ימי בין המיצרים
בס"ד
אנחנו נמצאים בימים הקשים האלה לקראת ט' באב. האם התענית והצום שהם סממן חיצוני לאבל הפנימי על חורבן הבית - באמת פועל את פעולתו בפנימיות היהודי ? האם השכלנו להפנים את מאורעות הימים הקשים האלה שהאנרגיות שבהם חוזרים אלינו מדי שנה בשנה ? לא בטוח. למרות שעם ישראל קדוש - לא השכלנו לעבוד על מידת האהבה כלפי כל יהודי באשר הוא. יש גילויי חסד רבים וגם גילויים של אהבה, אבל הם נסתרים, אולי בגלל שקל יותר לבטא שנאה מאשר אהבה.
טוב, אביא לכאן מדי פעם כמה כתבות הקשורות לימים אלה.
על מה חרבה הארץ ?
מקדש ראשון מפני מה חרב? - מפני שלושה דברים שהיו בו: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. אבל מקדש שני, שהיו עוסקים בתורה ומצוות ובגמילות חסדים, מפני מה חרב? - מפני שהיתה בו שנאת חינם, ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד שלוש עבירות: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים.
יומא ט ע"ב
קידוש המקדש וירושלים
ולמה אני אומר במקדש וירושלם קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא; ובקדושת שאר ארץ ישראל לענין שביעית ומעשרות וכיוצא בהן לא קדשה לעתיד לבוא? לפי שקדושת המקדש וירושלם מפני השכינה - ושכינה אינה בטלה והרי הוא אומר: "והשמותי את מקדשיכם" (ויקרא, כו, לא) ואמרו חכמים אף על פי ששמומין בקדשתן הם עומדים.
רבי משה בן מימון
אמר אברהם: סברת עצמו היא זו ולא ידעתי מאין לו... ולא עוד, אלא שאני אומר, שאפילו לרבי יוסי, דאמר: "קדושה שנייה קדשה לעתיד לבא" לא אמר אלא לשאר א"י אבל לירושלים ולמקדש לא אמר; לפי שהיה יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידים להשתנות ולהתקדש קידוש אחר עולמי בכבוד י"י לעולם. כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו. לפיכך הנכנס עתה שם אין בו כרת.
השגת רבי אברהם בן דוד, משנה תורה, עבודה, הלכות בית הבחירה פ"ו
 |
|
|
