלה אלא כדי לבדוק דעות, להגיע ברצינות, ולא לדעת באמצע שזהו, עוד פעם אין הכרעה לגבי החיצוניות והדעות לא משפיעות על זה, ומה תרויח מעוד פגישה ? שהיא תדמיין וורט ? שהיא תפתח בפניך ? שתפגע בה פגיעה יותר קשה מאחרי ראשונה ? עזוב, כבר ניסית פעם, כי חשבת שאין לך ניסיון היום ב"ה יש לך יותר ניסיון אתה יודע מה אתה רוצה, עזוב, ברח מזה, פגישה שנייה רק תפגע לך בבריאות, חבל, עזוב, אבל למה להוריד ? יש אנשים שכבר התחתנו שבפגישה ראשו....  וכ"ו וכ"ו

מה תעשה ? לא תחליט ? אתה צריך לענות בזמן, בזה אתה בעצם מתנחם שאין לא להחליט....    אבל מה להחליט... ? ?? ???

(ב')   האנשים המוזרים שמתחתנים אם אשה שבהתחלה הם לא יכלו לסבול אותה הם אנשים מוזרים, מה, הם לא מכירים את עצמם ?  מצד שני זה יכול לקרוא גם לי מצד שלישי הרי רוב מוחלט של הסיפורים האלה של פגישה שנייה במצב שאין שמחה ושמתלווה לה גם "סוג של" עצב "מסוים" – רובם המוחלט והגדול הרי מסתיימים בכלום ואפילו במפח נפש גדול מאוד ובדידי הוה עובדא וחוץ מזה אני כבר 22 שנה על הכביש עייף, אבל נוסע. זקן, אבל חכם. ואין מכיר טוב ממני את עצמי (הרי עוד לא התחתנתי) – ויודע שלא יצא מזה כלום אז למה לי ? בשביל מה ? על מי אני עובד, על עצמי ? מצד שני יש כאלה שזה כן קרה להם. אז האם אזלינן בדברים כה גדולים בתר מיעוטא ? והלא תמיד בתר רובא אזלינן ומדוע כאן לא ? מצד שני ....  וכ"ו ... וכ"ו...איזה חיים מבאסים .... - ... אחלה חיים... תהנה מהם ותלמד אותם ותלמד את עצמך תוך כדי, זה אחלה,  זה מצויין ,- הבאסה הזאת

                                                                                    נאום הייגע....

(ג') אחרי שהחלטתי כמעט      הספק... הספק... אוי כמה שהוא מעצבן...

     סופית להוריד)

                          אתה בטוח במיליון אחוז – לא...            אבל אולי כן...

                              אין לך ספק החלטת סופית ....        אבל אולי אתה טועה....

אתה מחליט, אתה בטוח, לא, זה לא, כמה שזה כואב כמה שזה לא נעים.  אין שמחה כהתרת הספקות, אבל אתה עצוב, בשידוכים כבר למדת אין שמחה "ב"התרת הספקות אלא"כ שניכם אומרים לא, אבל אז אין ספיקות בדרך כלל .  אתה לא רוצה לחשוב בכלל, שידוכים זה בדיוק הפוך ממה שאתה רגיל להיות מחושב, חושב, מנסה לא לפגוע, לא לגרום צער, ופתאום אם אתה אומר כן, אתה בעצם פוגע הרבה יותר אבל כשאתה אומר לא אז הלא הוא צורב ואת הצריבה אתה גרמת, אז אם יש לך סיבה טובה אתה יושן בשקט, לא נעים אמנם, אבל אלה הם החיים.  אבל אם אתה בספק, זה אוכל אותך, זה קורע אותך, בא לך לתלוש חצי מהבטן שהפך להיות גוש מעיק ומעצבן, בא לך לבכות אפילו שאתה לא זוכר שאי פעם עשית את זה, אתה מבואס כי אתה יודע מי יפגע, יש לה שם, פרצוף (לא משהו) ואתה לצערך יודע גם כמה אחים, והם יודעים, והם יידעו, ולא יהיה לה נעים, היא בחורה, לא בחור ששם גז וממשיך הלאה או לפחות ככה אתה חושב יכול להיות באמת שגם היא לא שמה עליך (למנוסים יותר אומר שאז הייתי די בתחילת הדרך ככה שמאוד התחשבתי, היום זה יותר באיזי, וגם אני יודע שיש בחורות לא פראייריות בכלל ככה שאתה מנחם את עצמך שאולי היא מאלה, וחוץ מזה שעם הגיל הם בדר"כ יותר מנוסות ופחות שמות עליך) אבל אתה רואה שהיא רגשנית, לא, הוא לא, הוא צורב, ואתה גרמת את זה, אתה לא מתחרט, אתה לא חי עם זה בשלום - אלא בדו קיום ,- אתה חי עם זה - אבל לא בנוחות. אתה תעבור, - היא תשרוד, אבל עדיין...

                                                                                          ע.כ נאום המלומד....

(ג')      יס.... מסתבר שיש שמחה כהתרת הספקות גם בשידוכים

                כשאתה חושב שהיא תגיד כן ואתה תגיד לא ואז אתה מבואס ובסוף שניכם אומרים לא..

        זו שמחה...   זו גילה...   זו דיצה...  זו חדווה...

                   ויה"ר שכל תפילותינו יתקבלו במהרה אכי"ר

                                                           נאום המרוצה...