|
|
| נשלח ב-20/7/2009 20:28 |
 |
| |
זה די מצחיק. כי אני מה זה לא פתוחה.
רק פה אני מרשה לעצמי לבטא רגשות.
בסטיאוציה עצמה, כשזה קרה לא הייתי מסוגלת להגיד כלום.
רק ביי קטן וזהו.
אולי אם הייתי מצליחה לאמר משהו זה היה נגמר אחרת. המחשבה על זה הורגת אותי יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2009 20:30 |
|
| |
אם ככה אז חבל...........
אין ביי קטן וזהו
אם את חושבת שיש צ'אנס אמיתי לחתונה תבדקי שוב ואם לא
תשמחי שהוא לא ראה אותך חלשה.....
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2009 20:34 |
|
| |
אני גם תמיד דגלתי בשיטות של אגו, לא להישבר למולו בחיים.
לא הוכיח את עצמו. אולי אם הוא היה רואה אותי חלשה, הוא היה שוקל בשנית.
אולי כל העוצמה המזוייפת הזאת שאני משדרת לעולם תעתעה בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2009 20:36 |
|
| |
זה גם נכון.
גברים מפחדיפ מנשים קשוחות מדי וקשות להשגה.
רוצים מישהי רכה ועדינה.
מה לעשות?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2009 20:42 |
|
| |
מה לעשות?
להכחיד את כולכם!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2009 20:44 |
|
| |
אמן בקבר השחור......
תרגעי אין היום אמזונות......
זה פמניזם מטופש שמזיק לאישה.
מה לעשות אישה זה לא גבר.
רק יכולה לשחק......
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2009 20:49 |
|
| |
הבאסה הגדולה היא שרוב הגברים יודעים שזה משחק.
זה מה שהורס לנו. באסה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2009 21:50 |
|
| |
למה לשחק? איך הגעתם למשחקים?
תמיד צריך להיות הכי טבעיים שאפשר, רק ככה אוהבים ומתחתנים!
רוחלה, יהיה טוב :)
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2009 12:35 |
|
| |
הוא נסע עכשיו רחוק. השאיר אותי פצועה, מדממת.
משהו בתוכי לא מניח לי לשכוח אותו, מפציר בי שהוא עוד יחזור. ועד אז אני אשב לחכות לו. יש בי מן תקווה סמויה שהוא יתחרט פתאום, יחכים ויבין את אשר השאיר כאן, הרחק ממנו. כן, הוא יחזור, ועד אז אני ימות מחכה לו.
אל תשכחו להגיד לו שאהבתי אותו, אני לא העזתי...
תוקן על ידי רוחלה2 ב- 21/07/2009 12:35:09
תוקן על ידי רוחלה2 ב- 21/07/2009 12:38:28
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2009 12:51 |
|
| |
לי עמד בפעם בראש הדימוי הזה, המיתולוגי (לא זכור לי בדיוק מאיזה סיפור מיתולוגי זה)
על הבחורה היפה, שהבחור שלה נסע רחוק רחוק אל מעבר לים, והיא נשארה על החוף לאהוב אותו..
עד שהפכה לפסל (תשאלו את המיתולוגיה איך בדיוק היא הפכה לפסל.. אולי כמו אשת לוט?)
אז, חשבתי לתומי שאני אחכה עד שיהיה לו שכל.. עד שהוא יעשה פרסה ויחזור לראות שיש איזו מישהי נורא נחמדה שמחכה לו על החוף
עכשיו, ב"ה אני יודעת, שעצם זה שהוא הלך - זה בדיוק הסיבה למה אני אפנה לו את הגב ואלך גם אני
לעתיד טוב יותר, למישהו הרבה הרבה הרבה יותר טוב ממנו
קאפיש?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2009 15:31 |
|
| |
קאפיש. תמי תפסיקי לקרוא כאלה ספרים.
קשה לזהות מתי את אמיתית או מתי את סתם תחת השפעה של איזה ספר..
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2009 16:28 |
|
| |
רוחלה יקירתי,
קודם כל אני כ"כ מבינה ומזדהה עם כל מה שכתבת..
אני מאמינה שכמעט כל בן אנוש שעל היקום הזה חווה את הטעם המר והכואב הזה, חלל אדיר שא"א לתאר במילים.
כולנו היו מצבים שבהם חשבנו שלעולם לא נצליח לשאוב כוחות ולהתגבר,
והנה כשאנחנו מביטים לאחור ונזכרים בהכל, זה נראה כמו עוד פרק שהצטרף לספר החיים שלנו..
כי כשאנחנו חוים קושי רגשי מסויים, קשה לנו מאוד לצאת מעצמנו לרגע, להיות אוביקטיבים וצופים מהצד מנק' מבט ריאלית על כל התמונה. כמו בנ"א ששקוע בתוך בוץ טובעני-רק בנ"א מבחוץ יוכל לחלץ אותו.
תשאבי את הכוחות שלך מהמקור העליון ביותר, כמו שתמי אמרה. פשוט תדברי אליו,תשפכי את ליבך, תבקשי, ותרגישי שדווקא נק' הקושי הזו היא המנוף שלך לצמיחה אישית ורוחנית, להתקרבות לקב"ה מתוך שפלות והתבטלות אמיתית והכרה שהכל ממנו ית'.
מקווה שההכרה והידיעה שהכל זמני ואת אף פעם לא לבד תנסוך בל כוחות מחודשים להמשך הדרך..
המון בהצלחה בהמשך הדרך..
_________________
"ערכו האמיתי של אדם נמדד על פי הרמה שבה הצליח להשתחרר מהאני שלו."
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2009 16:41 |
|
| |
אגב, את המיתולוגיה הזו אמא שלי סיפרה לי לפני שנים
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2009 18:25 |
|
| |
אתגרית, תודה רבה לך כל כך.
ותמי, עבדה עליך אמא שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2009 20:14 |
|
| |
אני רוצה לחלוק על מה שהרבה כתבו כאן כאילו זה קורה לכולם.
רבותי זה קורה למעט מאד אנשים. רוב הבחורים והבחורות מתחתנים אי שם בגילאי ה 19 -20 ולא ממש יודעים מה זה אכזבה ומה זה להיפתח למישהו. (אני מסכים שלרוב יושבי הפורום זה קרה)
אבל דווקא לכן אנחנו צריכים לשמוח שזה קרה לנו. זה כור ההיתוך שלנו. זה מה שהופך אותנו מנערים לבוגרים. מי שכל פעם שבוכה מקבל את קובית השוקלד שלו נשאר תינוק. כן רוחלה זה קשה זה קשה אפילו מאד. גם אני נמצא עכשיו בתהליך דומה. אבל דווקא כאן בחושך הגדול אפשר להגיע למקומות שבן אדם רגיל לא מגיע לשם.
דווקא בהרגשה של "מבטן שאול שוועתי" בהשתפכות הלב לרבש"ע במקום שנראה שהנפש נפצעה לנצח. דווקא משם הישועה יכולה לבוא. ואני מאחל לך שהיא תבוא בקרוב.
________________________
ומחה השם דמעה מעל כל פנים.
תוקן על ידי עמלת_שורה ב- 21/07/2009 20:11:42
|
|
|
|
|
